אורי מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אורי מיכאלי (פרסמן) (1900 – יוני 1976) היה ממייסדי התעופה האזרחית בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלי[1] נולד בשנת תר"ס-1900 בקמניץ-פודולסק, עיר המחוז של פלך פודוליה שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), בנם של לאה לבית ולקמי ומיכאל פרסמן, פעיל ציוני.[2] בעת לימודיו בגימנסיה בעירו היה ממנהיגי הנוער היהודי והציוני. למד מתמטיקה באוניברסיטה. בשנת תרפ"א-1921 עלה לארץ ישראל כחלוץ. עבד בקבוצות עבודה, ואחר-כך במרכז סולל בונה ובוועד הפועל של ההסתדרות בתפקיד מרכז העלית (1929–1941).

בשנת 1935 היה ממייסדי קלוב (מועדון) התעופה הארצישראלי. היה פעיל בארגונים נוספים, בהם הוועדה המייעצת של הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון ואגודת התזמורת הסימפונית בישראל.[3]

בקיץ 1939 היה ממארגני הוועידה הציבורית הראשונה לתעופה עברית, שנערכה בדגניה א' בנשיאותו של יו"ר הוועד הלאומי יצחק בן-צבי. באותה שנה היה השליח הראשון של התעופה העברית לקונגרס הציוני ה-21 בז'נבה.

פעל עם דב הוז ואליהו גולומב בניהול חברת אווירון. לאחר שיצחק בן יעקב נהרג בתאונת דרכים בשלהי 1940 היה מיכאלי למנהל החברה. הוא שימש בתפקיד זה עד קום המדינה, אז התמנה לראש האגף לתעופה אזרחית במשרד התחבורה, וכיהן בתפקידו עד מאי 1960. לאחר מכן היועץ לענייני תעופה של שר התחבורה ומנכ"ל המועצה הלאומית לתעופה אזרחית.

בשנת תשכ"א (1960) זכה בפרס דב הוז מטעם עיריית תל אביב.[4] בשנת תשל"א-1971 זכה בפרס העבודה של ההסתדרות.[5]

התגורר בתל אביב. היה נשוי לחנה (אניה) לבית ברונשטיין, אב לבן ובת וסב לנכדים.

אחותו יוכבד הייתה מעסקניות ארגון אמהות עובדות והוועד למען החייל[2] ואשתו של אהרון שולוב, אנטומולוג, הוגה, מייסד ומנהל גן החיות התנ"כי בירושלים ופרופסור לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

מיכאלי נפטר ביוני 1976. נקבר בבית העלמין הדרום.[6] על שמו נקרא נמל התעופה חיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נולד בשם פרסמן; לאחר מות אביו שינו הוא ואחיו את שמם ל"מיכאלי", על שמו.
  2. ^ 2.0 2.1 מיכאל בן שמואל פרסמן, דבר, 19 באוגוסט 1945 (נקרולוג).
  3. ^ 'מיכאל אורי', בתוך: אליהו כרמל (עורך), אישים בישראל, ירושלים: המכון להוצאה לאור בישראל, תשכ"א 1960, עמ' 183.
  4. ^ "פרס דב הוז" לרחל בן-צבי וא. מיכאלי, דבר, 19 בדצמבר 1960.
  5. ^ הזוכים ב"פרס העבודה" תשל"א, מעריב, 11 במרץ 1971; חתני "פרס העבודה", מעריב, 14 במרץ 1971.
  6. ^ אורי מיכאלי, דבר, מודעת אבל, 27 ביוני 1976 (מודעה).