אורנה בן-עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורנה בן עמי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1953 (בת 71 בערך)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר על שם קורקורן לאומנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול
בן או בת זוג עודד בן-עמי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יובל בן-עמי עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.ornabenami.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורנה בן-עמי (נולדה ב-1953) היא פסלת ישראלית, המתמחה בפיסול בברזל. לשעבר עיתונאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-עמי נולדה ברחובות וגדלה באשדוד. בשנת 1971 התגייסה בן-עמי לצה"ל ומונתה לכתבת הצבאית הראשונה בגלי צה"ל. בתום שירותה הצבאי שימשה כתבת ועורכת חדשות ב"קול ישראל".

בשנת 1988 החלה בלימודי צורפות ועיצוב תכשיטים במרכז להכשרה טכנולוגית בירושלים. היא המשיכה את לימודיה בשנת 1990 במכללת קורקורן בוושינגטון, שם למדה פיסול.

בשנת 2003 הוצגה תערוכתה "רך-פיסול בברזל" בשבעה מוזיאונים ברחבי ארצות הברית, במוזיאון בטייוואן, ובגלריות בפריז וברומא. פיסלה משנת 2005, "שורשים", ייצג את מדינת ישראל בתערוכה הבינלאומית לציון 60 שנה לאו"ם בז'נבה.

בשנת 2017 הוצגה תערוכה של פסליה בבניין מטה האו"ם בניו יורק ובארמון האומות בז'נבה.[1] התערוכה, שנקראה "חיים שלמים באריזה", עסקה במצוקת הפליטים העולמית. התערוכה שילבה פיסול בברזל על גבי צילומים מקוריים של סוכנות הידיעות "רויטרס" המתעדים פליטים.

בן-עמי נשואה לעיתונאי ואיש התקשורת עודד בן-עמי ולהם שלושה ילדים, ובהם העיתונאי והסופר יובל בן-עמי והשחקנית תמר לבני.

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 - גלריה עמליה ארבל, תל אביב
  • 1997 - ש.י.ל. אמנויות, תל אביב
  • 1998 - בית אמות משפט, תל אביב
  • 2000 - המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
  • 2001 - הגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד
  • 2001 - מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע
  • 2002 - הגלריה של שלוחת אוניברסיטת "לסלי'" בישראל
  • 2002 - בית גבריאל, עמק הירדן
  • 2003 - Dante Alighieri International Center and Café Europa, רומא, איטליה
  • 2004 - המוזיאון הפתוח תפן
  • 2004 - Kimball Art Center, יוטה, ארצות הברית
  • 2005 - מרכז הבמה, גני תקוה
  • 2006 - The Yeshiva University Museum, ניו יורק, ארצות הברית
  • 2006 - International Arts and Artists, וושינגטון, ארצות הברית
  • 2006 - Gallery Claude Samuel, פריז, צרפת
  • 2007 - The City Gallery at Waterfront Park, דרום קרוליינה, ארצות הברית
  • 2007 - הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס, ארצות הברית
  • 2009 - מוזיאון הפסלים, מישיגן, ארצות הברית
  • 2009 - מוזיאון האומנות היקורי, צפון קרוליינה, ארצות הברית
  • 2010 - בית יגאל אלון, גינוסר
  • 2011 - גלריה "גבו", תל אביב
  • 2012 - הגלריה "האחרת", מכללה האקדמית תלפיות, חולון
  • 2012 - מגדל המוזיאון, תל אביב
  • 2014 - מחסן 2, נמל יפו, תל אביב
  • 2015 - הספרייה הלאומית מקסיקו סיטי, מקסיקו
  • 2015 - גלריה "השעון", מקסיקו סיטי, מקסיקו
  • 2015 - בית הנבחרים, הפרלמנט של מקסיקו, מקסיקו סיטי
  • 2017 - מוזיאון וילה סנדס - גרמניה
  • 2017 - מרכז האו"ם בז'נבה, ארמון האומות.
  • 2017 - גלריה "Waterfall Mansion", ניו יורק
  • 2017 - מרכז האו"ם, ניו יורק
  • 2018 – האוניברסיטה של סנט גאלן
  • 2018 – המוזיאון של בניין הארכיב הלאומי, טורינו איטליה
  • 2018 – מוזיאון וילה רומאי, פרארה איטליה
  • 2018 – מאטרה, מוזיאון השחזור, איטליה
  • 2018 – וילה אואורה, עמק המקדשים, סיציליה, איטליה
  • 2019 – De Vose Museum מישיגן ארצות הברית
  • 2019 – KIA museum קלמזו, מישיגן ארצות הברית
  • 2019 – Babs Gallery מילאנו, איטליה
  • 2019 - Dennos Museum Center מישיגן ארצות הברית
  • 2022 - חומר, רוח וגעגוע, בית לוחמי הגטאות

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - לאחות את הקרע, גלריה "ידיים", תל אביב
  • 1998 - בית פתוח, בית הגפן, חיפה
  • 1998 - טבע כמולדת, משכן נשיאי ישראל, ירושלים
  • 1999 - תום 2000, בית הגפן, חיפה
  • 2000 - ילדים, בית הגפן, חיפה
  • 2001 - כלולות, בית הגפן, חיפה
  • 2001 - איזונים, בית המשפט המחוזי, תל אביב
  • 2002 - ים תיכוני, בית הגפן, חיפה
  • 2003 - ב(ג)דים, מוזיאון אשדוד לאמנות
  • 2004 - זירת משחק, בית הגפן, חיפה
  • 2004 - ב(ג)דים, מוזיאון ערד
  • 2005 - נציגת ישראל בתערוכה הבינ"ל לאמנות עכשווית, ז'נבה, שווייץ
  • 2009 - דיוקן פן מול פן, מוזיאון מונארט, אשדוד
  • 2011 - מוזיאון הפיסול של העיר חוואלייאן, טאיוואן
  • 2014 - בית האמנים, חיפה
  • 2014 - גלריה זימאק, תל אביב
  • 2015 - בית המשפט העליון, ירושלים
  • 2016 - Waterfall Mansion Gallery NY
  • 2016 – הגלריה העירונית בהרצליה
  • 2016 - גלריה ZDSLU לובליאנה, סלובניה
  • 2016 - Waterfall Mansion & Gallery, ניו יורק, ארצות הברית
  • 2017 - Waterfall Mansion Gallery NY
  • 2018 – מוזיאון סנט' אליה, פלרמו, איטליה Sant'Elia
  • 2018 – בית המשפט העליון, ירושלים

פסלים במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצא לאוויר העולם, רמת השרון, ישראל, 1995
  • מצפה, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ישראל, 1995
  • תעשייה, מפעל פיניציה, ציפורי, ישראל, 1996
  • חובקת עולם, מלון רימונים, צפת, ישראל, 1997
  • תמיכה, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון, ישראל, 1997
  • רוח במדבר, ערד, ישראל, 1998
  • כדור בתנועה, אשדוד, ישראל, 1999
  • עוברי אורח, 11 פסלי קיר בתחנה המרכזית החדשה בירושלים, ישראל, 2001
  • עת לזכור, כפר שמריהו, ישראל, 2001
  • שמיכת הטלאים של סבתא מצפת, כנען ספא צפת, ישראל, 2001
  • מעט טבע וצבע, המרכז הרפואי רבין – בילינסון, פתח תקווה, ישראל, 2000
  • גן פסלים ברמת השרון, ישראל, 2002
  • עומר, שיכון ותיקים כפר סבא, ישראל, 2002
  • יוסף, חיפה, ישראל, 2002
  • מסורת, בניין שער העיר, רמת גן, ישראל, 2003
  • בחודש הרביעי, גני תקווה, ישראל, 2003
  • אידאולוגיה, מוזיאון מורשת בגין בירושלים, ישראל, 2004
  • סיפורים מהחיים, פסלי קיר בבנייני מגורים בתל אביב, ישראל, 2005
  • הזמן עמד מלכת, רעננה, ישראל, 2005
  • זיכרונות, המוזיאון הפתוח, תפן, ישראל, 2007
  • דודו, בית-ספר עוזיאל, קריית שמונה, ישראל, 2007
  • אישי / לנמען בלבד, גן הפסלים לזכרו של יואב דגון, רמת השרון, ישראל, 2007
  • יחד, גני תקווה, ישראל, 2008
  • צל של תקווה, המועצה לישראל יפה, ת"א, ישראל, 2010
  • יונה וולך, דיוקן של משוררת, קריית אונו, ישראל, 2012
  • רגל על רגל, ראשון לציון, ישראל, 2013
  • מלוא הארץ הדרה, רעננה, ישראל, 2014
  • יושבים בצל, גני תקווה, ישראל, 2015
  • לתת כתף – גני תקווה, 2016
  • מפתח לידידות, ברגיש גלדבך, גרמניה, 2016
  • לתת כתף, גני תקווה, ישראל, 2016
  • אחריי – מרגליות, הגליל העליון, 2017
  • שלושה דורות - רחובות, 2018
  • דואט - הרצליה, 2018
  • הדייג - אשדוד, 2019
  • מחוץ לקופסה - גני תקווה, 2020
  • אחרי הסערה - לזכר חללי אסון המסוקים, כיכר הר וגיא, ליד קיבוץ דפנה שבגליל העליון, 2022

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורנה בן-עמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר אייכנר, אשת הברזל: התערוכה שמכניסה חיים שלמים לאריזה, באתר ynet, 13 ביוני 2017