אורליאנה
| |||
.svg) | |||
| היסטוריה | |||
|---|---|---|---|
| הקמה | צירוף דוכסות אורליאן לאדמות הכתר של צרפת | ||
| תאריך | 1498 | ||
| פירוק | ארגון מחדש של צרפת בעקבות המהפכה הצרפתית | ||
| תאריך | 1344 | ||
| ישות קודמת |
 רוזנות אורליאן  רוזנות בלואה _selon_d%27Hozier.svg){kind=small} רוזנות שארטר .svg){kind=small} רוזנות אטאמפה | ||
| ישות יורשת |
 לוארה  לואר-א-שר  אר ולואר  סן-א-אואז  יון | ||
דוכסות אורליאנה (בצרפתית: Duché d'Orléanais) הוא מחוז לשעבר של צרפת, אשר הוקם בתקופת הרנסאנס על ידי מיזוג של ארבעה מחוזות ועיירות לשעבר. אולם לאחר המהפכה הצרפתית, המחוז פורק ב-1791 וירשו אותו חמישה מחוזות (פחות כמה קומונות שהועברו למחוזות אחרים).
דוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוכסות אורליאן נוצרה בשנת 1344 על ידי העלאת רוזנות אורליאן לשעבר לדוכסות תחת המלך פיליפ השישי עבור בנו השני פיליפ דה ולואה. עם הקמת הדוכסות שולבו בה גם כמה יישובים סביב המחוז הקודם, הם כללו את רוזנות בוז'נסי ואת הסניורויות של נויוויל-או-בואה, Yèvre-le-Châtel, Châteauneuf-en-Thymerais, לוריס ובויסקום. בשנת 1375, הנסיך פיליפ מת ללא יורש לגיטימי, התואר 'דוכס אורליאן' והדוכסות עצמה אוחדו לתחום המלכותי (אדמות הכתר) של מלך צרפת.[1]
בשנת 1392, הדוכסות נוצרה מחדש על ידי המלך שארל השישי עבור אחיו הצעיר לואי דה ולואה-אורליאן. מאוחר יותר ירש את הדוכסות בנו שארל דה ולואה-אורליאן ששלט עד 1465 כאשר מת מסיבות טבעיות. לאחר מותו ירש אותו בנו לואי דה ולואה-אורליאן, שהפך למלך לואי השנים עשר ב-1495 והתואר אוחד לכתר פעם נוספת.[1][2][3]
בשנת 1519, הדוכסות שוב נוצרה על ידי המלך פרנסואה הראשון עבור בנו השני אנרי דה ולואה-אנגולם. עם זאת, אנרי ויתר מאוחר יותר על תוארו כאשר הפך לדופין של צרפת (יורש העצר) ב-1536. לאחר מכן ירש אותו בנו שארל דה ולואה-אנגולם ששלט כדוכס עד שמת משפעת ב-1545.[1][2][3]
בשנת 1549, הדוכסות שוב נוצרה עבור הנסיך לואי דה ולואה-אנגולם בן השנה, שמת חודשים ספורים בלבד לתוך כהונתו. לאחר מותו ירש אותו אחיו הגדול שארל, שהפך למלך שארל התשיעי ב-1560 והתנער מהדוכסות שלו. את שארל ירש אנרי דה ולואה-אנגולם, אך הוא ויתר על תוארו בשנת 1566 בתמורה לדוכסות אנז'ו. בפברואר 1566, התואר הועבר למלכה בת הזוג קטרינה דה מדיצ'י כדוכסית אורליאן. היא מתה בשנת 1589 והדוכסות שוב אוחדה לכתר.[1][2][3][4]
בשנת 1626, לואי ה-13 הקים מחדש את דוכסות אורליאן עבור אחיו הצעיר גסטון, דוכס אנז'ו ששלט כדוכס עד 1660 כאשר מת מסיבות טבעיות. גם הפעם התואר התמזג לכתר בפעם האחרונה.[1][2][3][4]
לבסוף בשנת 1661, דוכסות אורליאן נוצרה בפעם האחרונה על ידי המלך לואי ה-14 עבור אחיו הנסיך פיליפ, דוכס אנז'ו. ירש אותו בנו, לאחר מכן נכדו, נינו, ולבסוף הנכד לואי פיליפ השני. בשנת 1793, הוא הוצא להורג על בגידה בתקופת שלטון הטרור וירש אותו בנו לואי פיליפ השלישי (לימים המלך לואי פיליפ). לאחר מכן הועבר התואר בפעם האחרונה לנסיך פרדיננד פיליפ דה אורליאן שמת בתאונה בשנת 1842 והתואר התבטל כאשר ממלכת צרפת עצמה התמוססה בשנת 1830.[1][2][3][4]
מחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוז אורליאנה מקביל בערך לדוכסות אורליאן הישנה והוא נוצר ב-7 באפריל 1498 כאשר הדוכס לואי השני הוכתר כמלך לואי השנים עשר. המחוז החדש שילב מחוזות מקומיים, כולל אורליאן, בלואה, ונדום, שרטר ואטמפ. כשהדוכסות נקלטה בשטח המלכותי, היא הפכה למחוז (מחוז צבאי במקום המקבילה למחוז אנגלי או מדינה אמריקאית).[2][5][6][7]
בשנת 1558, המחוז הועלה לדרגת מחוז כללי (Géneralité) או ממשל כללי (Gouvernement Général) ומושל קבוע מונה באזור. בתקופה זו, הדוכס מאורליאן היה דה יורה הבעלים של הקרקע, אך המושל היה משגיח בפועל על המחוז.[3][4][5][7][8]
בשנת 1776, כחלק מארגון מחדש של הממשלות הכלליות (פרובינציות), הממשלות חולקו לשלוש קטגוריות. הגבוהים ביותר או "החשובים ביותר" היו הקטגוריה הראשונה, לרבות רן, ליון, אקס, שטרסבורג ומץ; הקטגוריה השנייה כללה את אורליאנה, לה רושל, אנגולם, נבר; והקטגוריה המיוחדת כולל פריז ומונקו.[7] המושל הצבאי של הקטגוריה הראשונה היה אמור להיות מרשל של צרפת, המעמד השני היה שמור ללוטננט גנרלים, והאזורים המיוחדים הוקצו על ידי המלך.
בשנת 1791, בחסות 'איחוד צרפת', המחוזות פורקו והוחלפו על ידי מחוזות קטנים יותר. המחוז הקודם חולק בין כמה מחוזות חדשים: לואר, לואר-אט-שר, אור-אט-לואר, סיין-אט-אואז ויון.[3][4][5][6][7][8]
מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושל של מחוז בצרפת לפני המהפכה היה בתחילה נציגו של המלך באזור ולא החזיק בכוח ממשי. עד השינויים תחת לואי ה-14, המושל של מחוז היה יותר מינוי דה יורה, ולא היה לו מעמד בקבלת החלטות. עם זאת, לאחר הרפורמות של לואי ה-14, הפכה המושלות של מחוז למינוי צבאי. מאז, המושל לא היה רק נציגו של המלך, אלא גם המפקד הצבאי של האזור. בנוסף לתפקידיו הצבאיים, המושל היה למעשה מנהיג המחוז ואילו בעל התואר (דוכס אורליאן) היה דה יורה הבעלים של המחוז.[7]
בשנת 1558, רוב המחוזות בצרפת הופרדו עוד יותר למחוזות מס או מחוזות בחירה.
בין המושלים הבולטים היה אן-שארל-זיגיסמונד דה מונמורנסי-לוקסמבורג.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורליאנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Polluche, Daniel (1778). Essais historiques sur Orléans ou description topographique et critique de cette capitale et de ses environs (בצרפתית). Couret de Villeneuve.
- ^ 1 2 3 4 5 6 "Provinces of France to 1791". www.worldstatesmen.org. נבדק ב-2022-10-27.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Orléanais", Wikipédia (בצרפתית), 2022-02-23, נבדק ב-2022-10-27
- ^ 1 2 3 4 5 "Orléanais | historical region, France | Britannica". www.britannica.com (באנגלית). נבדק ב-2022-10-27.
- ^ 1 2 3 Lavergne, Léonce de (1809-1880) Auteur du texte (1879). Les assemblées provinciales sous Louis XVI (2e édition) / par M. Léonce de Lavergne,... (באנגלית).
- ^ 1 2 3 de Lavergne, p. 161–162
- ^ 1 2 3 4 5 Masson, p. 33
- ^ 1 2 Buisson, Ferdinand Edouard (1887). Dictionnaire de pédagogie et d'instruction primaire (בצרפתית). Hachette et cie.
