אור השם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אור השם
אור אדני
אור השם.jpg
מידע כללי
מאת רבי חסדאי קרשקש
שפת המקור עברית
סוגה פילוסופיה יהודית
הוצאה
שנת הוצאה ה'שט"ו, 1555
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אור השם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית. פורסם בשנת ה'ק"ע, סמוך לפטירתו של מחברו. הספר עוסק בדחיית הפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה אז בקרב הפילוסופים היהודיים, ובראשם הרמב"ם, וכן בהגדרת עיקרי האמונה היהודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניתו המקורית של רח"ק הייתה לכתוב חיבור מקיף בשם "נר אלהים" שיעסוק בפרטי כל המצוות, וספר אור השם היווה למעשה את תחילת הספר (בדומה לספר המדע שבראש ספר "משנה תורה" לרמב"ם). תוכנית זו לא יצאה לפועל, ורק הספר אור השם ראה אור בסופו של דבר.

סגנון הספר קשה ביחס לספרי פילוסופיה יהודית אחרים, ועל כן הוא נלמד מעט ותפס מקום שולי יחסית בארון הספרים היהודי.

בשנת ה'תרס"ה (1903) הודפס בווילנה פירוש אוצר חיים לספר, מאת רבי חיים ירמיהו פלנסברג, אב"ד שאקי (מחבר ספרי "נזר הניצחון" ו"שאלות חיים"). בשנת ה'תש"ן (1990) הוציא הרב שלמה פישר מהדורה חדשה ומתוקנת של הספר.

מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לארבעה מאמרים (המאמר השלישי כולל שני חלקים). שלושת המאמרים הראשונים מחולקים ל"כללים" המחולקים ל"פרקים". המאמר הרביעי לא מחולק למאמרים ופרקים כקדומיו, אלא ל"דרושים".

  • מאמר ראשון- "השרשים":
    • כלל א- עוסק ביסוד הראשון: מציאות ה'. כלל זה כולל 32 פרקים, 26 כנגד 26 ה"הקדמות" של אריסטו, וששה כנגד ששת ה"מופתים" של הרמב"ם להוכחת שיטת אריסטו.
    • כלל ב- המשך הכלל הראשון.
    • כלל ג- הגדרת מציאות האל, אחדותו, תאריו ואי-גשמיותו, ואימותן.
  • מאמר שני- הגדרת ששת עיקרי האמונה היהודית ("פינות"):
  • מאמר שלישי חלק ראשון- אמונות מחייבות שאינן מעיקרי האמונה:
  • מאמר שלישי חלק שני- אמונות הקשורות במצוות מיוחדות:
  • מאמר רביעי- שאלות לא פתורות:
    • דרוש א- האם העולם הוא נצחי?
    • דרוש ב- האם ישנו עולם אחד או אינסוף עולמות?
    • דרוש ג- האם ה"גלגלים" הם יצורים בעלי חיות?
    • דרוש ד- האם לגלגלים ישנה השפעה על המציאות בעולם והגורל?
    • דרוש ה- עניינם של הקמיעות.
    • דרוש ו- האם קיימים שדים?
    • דרוש ז- גלגול נשמות
    • דרוש ח- השארות נפשם של ילדים.
    • דרוש ט- גן עדן וגיהנום.
    • דרוש י- "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" לעומת המדע.
    • דרוש יא- זהות השכל, המושכל והמשכיל.
    • דרוש יב- מהו המניע הראשון?
    • דרוש יג- האם אפשר להשיג את הבורא?

תגובות לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עורר ביקרות חריפה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. רבי יוסף שלמה דלמדיגו כינה בפירושו למורה הנבוכים את השגותיו של רח"ק "הזיות"[1]. גם רבי יצחק אברבנאל ורבי שמעון בן צמח דוראן ביקרו בחריפות את ביקורתו על הרמב"ם.

מנגד, הספר עורר גם תגובות נלהבות. רבי יעקב בן חביב מביא ב"פירוש הכותב" בעין יעקב מפירושיו של רח"ק לאגדות מסוימות שהובאו בספר, וכינה את דבריו "מתוקים מדבש". רבי יוסף יעב"ץ כתב: "הרב ר' חסדאי ז"ל גבר בשכלו על כל הפילוסופים אשר בזמנו... וגדול לאלהיו היה כי קרא אל ה' ויענהו במקהלות רבבות עמים רבים, ונתקדש השם על ידו, ורבים מגדולי המלכות נתייהדו בלבם"[2].

גם השפעתו על תלמידו רבי יוסף אלבו ניכרת בספר העיקרים שכתב האחרון, אם כי ר"י אלבו לא נמנע מלחלוק על רבו במקומות מסוימים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט אור השם, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ספר אילם,נדפס בבית מנשה בן ישראל, אמשטרדם, שפ"ח-שפ"ט 1628-1629 עמ' טו
    2. ^ ספר אור החיים