אורן כהן (עיתונאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורן כהן
אורן כהן.jpg
לידה 1957 (בן 65 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק עיתונאי ועורך
מעסיק חדשות
גלי צה"ל
HOT
ידיעות אחרונות
כלכליסט
תחקירים בולטים סיקור הקמת תנועת חמאס
צאצאים תום כהן, איתי כהן ואלונה ישי כהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורן כהן (נולד ב-1957) הוא עיתונאי ועורך, שימש במגוון תפקידים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, בעיתון "חדשות", בגלי צה"ל, בחברת החדשות האזוריות בכבלים, בעיתון "ידיעות אחרונות" ובעיתון הכלכלי "כלכליסט". היה בין העיתונאים הראשונים שתיעדו את הקמת תנועות חמאס[1] והג'יהאד האסלאמי בעזה[2]. כהן היה גם העיתונאי הראשון שחשף וראיין את האנשים שהקימו את ההנהגה המאוחדת של האינתיפאדה הראשונה, ג'מאל זאקוט ומוחמד לבדי

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן, נולד וגדל בשכונת התקווה בתל אביב ואחר כך בבאר שבע, למשפחה ממוצא עיראקי. למד בכפר הירוק ובצבא שירת בנח"ל, בין השאר בהיאחזות נח"ל נצרים עם גרעין של השומר הצעיר[3].

החל את דרכו בעיתונות כצלם פרילאנס במקומונים בבאר שבע, כאיש קול בצוות "מבט לחדשות" של הטלוויזיה הישראלית ובמאי כתבות תעודה למחלקה הערבית של הטלוויזיה. בהמשך התמנה לכתב באר שבע והדרום של העיתון "חדשות". ב-1985 מונה לכסות גם את רצועת עזה, אותה הכיר משירותו הצבאי[4], ואחר כך עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה מונה לכתב השטחים של העיתון וכיסה גם את אזור יהודה ושומרון[3]. ברצועת עזה יצר קשרים עם האוכלסיה המקומית והיה הראשון לתעד את הקמתה של תנועת חמאס בעזה, על ידי אנשי המוג'מע האיסלאמי (אנ') (השלוחה של האחים המוסלמים ברצועת עזה), בעידוד השלטון הצבאי הישראלי, שראה באנשי האחים המוסלמים שעסקו בצדקה אלטרנטיבה לאש"ף, שנחשב אז לאויב המרכזי של ישראל מהצד הפלסטיני[1]. במרץ 1987, חשף כהן את סיפורה של נאילה עאיש, צעירה פלסטינית שנעצרה בעודה בהריון, עונתה במעצר, הפילה, לא זכתה לטיפול רפואי, ומערכת הביטחון הסתירה את דבר מעצרה במשך כחודש[5]. את הסיפור פרסם לראשונה עיתון פעילי השמאל "דרך הניצוץ", שניסה לעניין בו עיתונאים אחרים, אבל כולם, למעט כהן, בחרו לא לפרסם את הידיעה משום שהמשטרה הכחישה שהיא מחזיקה עצירה בשם נאילה עאיש, בעוד שבפועל היא הייתה במעצר במגרש הרוסים בירושלים. רק לאחר פרסום הכתבה ב"חדשות", הודתה המשטרה שהיא עצורה[3]. כהן המשיך לעקוב אחרי סיפורה, כאשר חצי שנה אחר כך נעצרה שוב במעצר מנהלי לחצי שנה, ואחר כך הורשעה בחברות בארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. במהלך שהותה בכלא נולד לה בן[6].

בהמשך מונה כהן לעורך וראש דסק ב"חדשות" עד לסגירת העיתון ב-1993. אחר כך שימש כראש מחלקת אקטואליה בגלי צה"ל. בסוף שנות ה-90 מונה לעורך הראשי של התוכנית "תחנה מרכזית", מהדורת החדשות המקומיות של חברת הכבלים "תבל" באזור תל אביב והמרכז (שמאוחר יותר מוזגה עם חברת "גוונים" שהייתה בעלת הזיכיון לשידורי כבלים באזור השפלה ואזור הקריות). עם איחוד חברות הכבלים בישראל, שהביא ליצירת חברת HOT בסוף 2002, מונה כהן לעורך מהדורת השפלה של "חדשות היום" בכבלים - חברת החדשות האזוריות"[7]. חברה שהוקמה לצורך הפקת חדשות אזוריות במשותף לכל אזורי הזיכיון, והייתה בבעלות חברת אולפני הבירה ירושלים (JCS)[8]. במרץ 2004 שונה שם התוכנית ל"חדשות הוט"[9], ובמאי 2005 בוטלה מהדורות החדשות האזוריות בשפלה, לאחר שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין אישרה לחברת הכבלים לבטלה[10]. לאחר מכן שימש כהן כעורך ב"ידיעות אחרונות" ומאוחר יותר הצטרף לצוות ההקמה של "כלכליסט"[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו הם המוזיקאי תום כהן, איתי כהן ואלונה ישי כהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]