אור כשדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערים במזרח הקדום - אור כשדים ככל הנראה עיר באזור שבין שני הנהרות בסמוך יחסית לעיר חרן

העיר אור כַּשְׂדִּים היא עיר מיתולוגית מקראית במזרח הקדום; היא מוזכרת בתנ"ך ארבע פעמים. ספר היובלים מציין שאור כשדים הוקמה בשנת 1688 לבריאת העולם על ידי בנו של אור בן כשד, ככל הנראה מצאצאי ארפכשד, ומוסיף כי באותה שנה החל על כדור הארץ עידן המלחמות: ""וגם" אור, בנו של כשד, בנה את העיר ארה של כשדים, ויקרא את שמה בשמו ובשם אביו, כלומר, אור כשדים."[1] בספר בראשית, אור כשדים נרמזת כמקום לידתו של אברהם, בעיר הגדולה בשנער והמרכז המסחרי של האזור כמו גם המרכז הפוליטי.‏[2][3] יחד עם זאת, יש החולקים כי אברהם אכן נולד באור כשדים, ובהם הרמב"ן, שטוען כי אברהם נולד בחרן.‏[4] אור כשדים מוזכרת בנחמיה, ט', ז', בציטוט מספר בראשית.

על פי ספר בראשית, תרח, אביו של אברהם, השתקע בחרן לאחר שיצא מאור כַּשְׂדִּים. אברהם ואחיינו לוט נדדו מחרן לארץ כנען ואילו נחור אחיו נשאר בחרן. אברהם ראה בחרן את מולדתו, ולשם חזר עבד אברהם, כדי לחפש אישה ליצחק ושם נשא יעקב את נשותיו לאה ורחל, בנות לבן, נכד נחור. לחרן ברח יעקב מפני עשו אחיו ושם נולדו ליעקב אחד-עשר מתוך שנים-עשר בניו שהיו לראשי שבטי ישראל.

ידוע כי אור כשדים הייתה ממוקמת בארץ ארם נהריים, אך זיהויה הוודאי שנוי במחלוקת. לפי דעות שונות מזהים את אור כשדים עם אורפה (דרום טורקיה), אור (מרכז עיראק), ארך (דרום עיראק), אוררטו (מזרח טורקיה) או אורקש (צפון מזרח סוריה).

זיהוי של אור כשדים היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפון הסהר הפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר "ברכת אברהם", בסמוך לעיר אורפה (דרום טורקיה)

לפי מסורת אסלאמית ויהודית מזהים את אתר לידתו של אברהם בעיר אורפה בדרום טורקיה של היום ואת העיר אורפה עצמה כאור כשדים. העיר אורפה נמצאת סמוך יחסית לשרידי העיר המקראית חרן, מה שמסביר ביתר קלות את מסלול מסעו של אברהם לארץ כנען, מאשר אתרים אפשריים בדרום ארם נהריים. ברכת אברהם בסמוך לאורפה כוללת מסגד גדול, לשם עולים לרגל מזה מאות שנים - כבר במאה ה-17 המקום מתועד בידי מקורות מערביים. המסגד הגדול של אורפה נבנה בשנת 1170 על הריסות כנסייה שהערבים כינו "הכנסייה האדומה" והוקמה, כנראה, על גבי שרידים רומיים. מסורת מקומית מזהה את הבאר במסגד אברהם גם כבאר שבה הושלכה המגבת של ישו.

פרשנות אחרת מזהה את אור כשדים המקראית עם העיר אורקש השוכנת מזרחית צפונית לעיר חרן, אליה הגיע תרח ובני משפחתו בדרכם לכנען. זיהוי זה מתאים יותר למסלול מסעם של משפחת תרח ואברהם, וגם מבחינה אטימולוגית, בעוד הביטוי "אור" אין משמעו אלא "עיר". ביסוס נוסף לזיהוי זה ניתן בזיהוים של יישובים נוספים במרחב גבול סוריה-טורקיה כיום, בעלי שמות המזכירים את אבותיו של אברהם ומוערכים כאפונים של דמויות היסטוריות‏[5]:

  • שרוג - אביו של נחור, סב אברהם, מזוהה עם היישוב סרוגי (serugi), כ-50 ק"מ מערבית לעיר חרן, כיום בשטח טורקיה.
  • נחור - סבו של אברהם, המזוהה עם היישוב Til-Nahiri או Nahuru. ישוב זה אוזכר בתעודות אשוריות במאה ה-13 לפנה"ס ובמאה השביעית לפנה"ס ומיקומו מוערך באזור מערבית לחלקו הצפוני של נהר חבור - בין אורקש לחרן.
  • תרח - אביו של אברהם, מזוהה עם היישוב Til-Sha-Turahi, שזוהה כעיר ארמית בתעודה אשורית מתקופת שלמנאסר השלישי. גם מיקומה של עיר זו איננו ידוע במדויק, אולם מוערך שהוא באזור נהר בליח - מזרחית לחרן.

גם זיהויים האפשריים של שמות נוספים מספר בראשית בתעודות העיר אבלה, כגון Esau, Ebryum, ו-Isma-il, מחזקים את ההערכה שאזור זה, ולא דרום מסופוטמיה, הוא מקור משפחתו של אברהם.

יש המזהים את אור כשדים גם עם העיר אוררטו (כיום במזרח טורקיה).

בדרום הסהר הפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי העיר אור (מרכז עיראק), ברקע שרידי הזיגוראת

הארכאולוג סר לנרד וולי, שביצע חפירות באתר עיר השומרית אור (מרכז עיראק) שיער בשנת 1927 כי ייתכן ומדובר באור כשדים המקראית. פרשנות זאת התקבעה בהרבה מקורות כגרסה המועדפת לזיהוי אור כשדים, אך יש לה גם הרבה התנגדויות. מבחינה מסורתית זיהוי אור כשדים כאור בעיראק אינו מקובל.‏[6] בפרשנות זאת המילה כשדים מתייחסת לכלדיים, שהתיישבו שם בערך במאה ה-10 לפנה"ס, הרבה אחרי שהעיר ירדה מגדולתה. המילה "כשדים" יכולה להתייחס גם לכשים, שחיו בדרום מסופוטמיה ושלטו בה בין המאה ה-16 למאה ה-12 לפנה"ס.

יש גם המזהים את אור כשדים עם אתר של העיר ארך (עיראק המודרנית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום סוליאלי, משה ברכוז (עורכים), הערך: אור, אור כשדים, לכסיקון מקראי, א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 28-27.
  • יעקב אזולאוס, משמעות השם "אור כשדים" בבראשית יא: 27-31 על פי ספרות בית שני והמדרש, בית מקרא, 45, ג, תש"ס, עמ' 271-267.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר היובלים, 11 ,3.
  2. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ח-ל"א.
  3. ^ פרק ט"ו, פסוק ז'.
  4. ^ ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו. האם אברהם אכן נולד באור כשדים?. [1]
  5. ^ http://www.jbq.jewishbible.org/assets/Uploads/332/332_urkeshfin.pdf
  6. ^ הרב יואל בן נון. גיליון ז' של כתב העת "על אתר" (עמ' 56): "'אור כשדים' איננה אור השומרית הרחוקה, אלא אור שבאזור כשדים, בארם נהריים, כפי שטען כבר הרמב"ן..." (ההדגשות במקור). בהערה הוא מפנה לעמ' 67 בספרו של י"מ גרינץ, "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית". [2]