אורפלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכתובת בכניסה לבית הכנסת האורפלים בירושלים
בית הכנסת האורפלים בירושלים
בית הכנסת הג'רמוקלים בירושלים

אוּרְפָלִים הם היהודים יוצאי העיר אורפה (Urfa) שבכורדיסטן הטורקית. בתקופות מסוימות נקראה העיר בשם היווני אֶדֶסָה (Edessa). על פי כמה מסורות, אורפה היא אור כשדים (Ur Kasdim) שבמקרא, למרות שיש ארכאולוגים הקובעים את מיקום אור כשדים בעיראק של ימינו. היהודים יוצאי העיירות הקרובות סוארק (Suruc) - סוארקלים, וג'רמיק (או צ'רמיק) (Cermik) - ג'רמוקלים (גם: צ'רמוקלים), מכונים גם הם אוּרְפָלִים. זאת בגלל הקרבה הגאוגרפית הרבה בין הקהילות, וכן בגלל קשרי החיתון הרבים בין שלוש הקהילות.

נוסח תפילות הקהילה חסר תפילות שנוספו בתקופת בית שני או לאחריו. מכאן, מניחים שקהילה זו התגוררה באורפה קרוב ל-2500 שנים, כלומר יהודי אורפה הם צאצאי גולים של בית המקדש הראשון. עם עלייתם ארצה, נהגו דור זה לציין בחגים את נוסח תפילתם הייחודי לאורפה. יחד עם זאת, מאז שעלו לארץ ישראל חברו בני הקהילה לעולים מפרס וכורדיסטן ועל כן צאצאי האורפלים כיום עושים שימוש בנוסח התפילה הספרדי.

רבים מיהודי אורפה נקראו לוי (צאצאי שבט לוי). על מנת להבחין בין משפחות לוי השונות בקהילה, נוסף לעיתים לשם לוי כינוי כמו: לוי עבוד, לוי אסלן, לוי חממי ועוד. שמות משפחה אורפלים נוספים הם באשר, מזרחי, גילה (גיל), יגן, גזולי, וכמובן לוי אורפלי או סתם אורפלי.

רוב יהודי אורפה עלו לארץ ישראל בשנת 1896, זאת בעקבות פרעות הסולטאן עבדול חמיד השני כנגד הארמנים שהתרחשו באורפה ב-28 בדצמבר 1895. פרעות אלו סימנו את קץ עידן הרב-תרבותיות שאפיין את אורפה ואת אנטוליה במשך אלפי שנים. בדרך לארץ ישראל עברו היהודים האורפלים בחלב (Aleppo) אשר בסוריה. חלקם נשארו שם ועלו לישראל מאוחר יותר. מקצת העולים התיישבו בטבריה, בראשון לציון, ורובם עברו לירושלים.

האורפלים החלו להתיישב בראשון לציון בשנת 1902 בעיקר בשל הקרבה ליקב שהיה מקום עבודה לרבים כשומרים ופועלים. בשנת 1920 הקימו בראשון את שכונת האורפלים. היום ניתן למצוא שם את גן האורפלים ואת בית הכנסת "מקור חיים" של העדה שפעיל מאז שנת 1900 ושימש כגם כביתו של הרב חיים דוד הלוי.[1]

בית הכנסת של עדת האורפלים בירושלים ברחוב בצלאל, נבנה בשנת תרצ"ו על ידי שבתי יעקב מוכתר ועבוד יוסף עובדיה. בית הכנסת הוא המוסד הרשמי היחיד של העדה האורפלית בירושלים. סמוך אליו באותו רחוב, שוכן בית הכנסת של עדת הג'רמוקלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירון אביטוב, כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה, כרמל, 1995
  • יגאל משה ישראל, יגאל בלדגרין וציון סולימאן, מעבר לנהר באו אבותינו: היהודים באורפה ובדרום-מזרח טורקיה, עלייתם לארץ ישראל והתערותם בה, הוצאת מוזיאון ראשון לציון, תשע"ג 2013, ISBN 978-965-555-685-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]