אורי צ'שנובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי צ'שנובסקי
Ori Cheshnovsky
לידה 16 במרץ 1947 (בן 77)
פריז, צרפת צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל ישראלישראל
עיסוק כימאי
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט עוזי אבן, יהושע יורטנר
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
פיתוח שיטות מיקרוסקופיות חדשות לאפיון וחקר עצמים ננומטריים בודדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוֹרי צ'שנובסקי (נולד ב-16 במרץ 1947) הוא כימאי פיזיקלי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. מחלוצי וממובילי תחום הננוטכנולוגיה והננו-מדעים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'שנובסקי נולד בפריז ועלה לישראל ב-1949, בגיל שנתיים.

את כל תאריו רכש באוניברסיטת תל אביב. למד במחזור הרביעי של בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. סיים את התואר הראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב ב-1970, את התואר השני ב-1972, ואת הדוקטורט ב-1979. המנחים שלו לדוקטורט היו עוזי אבן ויהושע יורטנר.

בשנים 19791981 היה עמית מחקר בתר דוקטורי ע"ש חיים ויצמן. את שלב אקדמי זה הוא מילא באוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של דאדלי הרשבאך, שנודע כחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1986.

עם חזרתו לארץ מונה למרצה באוניברסיטת תל אביב. ב-1986 קודם לדרגת מרצה בכיר וזכה במלגת בת שבע דה-רוטשילד למדענים צעירים מצטיינים.

ב-1990 היה לפרופסור חבר, ובאותה שנה זכה במלגת אלון. ב-1995 מונה לפרופסור מן המניין. בשנים 19972001 היה חבר בוועדה מטעם תוכנית ביכורה לקידום מחקר בננו-מדעים בישראל.

בשנת 1998 יזם את הקמתו של המרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וזה אכן הוקם שנתיים מאוחר יותר. בשנים 20022004 שימש כראש המרכז.

בשנים 2001–2004 כיהן כראש בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, והחליף בתפקיד זה את שלמה רוזן. בשנת 2004 מונה למחזיק הקתדרה ע"ש סאקלר לצבירים וננו-חלקיקים, וכן ייסד את הפורום למרכזי ננוטכנולוגיה בישראל. הוא עמד בראשו עד 2012.

ב-2007 הוכרז כחתן פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים, יחד עם הביוכימאי דן תופיק ממכון ויצמן למדע. ב-2008 נבחר כחבר האגודה האמריקאית לפיזיקה.

ב-2017 פרש צ'שנובסקי לגמלאות, אך גם כיום (2021) הוא ראש קבוצת מחקר פעילה במחלקה לכימיה פיזיקלית בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. ב-2020 היה צ'שנובסקי חבר בוועדת פרס ישראל שהחליטה להעניק את הפרס בתחום חקר הפיזיקה והכימיה ליוסף קלפטר, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב. ב-2023 היה חבר בוועדה שהחליטה להעניק את הפרס בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לאלקטרוכימאי עמנואל פלד.

במקביל לעבודתו באוניברסיטת תל אביב, כיהן כעמית מחקר באוניברסיטת רייס ביוסטון בשנים 19861987, וכמדען אורח במספר אוניברסיטאות ברחבי העולם.

על תלמידיו לאורך השנים נמנה פרופ' גיל מרקוביץ, שכיהן אף הוא כראש בית הספר לכימיה, בשנים 20132016.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'שנובסקי הוא כימאי פיזיקלי ניסיוני העוסק בפיתוח וביישום שיטות חדשות בספקטרוסקופיה פוטו-אלקטרונית, שברבות הזמן היו לסטנדרט בתחומן. עיקר מיקודו בשיטות המאפשרות אפיון וחקר תכונות של חלקיקים ננומטריים בודדים, ובהן: מיקרוסקופיית אור המאפשרת הבחנה והפרדה בין עצמים בגדלים ננומטריים (מה שלא מתאפשר בשיטות מיקרוסקופיה מסורתיות). בפרט, הוא עמל על פיתוח שיטות רובוסטיות שאינן דורשות שימוש בסמנים פלואורסצנטיים.

כמו כן, עוסק מחקרו בפיתוח שיטות למדידת הבליעה האופטית בחלקיקים ננומטריים בודדים על פני תחום ספקטרלי רחב, ובחקר ובאפיון תכונות אופטיות וחשמליות של ננו-חלקיקים המיועדים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגת ויצמן לבתר-דוקטורט (1986)
  • מלגת בת שבע דה רוטשילד למדענים צעירים מצטיינים (1986)
  • מלגת אלון למדענים צעירים מצטיינים (1990)
  • קתדרת סטלר לצבירים וננו-חלקיקים (2004)
  • פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (2007)
  • עמית החברה האמריקאית לפיזיקה (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף אישי באתר אוניברסיטת תל אביב