אורן אהרוני (עיתונאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורן אהרוני
פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה 2022
אורן אהרוני מקבל את פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה לשנת 2022 מגור מגידו
לידה 20 באפריל 1976 (בן 46)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק ראש דסק התחקירים בחטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי
מעסיק כאן חדשות
תחקירים בולטים ארץ עיר, מדינת כיל
סוג כתב כתב מגזין ועיתונאי חוקר
פרסים והוקרה הצטיינות עיתונאית ע״ש אילן רועה לשנת 2020
פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה לשנת 2022
קישורים חיצוניים
טוויטר orenaharoni1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורן אהרוני (נולד ב־20 באפריל 1976[1]) הוא כתב מגזין ועיתונאי חוקר, ראש דסק התחקירים בכאן חדשות.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן אהרוני נולד בישראל ב־20 באפריל 1976,[1][3] בן בכור לאחות ואח. אמו הייתה מורה בתיכון, ואביו איש ציבור.[4]

סבו מצד אביו היה הפרופ׳ יוחנן אהרוני, שלאחר גילוי מגילות קומראן הוביל משלחות ארכאולוגים במדבר יהודה, לחיפושים אחר אתרים חדשים.[5] שמו המקורי היה אהרונהיים, והוא עיברת אותו כשעלה מגרמניה בראשית שנות ה־30.[4] אחיו של יוחנן, אחי סבו של אורן, הוא צבי אהרוני, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ, ראש יחידת קיסריה במוסד ושנטל חלק בלכידת אדולף אייכמן.

שנות ילדותו הראשונות של אורן אהרוני עברו עליו בכפר ויתקין, בסמוך למשפחת אמו. סבו מצד אמו היה עמוס דגני שבשנות ה־50 וה־60 היה חבר כנסת מטעם מפא״י ורפ״י, ומאוחר יותר ראש מועצת עמק חפר. אהרוני העיד על עצמו שהשקפתו הושפעה רבות מצד פוליטי זה.[4]

בנעוריו משפחתו יצאה לשליחות בגרמניה. הוא למד בתיכון אמריקאי בעיירה באד גוטסברג שבבון. מאוחר יותר חזר לארץ, התגייס לצה״ל, והשתחרר בדרגת סרן.[4] לאחר מכן, למד באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר ראשון במדעי המדינה. כחלק מלימודיו לתואר, למד גם לימודי תעודה בבית הספר כותרת לעיתונאות ולתקשורת.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2001 החל אורן אהרוני לעבוד כתחקירן בחברת החדשות ב”שש עם“ ובתוכנית ”פגוש את העיתונות“, אותה גם ערך מאוחר יותר למשך שנתיים. מ־2005 היה כתב לענייני תחבורה ותעופה במהדורה המרכזית. לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר לגור בגוש קטיף, שם יצר כתבות ושידר מהשטח. ב־2008 ביים את הסרט ”שבויים“ שהופק בקסטינה תקשורת ושודר בקשת 12.[6] באוקטובר 2009 הפך לכתב הכלכלי בחדשות 12.[3]

ב־2012 עזב את עבודתו כעיתונאי, ובמרץ 2015 פתח במשותף עם אלעד סאסי, שהיה דובר העמותה אור ירוק, את משרד היח״צ ”סאסי אהרוני ייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית“.[4] כעבור שנתיים, במרץ 2017, החליט לחזור לפעילותו העיתונאית, וחתם על הצטרפות ככתב מגזין לתאגיד השידור הישראלי כאן 11, שבאותה העת היה בשלבי הקמה.[6]

בינואר 2020 אורן אהרוני פרסם את דבר קיומו של נהר המצוי בתוואי קניון בעומק של כ־20 מטרים באזור מסוכן הכולל מוקשים שנסחפו בנחל הערבה מדרום ים המלח. הנהר נוצר מנביעות של מים מאקוויפר ההר, וכן בשל מי דליפה מבריכות ים המלח. במקום התפתחו תופעות טבע ייחודיות לאזור זה, כגון שוניות, נטיפים, פטריות וקירות עשויי מלח. מפעלי ים המלח שהיו מעוניינים לבצע עבודות במקום, קיבלו את האישורים הדרושים מהמועצה האזורית תמר והוועדה לתשתיות לאומיות ללא התנגדות מצד המשרד להגנת הסביבה, וזאת בעוד שנמנעו מלהזכיר את דבר קיום הנהר בתסקיר הסביבתי שהוגש מטעמם. העבודות פגמו באותן תופעות טבע.[7]

ביוני 2020 הוא פרסם את סדרת הכתבות ”מדינת כיל“, על פעילותה של חברת כימיקלים לישראל,[א] ועל האופן שבו האינטרסים שלה מתנגשים לעיתים עם האינטרס הציבורי.[8]

בדצמבר 2020 אהרוני זכה מטעם כאן חדשות בפרס הצטיינות עיתונאית ע״ש אילן רועה, יחד עם מיכאל שמש,[9] ובדצמבר 2021 מונה לראש דסק התחקירים.[2]

באותו החודש, ולאחר שכבר עסק בנושאים דומים בעבר ברשת ב׳ במסגרת ”סיפור מקומי קצר“,[10] אהרוני החל בפרסומו של פרויקט ”ארץ עיר“,[ב][11] שכלל סדרת כתבות שמציגות את כשלי המנהל התקין ברבות מרשויות השלטון המקומי בישראל, ואת מיעוט־עד־היעדר הפיקוח מצד משרד הפנים.[12] בעקבות אחת הכתבות שעסקה בהתנהלותו של גזבר עיריית חיפה לשעבר, ג׳אקי ואקים,[13] הוא תבע דיבה את כאן ואהרוני.[14] על פעילותו זו, זכה אהרוני בפרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה לשנת 2022.[15] בהמשך, תביעת דיבה הוגשה גם מצד חבר מועצת עיריית חדרה שלומי ימין.[16]

במרץ 2022 יצא לגבול אוקראינה–פולין, וסיקר את משבר הפליטים שנוצר עקב מלחמת רוסיה–אוקראינה.[17][18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורן אהרוני בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ששינתה את שמה לאיי.סי.אל גרופ
  2. ^ שנקרא על שם המשחק ארץ עיר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אורן אהרוני, www.ishim.co.il
  2. ^ 1 2 כפיר אדר, מהפכה בכאן 11: זה ראש דסק התחקירים החדש, באתר אייס, 27 בדצמבר 2021
    יש מה לחקור: הג'וב החדש של הכתב הסרוג בכאן 11, באתר כיפה
  3. ^ 1 2 כתב כלכליסט, אורן אהרוני מונה לכתב הכלכלי החדש של חדשות ערוץ 2, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2009
    אופיר בר-זהר, אורן אהרוני מונה לכתב הכלכלי החדש של חדשות ערוץ 2, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2009
    ערן סויסה, אורן אהרוני - הכתב הכלכלי של חדשות 2, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2009
  4. ^ 1 2 3 4 5 אלכסנדר כץ, פעם ב'חדשות 2', היום יחצן: "רגע מכונן? ההבנה שקשה להתפרנס מעיתונות", באתר אייס, 12 במרץ 2015
    אמילי גרינצווייג‏, חדשות 2: אורן אהרוני עוזב, באתר וואלה!‏, 28 בנובמבר 2011
    עזיבה בחדשות ערוץ 2: הכתב הכלכלי אורן אהרוני פורש - לטובת מיזם יח"צ, Bizportal
  5. ^ Twitter-logo.svg ציוץ של אורן אהרוני ברשת החברתית טוויטר, יוחנן אהרוני הוא סבא שלי, 16 במרץ 2021
  6. ^ 1 2 אלכסנדר כץ, כבר לא יחצן: אורן אהרוני חוזר לעיתונות - וחתם בתאגיד, באתר אייס, 12 במרץ 2017
  7. ^ אורן אהרוני, "מי ידע בכלל שיש דבר כזה?": הנהר הסודי של ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בינואר 2020;
    אורן אהרוני, "היו המון סימני שאלה": אורן אהרוני ענה על כל השאלות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי;
    כאן חדשות, מה כל כך מיוחד בנהר הסודי, למי יש אינטרס להסתיר את קיומו - ומה הסיפור עם המוקשים? אורן אהרוני הגיע לענות על השאלות שלכם בשידור חי, פייסבוק, ‏21 בינואר 2020
  8. ^ אורן אהרוני, מדינת כיל: למה ישראל הפקירה את ים המלח?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2020
  9. ^ ארנולד נטייב, כאן חדשות הכריזה על הזוכים בפרס הצטיינות עיתונאית ע"ש אילן רועה לשנת 2020, באתר אייס, 30 בדצמבר 2020
    כתבי 'כאן' מיכאל שמש ואורן אהרוני זכו בפרס הצטיינות, באתר ערוץ 7, 30 בדצמבר 2020
  10. ^ אורן אהרוני, למה נשים לא מתמודדות ברשויות המקומיות?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2018
    אורן אהרוני, צמיגים מנוקבים: מלחמת עולם בכפר סבא והוד השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2018
  11. ^ אורן אהרוני, ארץ עיר: סדרת כתבות, כאן – תאגיד השידור הישראלי;
    ניר וולף, ‏במקום להתעסק באתי כרייף, בואו נתעסק בזה, באתר ישראל היום, 10 בפברואר 2022
  12. ^ אתר למנויים בלבד יסמין לוי, אין לכם מושג מה קורה בעיריות שלכם. מזל שיש מי שעושה את העבודה השחורה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2021
  13. ^ אורן אהרוני, הטבות למשפחה ומיליון בפיס: חיפה, עיר של תככים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בפברואר 2022
  14. ^ יואב איתיאל‏, דרישת פיצוי של 200,000 שקל מכאן 11: "12 דקות של רכילות זולה", באתר וואלה!‏, 20 בפברואר 2022;
    גזבר העירייה לשעבר ג'אקי ואקים תובע חצי מיליון שקלים מתאגיד "כאן", באתר כלבו – חיפה והצפון, 9 במאי 2022;
    ת״א 8204-05-22: ואכים נ׳ תאגיד השידור כאן ואח׳, לשון הרע ע״ס 500,000, בית משפט שלום חיפה, באתר תולעת המשפט
  15. ^ דורית אסרף מזרחי, איש כאן חדשות אורן אהרוני זכה בפרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 ביוני 2022;
    ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, Twitter-logo.svg חתן פרס אבנרי לעיתונות אמיצה 2022: על האומץ להשמיע את קולו של האינטרס הציבורי מול בעלי השפעה בשלטון המקומי בסדרה #ארץ_עיר., ברשת החברתית טוויטר;
    עיתונאי כאן 11 זוכה בפרס יוקרתי: זה המענק שיקבל, באתר אייס
  16. ^ שוקי טאוסיג, קפה שחור, באתר העין השביעית, 2 באוקטובר 2022;
    ת״א 57121-09-22: ימין נ׳ תאגיד השידור הישראלי - כאן ואח׳, לשון הרע ע״ס 250,000, בית משפט שלום חדרה, באתר תולעת המשפט
  17. ^ אורן אהרוני, נמלטים: שליח כאן חדשות עם הפליטים של חורף 2022, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 במרץ 2022
  18. ^ Twitter-logo.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, שליח כאן חדשות אורן אהרוני [@orenaharoni1] והצלם דור קשלס בעיר האוהלים הענקית, שהוקמה בגבול אוקראינה-פולין עבור הפליטים, 2 במרץ 2022