אורלי זילברשץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורלי זילברשץ
אורלי זילברשץ (מימין) וריימונד אמסלם (משמאל) בסרט "בין השמשות"
אורלי זילברשץ (מימין) וריימונד אמסלם (משמאל) בסרט "בין השמשות"
לידה 11 בדצמבר 1957 (בת 63)
ישראלישראל ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אורלי זילברשץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1978–הווה (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, בדרנית, פזמונאית וזמרת
צאצאים אלישע בנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורלי זילברשץ (לשעבר: אורלי זילברשץ-בנאי) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה, בדרנית, פזמונאית וזמרת ישראלית; זוכת שני פרסי אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברשץ למדה משחק אצל נולה צ'לטון בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב[1]. השתתפה לראשונה בסרט הקולנוע של אבי נשר - "דיזנגוף 99" ב-1979, לצד גידי גוב וגלי עטרי, וב-1981 השתתפה בסרטו של אסי דיין "עם ישראל חי" לצד חנה לסלאו.

ב-1982 שיחקה בתפקיד הראשי במחזה "לצאת מכאן" של מרשה נורמן בתיאטרון באר שבע[2]. ב-1983 שיחקה במחזה אגדת חורף של שייקספיר בתיאטרון החאן[3], ובסוף אותה שנה במחזה "טנזי" בתיאטרון בית ליסין[4]. מחזה אוונגרדי בריטי, המתרחש בזירת היאבקות ועיקרו "מלחמה בין המינים"[5].

ב-1984 השתתפה בסרט דרמה בן ‭50‬ דקות בשם "לחץ", שכתבה, הפיקה וביימה מישל אוחיון (אנ')[6]. במחזה שביים שמואל הספרי, "אבא אובו", בתיאטרון החאן (עיבוד למחזה "המלך אובו")[7] ובמחזה "נשים בצמרת" בתיאטרון הקאמרי[8].

ב-1985 שיחקה בפינת הספרות של תוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", בתפקיד חוחית, שנהפכה במהרה לדמות-קאלט. והשתתפה במחזה "דבש פרא" בקאמרי[9]. ב-1986 השתתפה במחזמר "חוות החיות", המבוסס על ספרו של ג'ורג' אורוול[10].

ב-1988 כיכבה בסדרת הטלוויזיה הקומית של ענת גוב, "כן מה?!", יחד עם גידי גוב ודב נבון[11].

ב-1991 הוציאה תקליט בשם "הקברט של מירנדה", זאת לאחר שכתבה מספר תמלילים ללהקת "משינה", בה היה חבר בעלה דאז, יובל בנאי, ביניהם: "אנה", "סוזי בלי היד" ו"אהובתי"[12]. שלומי שבן ביצע גרסת כיסוי לשירה "השקר" במיזם צו השעה.

ב-1992 שיחקה בתפקיד הראשי במחזה הראשון שכתבה ענת גוב, "אהבת מוות", בתיאטרון החאן[13].

ב-1994 השתתפה בסרטו של איתן פוקס "שירת הסירנה" לצד יאיר לפיד ודלית קהן. משחקה בסרט זיכה אותה בפרס אופיר לאותה שנה. ב-1996 שחקה לצד אביטל דיקר ושולי רנד בסרט זוכה פרס אופיר "מרקו פולו: הפרק האחרון", וכן בסרט "קלרה הקדושה" לצד מנשה נוי. בשנת 1998 שחקה בסרט הטלוויזיה של עירית לינור, "חתולות הרעם", לצד רותם אבוהב ודפנה ארמוני.

ב-2000 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "לתפוס את השמיים" לצד יורם חטב. עונה שנייה של הסדרה שודרה בשנת 2005[14].

ב-2002 שחקה לצד מאיה מרון בסרטו של ניר ברגמן "כנפיים שבורות"[15]. הסרט השתתף במספר פסטיבלים ברחבי העולם, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים ובפסטיבל בטוקיו[16]. משחקה של אורלי זיכה אותה בפרס אופיר שני על משחק דרמטי[17]. באותה שנה השתתפה בסרט בשם "לבנה יקירתי" שזיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים. ב-2003 שחקה בהצגת התיאטרון "משפחה" בהבימה.

ב-2005 השתתפה בעונתה השנייה של "לתפוס את השמיים" ובסדרה תיעודית על זכויות בעלי חיים בשם "ישראלים וחיות אחרות".

בשנת 2007 שיחקה בסדרות הטלוויזיה "משמורת" לצד נתן דטנר והילה פלדמן[18], ו"להוציא את הכלב" לצד מוני מושונוב[19].

ב-2008 שיחקה בסרט הדרמה-הקומי של רשף לוי, "איים אבודים"[20].

ב-2010 שיחקה בסרטו של ניר ברגמן, "הדקדוק הפנימי", על פי ספרו של דויד גרוסמן[17].

ב-2012 שיחקה בסדרה הקומית "יום האם", שכתבה התסריטאית והקומיקסאית דניאלה לונדון דקל, והיא שודרה בערוץ 2.

ב-2013 שיחקה במחזה הקלאסי של ברכט "אמא קוראז'" בתיאטרון הקאמרי. באותה שנה שיחקה גם בתפקיד עליזה גווילי בסדרת הדרמה "שטיסל" ששודרה ביס.

ב-2014 שיחקה במחזה "דג מוסר" בתיאטרון הקאמרי, בתפקיד ראשי.

ב-2018 שיחקה בסדרה "מלכות" ב-HOT, אשר צילומיה החלו בינואר 2018, בה היא גילמה את ציפי מלכה[21].

ב-2019 שיחקה בסדרה "גיבור אמיתי" בתפקיד רותי גרין[22].

ב-2020 הצטלמה לסדרה "למה מי מת" שעלתה בתחילת 2021 ב-Yes[23].

ב-2021 הוצא לאקרנים הסרט "אחד בלב", בו שיחקה בתפקיד רותי. בטקס פרסי אופיר לשנת 2021 קיבלה מועמדות לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט זה. באותה השנה השתתפה וזכתה בעונת ה-VIP של תוכנית המציאות MKR המטבח המנצח יחד עם בנה, אלישע[24].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברשץ מתגוררת בתל אביב. מנישואיה ליובל בנאי, היא אם לשלושה וביניהם, המוזיקאי אלישע בנאי[25][26]. באפריל 2007 התגרשו זילברשץ ובנאי[27].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תראו את בנאי הקטן, חדשות, 29 בדצמבר 1985
  2. ^ אמיר רוזנבליט, "לצאת מכאן" יוצא לדרך, דבר, 12 בדצמבר 1982
    אליקים ירון, תיאטרון - יומרה גדולה מדי - "לצאת מכאן", מעריב, 23 בדצמבר 1982
  3. ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - "אגדת חורף" של שייקספיר בתיאטרון החאן, כותרת ראשית, 11 במאי 1983
  4. ^ איציק יושע, "טנזי" חגגה מאה הצגות, חדשות, 20 באפריל 1984
  5. ^ שוש אביגל, החיים כמכות יבשות, כותרת ראשית, 26 באוקטובר 1983
    יעקב בר-און, טנזי הולמת - וטורפת, דבר, 15 בספטמבר 1983
  6. ^ שוש אביגל, סיפור פצצה, כותרת ראשית, 11 באפריל 1984
  7. ^ אליקים ירון, הצגה בלי אבא, מעריב, 26 בינואר 1984
    שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - אבא של אף אחד, כותרת ראשית, 8 בפברואר 1984
  8. ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - גימיק נשים - 'נשים בצמרת' ב'קאמרי 2', כותרת ראשית, 13 ביוני 1984
  9. ^ מנחם פרי, דון ז׳ואן מעורב, חדשות, 1 בדצמבר 1985
    אליקים ירון, אמש בתיאטרון -הדבש והעוקץ, מעריב, 29 בנובמבר 1985
  10. ^ אורלי זילברשץ׳ נישאת על כפיים, בקטע אקרובטי מתוך חזרות למחזמר "חוות החיות" על פי אורוול, חדשות, 4 באפריל 1986
  11. ^ החיים אחרי מאש"ה, כותרת ראשית, 7 בדצמבר 1988
  12. ^ חגי לוי, שמעתי קול בלילה: אורלי תהיה זמרת, חדשות, 27 בדצמבר 1991
  13. ^ אהבת מוות - הצגה, חדשות, 10 ביוני 1993
  14. ^ אהוד אשריכוח זילברשץ, באתר הארץ, 8 במרץ 2005
  15. ^ נילי ברקן, ‏ברגמן החדש, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2002
  16. ^ גואל פינטוכנפיים שבורות: הסרט הטוב ביותר בפסטיבל י-ם, באתר הארץ, 27 ביולי 2002
    אביבה קרול, ‏"כנפיים שבורות" זכה בפרס הראשון בפסטיבל טוקיו, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2002
  17. ^ 1 2 נירית אנדרמןאחרי "כנפיים שבורות": ניר ברגמן סיים את צילומי סרטו השני, באתר הארץ, 11 בינואר 2010
  18. ^ צביקה גוטליב, עכבר העירבעלך חולה? אז מה עם הסקס?, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2007
  19. ^ ניר קיפניס, ‏לו הכלבים יכלו לדבר, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2007
  20. ^ נירית אנדרמן, עכבר העיראחותכם וולגרית, באתר הארץ, 1 ביולי 2008
  21. ^ איתי שטרן"מלכות": עם תסריט כזה, גם שחקנית טובה מריטה היתה כושלת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
  22. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏נפתר המשבר בהפקת "גיבור אמיתי" של טמירה ירדני, באתר גלובס, 6 בפברואר 2019
  23. ^ אריאנה מלמד"למה מי מת": הרגעים הקומיים נמסכים בבשורות איוב, באתר הארץ, 22 בפברואר 2021
  24. ^ יש לנו מנצחים: אורלי ואלישע הם הזוכים הגדולים ב"המטבח המנצח VIP", באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 באוקטובר 2021‏
  25. ^ אלישע בידיים טובות, מעריב, 12 בדצמבר 1988
  26. ^ כולם היו בנאי, מעריב, 5 בדצמבר 1988
  27. ^ קרן נתנזון, זה לא נגמר, זה רק הסוף, באתר ynet, 16 באפריל 2007
קודמת:
1993 - דבורה קידר
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
לשנת 1994 - אורלי זילברשץ-בנאי ("שירת הסירנה")
הבאה:
1995 - אסתי זקהיים
קודמת:
2004 - שרה פון שוורצה ("מעורב ירושלמי")
פרס האקדמיה לטלוויזיה - שחקנית בסדרה דרמטית
2005 - אורלי זילברשץ-בנאי ("לתפוס את השמיים")
הבאה:
2006 - איילת זורר ("בטיפול")