אורנה רוטברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: טעויות רבות, שגיאות כתיב וניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אורנה רוטברג
Orna rothberg.jpg
לידה 25 באוקטובר 1958 (בת 62)
רמלה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית טלוויזיה, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רוטברג כרוז בהצגה "צמר"
רוטברג בסרט "בנות"
רוטברג ורפי תבור בהצגה "קיר זכוכית"
רוטברג בסרטו של אליאב לילטי "מעשייה אורבנית", 2012

אורנה רוטברג (נולדה ב-25 באוקטובר 1958) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורנה רוטברג בת להורים ילידי פולין שעברו את מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל בשנת 1948 והשתקעו ברמלה. כשאורנה הייתה בת חמש, עברה המשפחה להתגורר בחולון, שם התחנכה בבית הספר היסודי ע"ש יהושע חנקין ובבית הספר התיכון המקיף ע"ש מיטרני.

במסגרת שירותה הצבאי עברה טירונות בבה"ד 12, קורס צילום אוויר בבסיס חיל אוויר 21 ושירות בבסיס חיל האוויר 30 כצלמת ניסויי טיסה ובהמשך כמדריכה שאינה קצינה בתחום תנאי-שירות חינוך ותרבות. כחודשיים לפני סיום השירות הצבאי הייתה עסוקה בהכנות לבחינות הכניסה ל"בית צבי" ברמת גן. כשמקור ההשראה והעזרה הייתה השחקנית דבורה קידר.

לאחר שעברה בהצלחה את בחינות הכניסה, החלה ללמוד. בשנת 1982 סיימה שלוש שנות לימוד כתלמידה מצטיינת וזוכת הפרס ע"ש צבי קליר. חברי הוועדה שהעניקו את הפרס היו ציפי פינס, ד"ר תום לוי ועדה בן-נחום. בן-נחום נתמנתה כשנה לפני כן למנהלת תיאטרון החאן הירושלמי והזמינה את רוטברג להצטרף ללהקה. שם פגשה ושיחקה עם כמה משחקני הלהקה הוותיקים: שבתאי קונורט ז"ל י, ויקטור עטר, אהרון אלמוג, אבינעם מור-חיים, אורי אברהמי, אבי פניני ואריה צ'רנר. היא שיחקה בתיאטרון החאן הירושלמי במשך שתי עונות בהצגות: "אילומינטוס", "נופלים בפח", "אגדת חורף", "גימפל - תם", "המלך אובו".

בתום השנתיים האלה, הוזמנה להחליף את חנה לסלאו בתיאטרון בית ליסין, שנוהל על ידי יעקב אגמון, במחזמר "בין הצלצולים".

במקביל נבחנה והתקבלה לתפקיד "אנה" בסרטו של נדב לויתן "בנות" (1985)

בתום צילומי הסרט הוזמנה ביחד עם אבי קושניר למשרדו של המפיק מיקי פלד שהציע לשניים להנחות את מופע הקיץ הגדול "ספינת החלומות עם ריקי גל ויזהר כהן. בחג חנוכה של אותה שנה, המפיקים טמירה ודוד ירדני העלו בהשקעה כספית גדולה, לאחר שרכשו את הזכויות, את המחזמר "הדבורה מאיה". הבימוי והכוריאוגרפיה הופקדו בידי דודו ירדני וישראל גוריון. אורנה רוטברג השתתפה בו ביחד עם דורין כספי, דובל'ה גליקמן, מאיר סויסה ושמיל בן-ארי.

כשהמסך ירד על המחזמר, היא המריאה ללונדון וחיה שם כשנה וחצי. היא זכתה במלגת השתלמות שבמסגרתה למדה שירה, משחק ותנועה בבית הספר גילדהול למוזיקה ודרמה. במהלך אותה התקופה היא נישאה בטקס אזרחי בעיריית אוקספורד לבן-זוגה אילן כרמי. עם שובה לארץ, התקבלה ושיחקה בתיאטרון הלאומי "הבימה", בניהולם של שמואל עומר ועמרי ניצן. היא שיחקה בהצגות הבאות: "גן ריקי" בבימויו של מיקי גורביץ' (אתה התארחו בגריפס תיאטר בברלין ) ו"הנפש הטובה מסצ'ואן".

במקביל לעבודתה על הפקות אלה העלה תיאטרון בית ליסין לציון יום האיידס הבינלאומי את ההצגה "מצעד המלאכים". אורנה רוטברג השתתפה בו ביחד עם: גילה אלמגור, יונה אליאן, מרים זהר, שמואל וילוז'ני, דבורה קידר, ענת וקסמן, אורלי זילברשץ ונתן דטנר.

במסגרת "תיאטרון הקאמרי" תחת ניהולם של נעם סמל ושמואל הספרי השתתפה בקברט הסאטירי "היי רימונה", שנכתב על ידי אילן חצור ואילן שיינפלד. על הניהול המוזיקלי הופקד גיא מרוז. שיחקו בו גם צביקה הדר, אריק זילברמן, נורית בנאי ואשר עזריה. על תפקידה בקברט "היי רימונה" כתב מבקר התיאטרון של עיתון העיר אמיר אוריין:

"אורנה רוטברג בתפקיד "הזונה הפוליטית", היא רחם מפוצץ בכישרון וחן וניחנה בקצב בימתי מצוין." [1]

הקברט הסאטירי הוזמן לתוכניות האירוח המובילות של דן שילון ודן מרגלית ולאור הצלחתו המשיכה אורנה רוטברג ביחד עם גיא מרוז, יוני להב, צביקה הדר ודרור טפליצקי אל הערוץ השני עם תוכנית המערכונים הסאטירית "נייס גיא", שעשתה רעש לא קטן וזכתה לקהל מעריצים אדוק ונאמן עד היום.

בשנת 1994 גרי בילו התמנה כמנהלו האומנותי של התיאטרון הלאומי הבימה. אורנה רוטברג שהייתה תלמידתו שהייתה חזרה לשחק בו בהצגות: "זעקי ארץ אהובה", "רוקדים בלונסה", "השושנה המקועקעת", "החייל האמיץ שוויק". כשהתמנה יעקב אגמון למנהלו החדש של התיאטרון הלאומי היא שיחקה בהצגות: "קוקוריקו", "חשיבותה של רצינות", "הסרפד של השכן", המחזמר "הברווזון", "מניין נשים", "8 נשים", המחזמר "מרי לו", "סיפורי הבימה", "המכשפה". כמו כן העלתה את קברט היחיד שלה "געפילטעפיש", שנתמך על ידי קרן י. לרנר. שאיתו גם הופיעה בברלין, וינה, בלגיה, אוקספורד ולונדון.

בשנת 2002 במקביל לעבודה השוטפת בתיאטרון הרפרטוארי, עלה בתיאטרון "תמונע" המחזה "צמר" מאת ויליאם מסטרוסימונה, בהשתתפותה של אורנה רוטברג יחד עם השחקן שי זביב. על ההצגה "צמר" כתב שי בר יעקב בידיעות אחרונות:

"אורנה רוטברג כרוז הרגישה והפגועה בונה דמות מופנמת וסגורה, שגם יודעת להיפתח ולגלות את התשוקה המסתתרת מתחת לפני השטח ברגעים הנכונים, היא הופכת את ההצגה לזעקה כנה וכואבת." [2]

מרב יודילוביץ' כתבה על אותה ההצגה ב-26 במאי 2002:

"זוג השחקנים המוכשרים והכימיה המופלאה ביניהם הופכים את "צמר" לפיסת חיים מרגשת ולהפקה משובחת שמעלה גבוה את הרף של הפרינג' הישראלי." [3]

עיתון מעריב הציג את רשימת השחקנים שבלטו בעיניו באותה השנה בתוכם גם את אורנה רוטברג על תפקידה המרגש כרוז בהצגה "צמר". [4]

בשנת 2004 בתמיכת התיאטרון הלאומי הבימה ובמסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד העלתה אורנה רוטברג את הצגת היחיד: "ראיון עם אגדת רוק" מאת רוי סמיילס שמביא את סיפור חייה של כוכבת הבלוז הלבנה ג'ניס ג'ופלין. איתן בר יוסף כתב בעיתון העיר:

"הופעתה המחשמלת של אורנה רוטברג בג'ניס שבה ומוכיחה כמה טוב שיש תיאטרונטו ומשכנעת אותנו שהחשמל אכן זורם בין כפות ידיה של אורנה רוטברג." [5]

שי בר יעקב מבקר התיאטרון של ידיעות אחרונות וגלי צה"ל כתב:

"אורנה רוטברג משליכה את עצמה לתוך הדמות הגבוהה הזו בכל ישותה ומצליחה להעביר את הקסם המיוחד שנע בין צעקה, זעקה, עצב קיומי עמוק ומעורר חמלה." [6]

לאחר פרישתו של יעקב אגמון מהתיאטרון הלאומי הבימה ותחת ההנהלה החדשה שיחקה בהצגות: "הלהקה", "תקופת הסתגלות", החותנת, משוגעת, כתם לידה וטיקוצ'ין-בת-ים" בשיתוף תיאטרון וורוצלב. הצגה זו התארחה גם בתיאטרון העירוני של וורשה ולודז'.

בעונת התיאטרון 2011–2012 שיחקה אורנה רוטברג בתיאטרון בית ליסין בהצגה "קיר זכוכית" מאת אורן יעקבי בתפקיד האם ויקי.

בעונת התיאטרון 2013 שיחקה בתיאטרון באר-שבע בהצגה "חבלי משיח" מאת מוטי לרנר בתפקיד עמליה אשת הרב.

בעונת התיאטרון 2014 שיחקה בתיאטרון היידישפיל בהצגה מירה'לה אפרת מאת גורדין בתפקיד חנה-דבורה.

בעונת התיאטרון 2015 - 2017 שיחקה בקומדיה המצליחה של תיאטרון בית-לסין "המוגבלים" מאת גור קורן בתפקיד חמדה.

בעונת התיאטרון 2017 שיחקה במחזמר מצחיקונת בתיאטרון הקאמרי בתפקיד רוז ברייס אימה של פאני ברייס

בעונת התיאטרון 2018 שיחקה בהצגה "עושה כרצונו" מאת מוטי לרנר בתיאטרון הבימה הבימה בתפקיד אהובה האם במחזמר משירי יאיר רוזנבלום "מיקה שלי" בתפקיד חנקה הוכמן (לסירוגין עם מיקי קם) אמא של הגיבור גידי הוכמן

בטלוויזיה שיחקה בעונה הראשונה של הסדרה "החיים זה לא הכול" בתפקיד רחלי אחותו של גדי נוימן. בתוכנית הסאטירה המיתולוגית "נייס גיא" בצוות הקבוע. כמו כן לקחה חלק בסדרות: שבתות וחגים, שאול, אמא'לה,שועלים, נופלות על הרגליים, רון, איש חשוב מאוד, פמת"א, הדבר הגדול המיוחד, מותק בול באמצע

בקולנוע: "החטאים" מאת אבי נשר בתפקיד רבקה חן מזכירת מערכת העיתון "בול", "העדות" מאת עמיחי גרינברג בתפקיד מרים האחות של הגיבור הראשי "מעשייה אורבנית" מאת אליאב לילטי בתפקיד סוכנת הביטוח, "בנות" מאת אסי דיין בתפקיד אנה "להציל את תקווה" סרטה של אלה פוליצר בתפקיד אהובה.

השתתפה בסדנת המחזמר עם רוזמרי אש במשכן האופרה תל אביב.

מעבירה את הרצאתה "ככה ניצלתי מאושוויץ".

מתנדבת מזה חמש שנים בפרויקט "זיכרון בסלון".

משדרת ביחד עם יורם שרתוק את תוכנית הרדיו הסאטירית "על הסכין" ברדיוליפס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיה בעיר תל אביב נשואה לאילן כרמי להם שני ילדים יובל גרבר וטל כרמי.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון החאן הירושלמי

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנת הפקה
אילומינטוס יצחק בשביס-זינגר קן קמפבל מגדת העתידות 1983
גימפל תם בשביס זינגר יהודה מורלי טייבעלע 1983
אגדת חורף ויליאם שייקספיר יורם פאלק הנסיכה 1984
נופלים בפח קן קמפבל ישראל גוריון המלכה 1984
המלך אובו אלפרד ז'ארי שמואל הספרי המלכה רוזמונדה 1984

תיאטרון הבימה

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנת הפקה
גן ריקי דויד גרוסמן מיכאל גורביץ' רחל 1988
הנפש הטובה מסצ'ואן ברטולט ברכט יורי ליובימוב האחיינית ומרת יאנג 1988
גן הדובדבנים אנטון צ'כוב עמרי ניצן דונייאשה 1988
זעקי ארץ אהובה קורט וייל אורי פסטר גרטרוד 1994
רוקדים בלונאסה בריאן פריל עידו ריקלין מגי 1994
השושנה המקועקעת טנסי ויליאמס עידו ריקלין ג'וזפינה 1994
החייל האמיץ שווייק ירוסלב האשק אילן רונן קלרה 1995
הקוקוריקו ז'ורז' פדו רוג'ר סמית מיצי סולדיניאק 1995
חשיבותה של רצינות אוסקר ויילד אנדרו מנלי גוונדלן 1996
סיפורי הבימה דורי פרנס רוני ניניו 1997
הסרפד של השכן רביד דברה רביד דברה אשה קומה ג' 1999
הברווזון המחזמר אנטוני דרו סטיבן דקסטר בת-ווז, נקודה, תוסיקה 2000
המכשפה אברהם גולדפדן מיכאל גורביץ' פרידה-ליזינקה 2000
מניין נשים נעמי רגן נויה לנצט גיטה לאה 2002
8 נשים רובר תומא נויה לנצט אוגוסטין 2004
המחזמר מרי לו צביקה פיק סטיבן דקסטר קלרה 2005
תקופת הסתגלות טנסי ויליאמס דדי ברון גב. מקגיליקאדי 2006
המחזמר הלהקה ענת גוב אילן רונן המפקדת שולה 2007
חותנת אנדרו ברגמן-רשף לוי אלון אופיר גילה 2007
טיקוצ'ין-בת-ים פאבל דמירסקי ומיכאל זדרה מיכאל זדרה אסתר האסטרולוגית 2008
משוגעת יעל רונן יעל רונן הפסיכיאטרית 2008
כתם לידה רובי פורת-שובל משה קפטן רחל השדכנית 2010
עושה כרצונו מוטי לרנר על פי ספרה של אסתי ויינשטיין איה קפלן אהובה 2017
מיקה שלי גדי ענבר משה קפטן חנקה 2018

תיאטרון הקאמרי

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנה
מצחיקונת איזובל לנארט-דורי פרנס צדי צרפתי רוז ברייס 2017
הקברט היי רימונה אילן חצור ואילן שיינפלד ריבי פלדמסר-ירון רימונה 1992

תיאטרון בית ליסין

הצגה מחזאי/מלחין במאי/מפיק תפקיד שנה
המחזמר בין הצלצולים מחזאי דן אלמגור, מוזיקה רפי קדישזון מיכה לבינסון 1984
מצעד המלאכים ביל ראסל מפיק חיים סלע/במאי ירון פריד 1988
שיינדלה אמנון לוי רמי דנון אטה 2011
קיר זכוכית אורן יעקבי גילי אמיתי ויקי 2011
המוגבלים גור קורן גלעד קמחי חמדה 2014

תיאטרון באר שבע

הצגה מחזאי במאי תפקיד הצגת בכורה
חבלי משיח מוטי לרנר כפיר אזולאי עמליה ספטמבר 2013

הפקות עצמאיות

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנה
קברט געפילטע פיש כתיבה אילן כרמי וצבי שטולפר/מוזיקה עודד גדיר 1995
צמר ויליאם מסטרוסימונה תרגום ובימוי שיר פרייבך רוז 2002
ג'ניס ריאיון עם אגדת רוק רוי סמיילס תרגום ובימוי שיר פרייבך ג'ניס ג'ופלין 2004

הפקות שונות

מחזאי מפיק/תיאטרון במאי תפקיד שנה
פסטיבל קול המוזיקה אבי חנני אבי חנני אבי חנני הנחיה וקריאת שירה 1996
מחווה לנסים אלוני מוזיקה עידן סוכובולסקי תיאטרון הקאמרי חיים סלע 2006
פסטיבל קומדיה בלי הפסקה תיאטרון הבימה 2007
40 שנה למלחמת ששת הימים כתיבה דן אלמגור, מוזיקה ניב קאופמן צוותא דן אלמגור, ניב קאופמן 2007
הג'ילג'ול יוני להב ומשה זורמן תיאטרון צוותא טל ברנר האמא 2009
50 שנות במה לליה קניג מוזיקה טל בלכרוביץ' תיאטרון הבימה משה קפטן 2010
רכבות נוסעות בזמן/יום השואה כתיבה תמי קסל, מוזיקה ניב קאופמן עיריית עפולה תמי קסל 2011
מאימוש ליידישע מאמע פסטיבל אישה בחולון רביד דברה מונולוגים ממחזות ישראליים 2015

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

סרט תסריטאי במאי תפקיד שנה
בנות אסי דיין נדב לויתן אנה 1985
להציל את תקווה דויד בילנקה ואלה פוליצר אלה פוליצר אהובה 2009
מעשייה אורבנית אליאב לילטי אליאב לילטי סוכנת הביטוח 2014
העדות עמיחי גרינברג עמיחי גרימברג מרים 2016
החטאים אבי נשר אבי נשר רבקה חן 2016

טלוויזיה

תוכנית/סדרה ערוץ תסריטאי במאי תפקיד שנה
נייס גיא ערוץ 2 הניסיוני יוני להב, גיא מרוז ויורם שרתוק יגאל מור חלק מהצוות הקבוע 1993
החיים זה לא הכל ערוץ 2, טלעד דניאל לפין עדי בנימינוב רחלי 2001
שאול ערוץ 3 יורם לוי איתן ענר ושירלי שטרן תפקיד אורח 2003
שבתות וחגים ערוץ 3 ענת אסולין, רני בלייר, ארי פולמן ואורי סיון רני בלייר תפקיד אורח 2003
אמא'לה ערוץ 2 (קשת) מולי שגב, תמר מרום, רם נהרי רם נהרי תפקיד אורח 2007
רון יס קומדי רון פלדמן רון פלדמן רותי 2017
הדבר הגדול המיוחד כאן 11 שמואל חיימוביץ שמואל חיימוביץ פרופסור גילה גולן 2020
מותק בול באמצע כאן 11 שמואל הספרי שמואל הספרי יהודית בראל 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר אוריין, העיר, 18 בספטמבר 1992.
  2. ^ שי בר יעקב, ידיעות אחרונות, 16 במאי 2002.
  3. ^ מרב יודילוביץ', ynet‏, 26 במאי 2002.
  4. ^ תרבות מעריב, ספטמבר 2002.
  5. ^ איתן בר יוסף, העיר, 1 באפריל 2004.
  6. ^ שי בר יעקב, ידיעות אחרונות, אפריל 2004.