אורס פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורס פישר
Urs Fischer
מידע אישי
לידה 20 בפברואר 1966 (בן 58)
טרינגן, שווייץ
גובה 1.8 מטרים
עמדה בלם
מועדוני נוער
1973–1984 פ.צ. ציריך
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1984–1987
1987–1995
1996–2003
פ.צ. ציריך
סנט גאלן
פ.צ. ציריך
סך הכול
49 (1)
243 (10)
253 (4)
545 (15)
נבחרת לאומית כשחקן
1989–1991 נבחרת שווייץ בכדורגל שווייץ 4 (0)
קבוצות כמאמן
2010–2012
2013–2015
2015–2017
2018–2023
פ.צ. ציריך
תון
פ.צ. בזל
אוניון ברלין
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורס פישרגרמנית: Urs Fischer; נולד ב-20 בפברואר 1966) הוא כדורגלן עבר שווייצרי ומאמן כדורגל בהווה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר שיחק בליגת העל השווייצרית במהלך 19 עונות, בהן ערך 545 הופעות ליגה במדי פ.צ. ציריך וסנט גאלן (שבשתיהן שימש כקפטן, והוא שיאן ההופעות בליגה בכל הזמנים. במהלך שנותיו כשחקן זכה רק פעם אחת בתואר, כשזכה עם פ.צ. ציריך בגביע השווייצרי בעונת 1999/2000.[1]

בין השנים 1989–1991 הוא ערך ארבע הופעות במדי נבחרת שווייץ, תחת המאמן אולי שטיליקה.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק פעיל, החל פישר לאמן את מחלקות הנוער השונות של פ.צ. ציריך, ואף שימש כעוזר מאמן הקבוצה הבכירה. באפריל 2010 הוא מונה למאמן זמני, ולאחר מכן הפך למאמן הקבוע של הקבוצה הבכירה. הוא פוטר מתפקידו ב-12 במרץ 2012.

מ-1 בינואר 2013 עד ליוני 2015 שימש כמאמנה של תון.

ביוני 2015 מונה למאמנה של פ.צ. בזל מליגת העל השווייצרית, וחתם על חוזה לשנתיים.[2] באפריל 2017 הודיעה הנהלת המועדון כי לא תאריך את חוזהו של פישר, אף על פי שזכה עם הקבוצה בשתי אליפויות רצופות.[3]

ביוני 2018 מונה למאמנה של אוניון ברלין מהבונדסליגה השנייה.[4] בתום עונתו הראשונה במועדון, הצליח פישר להעפיל עם הקבוצה לבונדסליגה הראשונה לראשונה בהיסטוריה שלה.[5] בדצמבר 2020 האריך את חוזהו במועדון עד ליוני 2023.[6] בתום עונת 2020/2021 סיימה הקבוצה במקום השביעי בטבלה, והעפילה לשלב הפלייאוף של הקונפרנס ליג. בעונת 2022/2023 סיימה אוניון תחת פישר במקום הרביעי והעפילה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות.

ב-15 בנובמבר 2023 עזב פישר את תפקידו כמאמן אוניון ברלין, כאשר הקבוצה נמצאת במקום האחרון בבונדסליגה.[7]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן
פ.צ. ציריך
כמאמן
פ.צ. בזל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורס פישר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "07.04.1984 Sion - FCZ 6:1". FC Zurich Stats. נבדק ב-23 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ FC Basel 1893 (2015). "Urs Fischer ist der neue Trainer des FC Basel 1893" (בגרמנית). FC Basel 1893. נבדק ב-18 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ FC Basel 1893 (2017). "Der FCB geht mit einem neuen Trainer in die Saison 17/18" (בגרמנית). FC Basel 1893. נבדק ב-28 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Union Berlin appoint Urs Fischer as head coach". www.fc-union-berlin.de (באנגלית). נבדק ב-2 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Union Berlin win first Bundesliga promotion". Deutsche Welle. 2019-05-27. נבדק ב-2021-05-26.
  6. ^ Ventham, Dale (2020-12-08). "Union Berlin Manager Urs Fischer Signs Contract Extension". Last Word on Football. נבדק ב-2021-05-26.
  7. ^ סוף עידן: אוניון ברלין נפרדה מאורס פישר, באתר ערוץ הספורט, 15 בנובמבר 2023