אורי שני (מנהל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי שני
לידה 29 בינואר 1947 (בן 77)
רשפון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי שני (נולד ב-29 בינואר 1947) הוא מנכ"ל ישראלי. היה מקורבו של ראש הממשלה אריאל שרון, וכיהן כמנכ"ל מפלגת הליכוד וראש לשכת ראש הממשלה. הורשע בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני גדל ברשפון ובקיבוץ יפעת. בבגרותו היה חקלאי במושב שדה משה וניהל חוות כבשים ותרנגולים לצד גידולי אפרסקים וגפנים. עם גיוסו לצה"ל התנדב לשייטת 13. הוא עבר טירונות צנחנים והודח ממסלול ההכשרה בשייטת. בהמשך עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. שני לחם כקצין בחטיבת גולני במלחמת ששת הימים[1]. הוא התיידד עם אריאל שרון במהלך מלחמת יום הכיפורים, בעת ששימש כמפקד פלוגת סיור באוגדתו[2]. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ ושימש כמאבטח באל על[3].

בעת שאריאל שרון כיהן כשר המסחר, שני ניהל מאבק ציבורי במסגרת תנועת המושבים והקשר ביניהם התהדק. שני עזב את תחום החקלאות והפך לעוזרו של שרון. בהמשך מונה ליו"ר חברת עמידר (בשנים 1990 - 1992), ואחר כך ניהל עסקים שונים בתחום הנדל"ן. בעקבות דו"ח מבקר מדינה חריף נגד משרד השיכון של הליכוד ונגד שני, תפסה תאוצה הסיסמה "מושחתים נמאסתם" שהפכה לאבן פינה בתעמולת הבחירות של המערך בבחירות 1992[4]. כנגד שני הוגש ב-1995 כתב אישום בו יוחסו לו 8 אישומים, בגין מעשים אותם ביצע לכאורה בתקופת כהונתו כיו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר. בין האישומים, הפרת אמונים בתאגיד, עבירת מנהלים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים וכן קבלת דבר במרמה. ב-1997 הורשע בבית משפט השלום בשתי עבירות של הפרת אמונים ולאחר ערעור לבית משפט המחוזי נותרה על כנה הרשעה אחת של הפרת אמונים בתאגיד על כך שעשה שימוש לצרכים פרטיים בנהג שהעמידה עמידר לרשותו. השופטים ציינו כי יש בעבירות גוון ברור של שחיתות. על שני הוטל קנס בסך 10,000 שקל ועונש מאסר על תנאי[5][6].

שני מונה למנכ"ל מפלגת הליכוד ב-1999[2]. לאחר ניצחונו של שרון בבחירות מונה לראש לשכתו, עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה במרץ 2001. הוא פרש במפתיע מתפקיד זה באפריל 2002, לאחר שהתפתחה מתיחות בינו לבין מקורבים אחרים של ראש הממשלה[7]. עם זאת, המשיך לשמש יועצו הקרוב של שרון בהחלטות מדיניות ופוליטיות, בין השאר במסגרת "פורום החווה" שכלל מספר מקורבים לשרון. בשנים 2002–2005 כיהן שני כמנכ"ל חברת שיכון עובדים מקבוצת אריסון השקעות, ובין 2005–2007 כמנכ"ל חברת שיכון ובינוי[8].

בדצמבר 2007 מונה למנהל כלל עסקיו של איש העסקים ארקדי גאידמק בישראל ובעולם, אך הוא עזב את תפקידו לאחר מספר חודשים. לאחר מכן היה ממקימי "קרן גדעון", זרוע של מוסדות מנהליים לגביית חובות וניהל אותה עד אוקטובר 2009, אז מונה למנכ"ל חברת "פולאר השקעות". ערכה של "פולאר השקעות" ירד מאז כניסתו של שני לתפקיד בעשרות אחוזים, בין השאר בשל הסתבכות החברה בפרויקט הנדל"ן הולילנד בירושלים. הוא הגיש את התפטרותו מהתפקיד במאי 2013 והתפטרותו נכנסה לתוקף בנובמבר 2013[9].

לאחר הבחירות בינואר 2013 שני מונה למנהל המשא ומתן הקואליציוני מטעמו של יאיר לפיד ומפלגתו יש עתיד, זאת במקביל להמשך תפקידו בפולאר השקעות. בנובמבר 2013 מונה ליו"ר וייעוץ לקבינט הדיור[10].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני נשוי לאורלי ואב לארבע בנות. מתגורר בתל ברוך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאת רגב משוחחת עם אורי שני בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018.
  2. ^ 1 2 שוקי שדה, רשת הקשרים של אורי שני, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2013
  3. ^ חנה קים, "סבלנותו של הבולדוזר", הארץ, ‏ 15.09.2000.
  4. ^ אמנון לוי, תרגיל רטורי שובב, חדשות, 13 באוגוסט 1993
  5. ^ יצחק דנון, ‏אורי שני, לשעבר יו"ר עמידר, זוכה מהפרת אמונים בעניין העמדת משרדים לשר שרון, באתר גלובס, 23 במרץ 1999
  6. ^ יואב יצחק, הזיכוי של המנכ"ל המיועד אורי שני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בפברואר 2001
  7. ^ יוסי ורטר, עד 3 לפנות בוקר ניסה שרון להניא את ראש לשכתו המסור מלהתפטר, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
    יוסי ורטר, שני המתפטר: ממשלת אחדות היא הדבר הכי חשוב, באתר הארץ, 21 באפריל 2002
  8. ^ מיכאל רוכוורגר, זעזוע בקבוצת שרי אריסון: מנכ"ל שיכון ובינוי אורי שני פרש במפתיע; ייתכן שימונה למנכ"ל אפריקה ישראל, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2007
  9. ^ אביב לוי, ‏אורי שני עוזב את פולאר הקורסת; צבר שכר של כ-6 מיליון ש', באתר גלובס, 22 במאי 2013
  10. ^ משה גולן, ‏אורי שני מונה כיועץ וכיו"ר קבינט הדיור - ללא שכר, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2013