אורי שהם
 | |
| לידה |
3 באוגוסט 1948 (בן 75) עיראק .svg){kind=small} |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השתייכות | מערכת בתי המשפט הישראלית |
| תקופת כהונה | 31 במאי 2012 – 3 באוגוסט 2018 (6 שנים ו־9 שבועות) |
| תפקידים בולטים | |
  | |
אורי שהם (נולד ב-3 באוגוסט 1948) הוא נציב תלונות הציבור על שופטים. כיהן כשופט בבית המשפט העליון, בשנים 2012–2018. קודם לכן כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובעבר היה הפרקליט הצבאי הראשי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי שהם נולד בשם אורי שהרבני בעיראק, בן בכור ליוסף ועזיזה-עליזה. משפחתו הייתה פעילה במחתרת הציונית בעיראק. בגיל שלוש עלה לישראל עם משפחתו, המשפחה השתקעה בתל אביב בשכונת מחלול. שהם למד בתיכון עירוני ד' בתל אביב. התגייס לצה"ל בשנת 1966 במסגרת העתודה האקדמאית.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ביוני 1975 הוסמך כעורך דין. בשנת 1977 קיבל תואר שני במשפטים, גם הוא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1971 ועד 1974 שירת בחיל ההנדסה, בין היתר כעוזר ראש מדור הדרכה של חיל ההנדסה. ב-1974 עבר לשרת בפרקליטות הצבאית. תחילה כיהן כתובע בפרקליטות פיקוד המרכז[1]. לאחר מכן עבר לכהן כממונה על התביעה בעזה ובסיני. ב-1976 מונה לכהן כתובע הפיקודי של מפקדת חילות השדה ופיקוד הדרום. לאחר מכן מונה לתפקיד סגן פרקליט פיקוד המרכז, כסגן התובע הצבאי הראשי (אז ניהל את התביעה במשפטו של סא"ל שהואשם בהוצאת רכוש מהצבא וזוכה מכל אשמה[2]), וכפרקליט פיקוד המרכז.
ב-1983 למד בבית הספר למשפט צבאי של צבא ארצות הברית, וכששב ארצה מונה לכהן בתפקיד התובע הצבאי הראשי[3]. בתפקיד זה שימש כתובע של הש.ג. בליל הגלשונים[4]. ביוני 1988 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי[5]. בשנת 1989 מונה לנשיאו הראשון של בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון וחבל עזה[6]. ב-1992 מונה לכהן כמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. בשנים 1995–2000 כיהן כפרקליט הצבאי הראשי. לאחר מכן חזר לכהן כמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. את שירותו הצבאי סיים בדרגת תת-אלוף.
שופט בית המשפט המחוזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2001 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר שגזר עונשי מאסר ממושכים על ראשי ארגון פשיעה[7], הושמעו איומים על חייו, והוצמדה לו אבטחה כבדה[8].
שופט בבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 בינואר 2012 נבחר לשופט בבית המשפט העליון, והושבע לכהונה ב-31 במאי 2012. כשופט עליון הוא נחשב לבעל גישה מרכזית, שאינה נוטה באופן מובהק לשמרנות או לליברליות[9].
כתב על אלימות מילולית: "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית"[10].
ב-3 באוגוסט 2018, עם הגיעו לגיל 70, פרש לגמלאות. בפסק דינו האחרון זיכה מאשמת רצח את אלישע חייבטוב, מחמת כשלים בחקירת המשטרה[11].
נציב תלונות הציבור על השופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2018 מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים[12].
ב-23 בנובמבר 2021 קרא לשר הדתות, מתן כהנא, לנזוף בחומרה ברב יצחק יוסף, הראשון לציון וראש בתי הדין הרבניים, ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה בכשרות ובגיור[13].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1989 נפל אחיו של שהם, סמ"ר חיים שהרבני, בעת שירות מילואים ברצועת עזה לאחר שנפגע מאבן שנזרקה עליו.
שהם נשוי לאמי ואב לשתי בנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי שהם, באתר הרשות השופטת
- טובה צימוקי, השופט הכי מאובטח במדינה פורש, באתר ynet, 1 באוגוסט 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרדכי אלקן, רב־סרן שגנב משקפיים הורד בדוגה לסרן, מעריב, 25 בנובמבר 1974
מרדכי אלקן, מאסר והורדה בדרגה לשני סמלים האחראים למות חייל, מעריב, 28 בדצמבר 1977 - ^ שבתאי לביא, חוק ההתיישנות אינו חל על עבירות חמורות, מעריב, 2 בספטמבר 1979
מרדכי אלקן, סא"ל יצחק פתאל זוכה מכל אשמה, מעריב, 21 במרץ 1980 - ^ גיל יודילוביץ, הוגש כתב אישום נגד תת אלוף רמי זיו, מעריב, 19 ביוני 1986
גיל יודילוביץ, סא"ל ליידר מסכים: שבע שנות מאסר וגירוש מצה"ל, מעריב, 16 בדצמבר 1986 - ^ בן כספית, ביהמ"ש קבע: "ש.ג. הגלשונים ישאר במעצר", מעריב, 3 בינואר 1988
ראומה זיקינד, ד"ר מילשטיין במשפט הש.ג.: גם רבין עזב ב-48 שיירה להזעיק עזרה ולא חזר, מעריב, 15 במרץ 1988 - ^ עמנואל רוזן, העלאות בדרגה וחילופי תפקידים בפרקליטות הצבאית הראשית, מעריב, 10 ביוני 1988
- ^ עמנואל רוזן, אל"מ אילן שיף מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי, מעריב, 2 ביולי 1989
- ^ יוסי זילברמן, 27 שנות מאסר נגזרו על ראש ארגון פשע, "חדשות 2", 23 בפברואר 2009
- ^ תומר זרחין, יחידת אבטחה אישית לשופט המחוזי בתל אביב, אורי שהם - השופט המאוים במדינה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
- ^
שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
- ^ בש"פ 2525/18 מדינת ישראל נ' לורי שם טוב, ניתן ב־17 באפריל 2018
- ^ ע"פ 2868/13 אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־2 באוגוסט 2018
- ^ לילך דניאל, השופט (בדימ') אורי שהם נכנס לתפקידו כנציב תלונות הציבור על שופטים, באתר "תקדין", 14 בנובמבר 2018
- ^ קובי נחשוני, נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין", באתר ynet, 25 בנובמבר 2021
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| ||
| ראו גם: שופטים מכהנים |
