לדלג לתוכן

אור ראשון (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אור ראשון
Red Alert
סוגה סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים ליאור חפץ
רות עפרוני
כותבים ליאור חפץ
כנרת פלד אמירי
עידן הובל
בימוי ליאור חפץ
שחקנים רותם סלע
ישראל אטיאס
חן אמסלם זגורי
רותם אבוהב
שרה וינו-אלעד
הישאם סולימאן
מיקי לאון
נבו קטן
פסקול אביב אלדמע
יוסי אפלבאום
אשי מילוא
עיצוב תלבושות בת-חן יצחק פור
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית, ערבית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות עוטף עזה
תקופת התרחשות 7 באוקטובר 2023
מספר עונות 1
מספר פרקים 4
הפקה
מפיק מאיה פישר
שני אטינגר סרור
רועי קורלנד
גל גרינשפן
לורנס בנדר
קווין בראון
ג'ורדנה ראובן יחיאל
נתי דינר
ראסל רובינסון
חברת הפקה גרין פרודקשנס
בנדר בראון פרודקשנס
עורכים דניאל אביצור
דני רפיח
עוז גוטמן
צלמים רם שוויקי
בעלי תפקידים נוספים
מוזיקה אריאל בלומנטל
גל לב
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור פרמאונט+
רשת שידור בישראל קשת 12
תקופת שידור מקורית 7 באוקטובר 2025
תקופת שידור בישראל 4 באוקטובר 2025 – 15 באוקטובר 2025
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אור ראשון היא מיני־סדרה ישראלית המבוססת על אירועי טבח שבעה באוקטובר, שנוצרה ובוימה על ידי ליאור חפץ, והופקה על ידי גרין פרודקשנס ובנדר בראון פרודקשנס בשיתוף קשת 12, קרן התוכן IEF, הג'ואיש נשיונל פאנד בארצות הברית, קרן שוסטרמן ישראל, קרן אבי חי, קרן מיימונידיס וקרן גשר. הסדרה עלתה לראשונה בישראל ב-4 באוקטובר 2025 בקשת 12. היא שוחררה ברחבי העולם על ידי חברת פרמאונט+ ב-7 באוקטובר 2025, לציון יום השנה השני למלחמה. היא זכתה לביקורות חיוביות באופן כללי עם יציאתה לאקרנים וזכתה לשבחים מצד דייוויד אליסון, מנכ"ל חברת פרמאונט סקיידאנס.

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.

עלילת הסדרה אינה ליניארית, והיא מציגה במקביל ארבעה קווי עלילה המתרחשים בארבעה מוקדים שונים ברחבי עוטף עזה והנגב: קיבוץ ניר עוז, מסיבת הנובה, העיר אופקים וצומת מעון.[8][9]

הסדרה עוקבת אחר ארבעת הסיפורים המרכזיים הבאים:

  • משפחת יהלומי (ניר עוז): בבוקר ה-7 באוקטובר, משפחת יהלומי מתעוררת לאזעקות ולאחר מכן מחבלים חודרים לביתם. אב המשפחה, אוהד (בגילומו של מיקי לאון), יוצא מהממ"ד כדי להגן על משפחתו, מנהל קרב מול המחבלים, נפצע קשה ונחטף לעזה (שם בהמשך יירצח בשבי).[10][11] אם המשפחה, בת שבע (רותם סלע), מצליחה באופן הרואי להימלט מזירת החטיפה ולשוב לקיבוץ יחד עם שתי בנותיה הקטנות.[12][13] במקביל, בנם איתן (אורי רן גלעד) נחטף לעזה בנפרד (וישוב חי בעסקת החטופים הראשונה).[9][14]
  • טלי ואיתמר חדד (אופקים): עם תחילת מתקפת המחבלים על העיר אופקים, טלי חדד (שרה וינו-אלעד) מורה לבנה איתמר (נבו קטן) לצאת לרחובות העיר ולהילחם במחבלים.[8][15] בהמשך, היא מחליטה לצאת בעצמה תחת אש חיה ברכבה הפרטי ולפנות פצועים רבים מזירות הקרב לתחנת מגן דוד אדום שבעיר. באחת מגיחותיה, היא נאלצת לפנות גם את בנה איתמר, לאחר שספג מספר כדורים ונפצע אנושות בקרב.[8][13]
  • השוטרות בחפ"ק מסיבת הנובה: רס"ב ליאת צביאלי (רותם אבוהב) ורס"ם נופר (שם בדוי, חן אמסלם-זגורי) הן שתי שוטרות שלא הכירו קודם לכן ונפגשות במשמרת אבטחה בחפ"ק מסיבת הטבע ברעים.[16][17] עם הפיכת המקום לזירת טבח, השתיים נמלטות יחד על חייהן, כאשר נופר סופגת פגיעות ירי ברגלה, בגבה ובברכה.[16] הן מוצאות מחסה תחת שיח ומסתתרות בו במשך כשבע שעות.[16][17] לבסוף, הן מחולצות על ידי פקד קובי (שם בדוי, ישראל אטיאס), מסתערב במג"ב ובעלה של נופר, שמגיע לזירה לחלץ אותן תוך כדי לחימה.[18][16]
  • איוב (צומת מעון/הנגב): איוב (שם בדוי, הישאם סלימאן) הוא תושב הנגב העובד בחקלאות. בבוקר המתקפה, בעת נסיעה שגרתית לעבודה, הוא ואשתו פאטמה מותקפים על ידי שיירת מחבלי חמאס, ופאטמה נרצחת לנגד עיניו.[19] איוב, שנותר לבדו חסר אונים עם בנו התינוק בן התשעה חודשים, נמלט ומוצא מסתור בארון חשמל במשך כשש שעות.[19] מתוך מקום מחבואו ובתושייה רבה, הוא מצליח להציל קבוצה של חיילי צה"ל ממארב קטלני של מחבלים.[12][18]
מיני-סדרה
פרק שודר בתאריך
1 4 באוקטובר 2025
2 8 באוקטובר 2025
3 11 באוקטובר 2025
4 15 באוקטובר 2025

דמויות ראשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בת שבע יהלומי (רותם סלע) – תושבת ניר עוז, אשתו של אוהד יהלומי ואמם של איתן, יעל ותמר. נחטפה יחד עם ילדיה אך הצליחה להימלט עם שתי בנותיה, בעלה ובנה נחטפו לעזה, בנה איתן חזר אך בעלה נרצח בשבי.
  • אוהד יהלומי (מיקי לאון)[20] – תושב ניר עוז, בעלה של בת שבע ואביהם של איתן, יעל ותמר. עם חדירת המחבלים, הוא יצא להגן על החדר בו שהתה משפחתו, נפצע קשה ונחטף לעזה, שם נרצח בהמשך.
  • טלי חדד (שרה וינו-אלעד) – תושבת אופקים, אימו של איתמר. פינתה פצועים רבים במהלך הלחימה באופקים וביניהם גם את בנה.
  • רס"ם נופר ועקנין (שם בדוי) (חן אמסלם-זגורי) – אשתו של קובי. שוטרת מחוז דרום אשר הגיעה לאבטח את מסיבת הנובה ברעים, ונאלצה להילחם על חייה ולשמור על אזרחים מבוהלים. היא נורתה ברגלה, בגב ובברך והסתתרה במשך כשבע שעות תחת שיח יחד עם ליאת.
  • רס"ב ליאת צביאלי (רותם אבוהב) - שוטרת נוספת שהייתה במשמרת בחפ"ק מסיבת הנובה. היא ונופר לא הכירו קודם לכן, אך מכורח הנסיבות של אותו הבוקר הגורל שלהן הפך להיות משותף והן נמלטו והסתתרו יחד תחת אש המחבלים.
  • פקד קובי ועקנין (שם בדוי) (ישראל אטיאס) – מסתערב במג"ב ובעלה של נופר. הוא נלחם בעיר אופקים, ולאחר מכן הגיע לזירת מסיבת הנובה וחילץ את אשתו ואת ליאת מתוך התופת תחת אש.
  • איוב (שם בדוי) (הישאם סלימאן) – תושב הנגב ערבי אשר נסע לעבודה עם אשתו ובנו התינוק, ונקלע למארב. לאחר שאשתו נרצחה לנגד עיניו, הוא הסתתר עם בנו התינוק מהמחבלים בתוך ארון חשמל במשך כשש שעות. מתוך מקום מחבואו הוא גילה תושייה והציל חיילים ממארב קטלני.

דמויות משנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יעל יהלומי (ליבי ישראל אטיה) - תושבת ניר עוז, בתם של אוהד ובת שבע יהלומי, אחותם של איתן ותמר שהצליחה להימלט עם אימה ואחותה הקטנה תמר מפני המחבלים אחרי שחטפו אותם.
  • איתמר חדד (נבו קטן) – בנה של טלי, לוחם סיירת נח"ל. יוצא מביתו להילחם במחבלים באופקים ונפצע קשה. אימו טלי מפנה אותו יחד עם פצועים נוספים.[21]
  • איתן יהלומי (אורי רן גלעד) – בנם הבכור של בת שבע ואוהד מניר עוז, אשר נחטף לעזה במתקפת המחבלים על ביתם. הוא שרד את השבי ושוחרר בהמשך בעסקת חטופים.
  • רס"מ דבי (דבורה) אברהם (מורן ארביב גנס) - שוטרת שמאבטחת בנובה, נרצחה בידי המחבלים.
  • נור (שם בדוי) (ענת חדיד)[22] – אשתו של איוב, תושבת הנגב. השם נור נבחר עבור דמותה של פאטמה אבו עראר אלטלקאת שנרצחה על ידי מחבלים בצומת מגן[23]
  • דוד (שלומי טפיארו) - חברו של קובי ליחידה. מצטרף ללחימה באופקים.
  • צוקרברג "צוקי" (אמיר טסלר) - לוחם ביחידה עם קובי, שנוסע יחד איתו לחלץ את נופר וליאת.
  • יניב עמר (מאור לוי) - לוחם צעיר ביחידה שעדיין בהכשרה, מצטרף לקובי וחבריו ללחימה לחלץ את נופר וליאת.
  • שילר (אופיר מרטין) - לוחם ותיק ומנוסה בימ"ס דרום, שנוסע יחד עם קובי לחלץ את נופר וליאת.

שחקנים נוספים בסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קובי זיסלין - שוטר תנועה על ציר 232
  • תאיר בוחבוט - אחותו של איתמר חדד.
  • אורנית אדרי - אחותו של איתמר חדד.
  • אדם קנדה - מבלה בנובה.
  • כרמל זורע[24]- מבלה בנובה, דיברה עם קובי בלילה כשהמסיבה התרחשה. התברר שנרצחה בסוף כי קובי נסע בכביש 232, ראה גופות מוטלות בכביש, וגם חפצים, ומהם הכנפיים של התחפושת שהיא לבשה במסיבה. בסוף הסדרה רואים את אביה מחפש אחריה במיון של סורוקה.

הסדרה, שתחילה נקראה "מרחב מוגן", נוצרה על ידי הבמאי והתסריטאי ליאור חפץ יחד עם היוצרת השותפה רותי עפרוני.[25][26] צוות הכתיבה כלל גם את התסריטאים כנרת פלד ועידן הובל.[25] הסדרה הופקה על ידי חברת גרין פרודקשנס, בשיתוף קרן התוכן של ישראל, קרן שוסטרמן, המיזם המשותף "אבי חי", קרן מיימונידיס וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי ואליהם חבר המפיק ההוליוודי לורנס בנדר.[25][26][27][28]

הרעיון המקורי לסדרה נולד כחודש לאחר אירועי טבח שבעה באוקטובר, כאשר המפיקות רותי עפרוני ומאיה פישר פנו אל ליאור חפץ. בתחילה חפץ סירב בטענה כי ”אין לי שום יכולת נפשית לכתוב את זה”.[27] עם זאת, כשלושה חודשים לאחר מכן, לאחר שקרא למעלה מ-100 עדויות וסיפורים ייחודיים מאותו יום, החליט לקחת על עצמו את הפרויקט כדי להפוך את הפסיביות מול האסון לאקטיביות.[27] חפץ הסביר כי מטרת הסדרה היא ”לא לשחזר את הזוועה, אלא להראות את האנושיות שהתגלתה בתוך האסון, את הרוח הישראלית”.[27]

ההפקה ארכה שנה ועשרה חודשים, והתחקיר החל בינואר 2024. היוצרים אספו מאות ראיונות ועדויות ובחרו מספר סיפורים של שורדים שהסכימו ושיתפו פעולה עם התחקיר והכתיבה. היוצרים ראיינו כל דמות, סיירו באתרים שבהם התרחשו האירועים וכתבו את התסריטים. הצילומים החלו באביב 2025 וארכו כחודשיים.[29] האנשים שעליהם התבססו הסיפורים ביקרו באתרי הצילומים וייעצו ליוצרים במהלך הצילומים והעריכה. הבמאי ליאור חפץ סיפר על המפגש עם האנשים מאחורי הסיפורים המתוארים בסדרה: ”כמעט כל האנשים אמרו לנו שהדרך הנכונה לספר את הסיפור היא ללכת למקום שבו זה קרה. בת שבע יהלומי לקחה אותנו לחדר השינה שלה בקיבוץ ניר עוז והראתה איפה היא התעוררה. עברנו איתה לממ"ד, שבו התבצרו במשך שלוש שעות וחצי, ומשם למסדרון שבו בעלה אוהד נלחם, נפצע ונחטף.”[30]

במקור, תוכננה הסדרה לכלול חמישה פרקים, אך בשלב העריכה הגיעו היוצרים למסקנה כי דחיסת הסיפור לארבעה פרקים ארוכים יותר תיצור סדרה אינטנסיבית והדוקה יותר.[13]

בסדרה מלוהקת שורת שחקנים מוכרים בישראל, בהם רותם סלע, מיקי לאון, שרה וינו-אלעד, נבו קטן, חן אמסלם, רותם אבוהב, ישראל אטיאס והישאם סלימאן.[12][31]

הבמאי ליאור חפץ הגדיר את הליהוק כ"לב של הסדרה".[27] תהליך ההכנה של השחקנים כלל מפגשים אישיים וצמודים עם האנשים האמיתיים שאותם הם מגלמים כדי לדייק את הדמויות ככל האפשר.[27][32] רותם סלע, לדוגמה, ישבה שעות ארוכות עם בת שבע יהלומי, למדה כל ניואנס של האירוע, ובחרה להופיע בסדרה ללא איפור ולצבוע את שיערה כדי להיכנס במלואה לדמות.[27] השחקנית חן אמסלם הרגישה מחויבות אישית עמוקה לגלם את השוטרת נופר, לאחר שגילתה כי דודה, שי שלו, נרצח במסיבת הנובה, ואף זיהתה אותו בסרטונים שקיבלה כחלק מהתחקיר לתפקיד.[33]

לצד השבחים על הופעת השחקנים, היו מבקרי טלוויזיה שטענו כי מדובר ב"ליהוק על בטוח" שמרגיש כמו "מאש-אפ של סדרות אחרות של קשת".[34]

כתיבת התסריט החלה בינואר 2024, והצילומים עצמם התקיימו באביב 2025, כאשר המלחמה ברצועת עזה עודנה מתנהלת.[13][27]

ההפקה שאפה לצלם בלוקיישנים הקרובים ככל הניתן למציאות, תוך שמירה על רגישות כלפי השורדים. בעוד שלא התאפשר לצלם בקיבוץ ניר עוז עצמו, ההפקה איתרה בית בקיבוץ אחר שסיפק תחושה אותנטית.[27] מנגד, עיריית אופקים הזמינה את ההפקה לצלם בעיר, והקרבות שוחזרו ברחובות העיר, מאות מטרים ספורים מהמקום בו התרחשו במציאות.[27] סצנת הקרב של לוחמי מג"ב צולמה על כביש 234, בדיוק במקום שבו עמד רכב הסוואנה המשטרתי במציאות, היכן שעדיין נותרו שברי זכוכיות מהאירוע.[27] חלק מהצילומים התקיימו בצפון הנגב המערבי, במרחק של כחמישה קילומטרים מעזה, כאשר ברקע נשמעו הדי פיצוצים ורקטות של המלחמה המתמשכת.[16][35]

היוצרים קיבלו החלטה מודעת להימנע מלהציג את הזוועות באופן גרפי מפורש. ”המציאות היתה פי 100 יותר מזוויעה ממה שעולה על המסך, ולא רצינו שהזוועה תהיה על המסך”, הסביר חפץ.[27] במקום זאת, הזוועה הועברה במרומז דרך השתקפויות או דרך מבטם והבעות פניהם של השחקנים.[13][27] הצלם רם שוויקי הופקד על הצילום, שנעשה מתוך "מבט מוסרי" של שמירה על כבוד החיים והמתים.[27] הפסקול, שהולחן על ידי אריאל בלומנטל וגל לב, תוכנן להיות מינימליסטי ומרומז, תוך שימוש ברגעי שקט, כדי שלא "לספר לצופה מה להרגיש" אלא לאפשר לו לנשום ולהבין את הסיטואציה בעצמו.[27]

שידור והפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה "אור ראשון" שודרה לראשונה בישראל בערוץ קשת 12, כאשר פרק הבכורה שלה עלה לאוויר ב-4 באוקטובר 2025.[31] הסדרה זכתה לנתוני צפייה גבוהים בישראל, ופרק הפתיחה שלה הוביל את רצועת הפריים טיים.[36] במקביל לשידורה המקומי, רשמה הסדרה הישג משמעותי כאשר נמכרה על ידי חברת קשת אינטרנשיונל לענקית המדיה הבינלאומית פרמאונט.[31] בעקבות הרכישה, כל ארבעת פרקי הסדרה עלו במקביל ב-7 באוקטובר לשירות הסטרימינג פרמאונט+ ברחבי העולם.[37]

באמצעות פלטפורמת פרמאונט+, הפכה הסדרה לנגישה לכ-80 מיליון מנויים ברחבי העולם.[13][31] יו"ר ומנכ"ל פרמאונט, דייוויד אליסון, שאירח הקרנה חגיגית של הסדרה בלוס אנג'לס, הסביר את הבחירה בפרויקט וציין כי ”'אור ראשון' מדגישה את המחויבות המתמשכת של פרמאונט לספר סיפורים באמצעות מצוינות אמנותית ודיוק”.[31]

בשוק הבינלאומי ובארצות הברית, הופצה הסדרה תחת השם האנגלי "Red Alert" (בתרגום חופשי לעברית: "התרעה אדומה").[37] אף על פי שהופקה מראש מתוך מטרה להגיע לקהל גלובלי נרחב, הסדרה צולמה בשפת המקור, עברית. המפיק ההוליוודי לורנס בנדר התייחס להחלטה זו וציין: ”גייסנו כסף כי רצינו לעשות את זה כמקומי לגלובלי, אז זה כמובן בעברית, אבל רצינו שזה יהיה לקהל בינלאומי. אנשים צריכים לדעת מה קרה כאן ואנחנו רוצים לספר להם את זה”.[35]

קבלה וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה להצלחה מסחרית רבה ורשמה נתוני צפייה גבוהים במיוחד בישראל. פרק הבכורה שלה שודר בקשת 12 והוביל את רצועת הפריים טיים עם 20% רייטינג ו-514 אלף צופים, נתון שהיווה כמעט פי שלושה מהתוכנית שהגיעה למקום השני באותו ערב.[36] הסדרה סיימה את עונתה הכוללת ארבעה פרקים עם ממוצע רייטינג של 17.2% ו-434 אלף צופים, והייתה לסדרת הדרמה הנצפית ביותר בטלוויזיה הישראלית מאז 2023.[38] ברמה הבינלאומית, המיני-סדרה נמכרה לשירות הסטרימינג האמריקאי פרמאונט+, דרכו הופצה לכ-80 מיליון מנויים ברחבי העולם.[26][39] בנוסף, "אור ראשון" זכתה להכרה ביקורתית בינלאומית ממסדית כאשר הוכרז כי היא מועמדת לפרס הסדרה בשפה זרה בטקס פרסי המבקרים האמריקאי, לצד סדרות בינלאומיות בולטות כגון "משחק הדיונון".[40]

הביקורת כלפי הסדרה בישראל הייתה מקוטבת, ולוותה בפולמוס ציבורי ער בשל רגישות הנושא. מחד, המבקרים שיבחו את רמת ההפקה הגבוהה, את המתח ואת תצוגות המשחק של צוות השחקנים, ובפרט את "תצוגת המשחק הגדולה מהחיים" של שרה וינו-אלעד ושל רותם אבוהב.[9] מבחינה קולנועית, הסדרה תוארה ככזו ש"עובדת לחלוטין כסדרת אקשן", העשויה בקפידה, מותחת ומבוימת ברגישות ובאיפוק.[8][34] כמו כן, צוינה לחיוב החלטת הבמאי להימנע מהצגת אלימות גרפית מפורשת, ובמקום זאת להעביר את הזוועה דרך מבטם והשתקפויות פניהם של הגיבורים.[27] מאידך, הופנתה כלפי הסדרה ביקורת חריפה מצד מבקרי טלוויזיה, משפחות שכולות וניצולי הטבח, שטענו כי עיתוי השידור, בעוד המלחמה מתנהלת וחטופים עדיין מוחזקים בעזה, הוא "מוקדם מדי" ומהווה חילול ו"מסחור הטראומה".[8][12][41] ניצולים מקיבוצי העוטף הגדירו את הצפייה בה כ"פורנוגרפיה של השכול" המפריעה לתהליך העיבוד והאבל.[42] בנוסף, נמתחה ביקורת על ה"הוליוודיזציה" של האירועים הטראגיים, כגון שימוש בקליף האנגרים בסופי פרקים בדומה לסרטי אקשן, אלמנטים שנתפסו על ידי חלק מהמבקרים כצורמים וזרים למציאות הכואבת.[8][9] מהזווית הפוליטית, ב"טיים אאוט" נכתב כי למרות כוונת היוצרים, הסדרה מתפקדת בפועל כ”כתב אישום מרהיב נגד ממשלת 'הימין מלא מלא'” בשל האופן שבו היא ממחישה את קריסת המערכות והפקרת האזרחים.[34]

בזירה הבינלאומית, הסדרה סוקרה בהרחבה על ידי כלי תקשורת מרכזיים וקיבלה ציון ממוצע של 69 מתוך 100 באתר Metacritic.[43] דניאל פיינברג מה"הוליווד ריפורטר" כתב כי על אף שהסדרה היא "תעמולה ביסודה" ומניפולטיבית מבחינה רגשית, היא "עוצרת נשימה באופן אפקטיבי" ושומרת על מיקוד עלילתי הדוק.[44] מבקר הטלוויזיה של ה"ניו יורק טיימס", ג'יימס פוניווזיק, שיבח את המחשת הפחד האינטימי והנורא של ההורים המסתתרים, אך ציין כי בשל הזמן הקצר שחלף, הסדרה נדמית כמו "טיוטות ראשונות להצגה של יום יחיד ונורא" שחסרות עדיין מורכבות מוסרית ופרספקטיבה רחבה על הסכסוך.[45] ב"וראייטי" הודגש כי הסדרה מתמקדת בגבורת האזרחים ומתעלמת במכוון מההקשר הרחב של המלחמה בעזה, ואף נמנעת מלהזכיר מנהיגים פוליטיים.[46] במקביל להצלחתה, החלטת חברת "פרמאונט" לרכוש ולהפיץ את הסדרה עוררה זעם רב בקרב גורמים אנטי-ישראליים ופרו-פלסטינים ברשתות החברתיות. גורמים אלו כינו את הסדרה "תעמולה ישראלית" ו"פרופגנדת ג'נוסייד", וקראו באופן מאורגן לביטול המנויים לשירות פרמאונט+ ולהחרמת החברה.[37][25] למרות המתקפות וקריאות החרם, חברת פרמאונט סירבה להיכנע ללחצים ושידרה את הפרויקט כמתוכנן, תוך גינוי של יוזמות החרם על יוצרים ישראלים.[25][47][48]

לרגל סיכום שנת 2025 בטלוויזיה הישראלית, נודע כי התכנית הייתה השמינית הנצפית ביותר בישראל עם ממוצע של 17.1% רייטינג,[49] ולסדרת הטלוויזיה המחופשת ביותר לשנת 2025 על ידי מנוע החיפוש גוגל.[50][51]

פרק תאריך שידור
מקוריישראלישראל
נתוני צפייה[א] מקור
אחוזי צפייה[ב] מספר צופים[ג]
1 פרק הבכורה 4 באוקטובר 2025 20% 514,000 [52]
2 הפרק השני 8 באוקטובר 2025 16.2% 444,000 [53]
3 הפרק השלישי 11 באוקטובר 2025 15.4% 388,000 [54]
4 הפרק הרביעי 15 באוקטובר 2025 15.2% 350,000 [55]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס תאריך קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרסי איגוד המבקרים האמריקאי 4 בינואר 2026 סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר בשפה זרה מועמדות [56]
פרס המוזיקה במדיה של הוליווד 19 בנובמבר 2025 הפרטיטורה המקורית הטובה ביותר – סדרת טלוויזיה/מיני-סדרה (שפה זרה) אריאל בלומנטל וגל לב מועמדות [57]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ המדרוג נכתב על פי נתוני צפייה ראשוניים, כולל צפייה נדחית עד 2:00 בלילה
  2. ↑ במגזר היהודי
  3. ↑ באוכלוסייה הכללית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
  2. ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  3. ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  4. ↑ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
  5. ↑ ※ מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
  6. ↑ ※ אלון חכמון, ‏גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  7. ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  8. 1 2 3 4 5 6 איתן אורקיבי, "אור ראשון": בין זוועה לסלבריטיזציה - כשטראומה הופכת לאירוע טלוויזיוני, באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2025
  9. 1 2 3 4 עמית סלונים‏, לא הפסקתי לבכות במשך שעות מול הסדרה של קשת 12 שאסור היה להקרין, באתר וואלה, 5 באוקטובר 2025
  10. ↑ "היה באוהד משהו מאוד גברי אבל גם רך וילדי. הוא האיש שהייתי רוצה להיות", באתר מאקו, 6 באוקטובר 2025
  11. ↑ רואי דהן, ‏רותם סלע: "חוו אותי חוזרת מימי צילום וזה לא היה פשוט", באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2025
  12. 1 2 3 4 "זה לעשות הוליווד על הגב של הנרצחים": עצומה נגד שידור הסדרה "אור ראשון", באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2025
  13. 1 2 3 4 5 6 במאי "אור ראשון": "ראיתי אותו רועד, אמר שיש לו חוויה חוץ-גופית", באתר מאקו, 15 באוקטובר 2025
  14. ↑ רועי אבן, לפני הדרמה או ההסברה, "אור ראשון" ממלאת תפקיד אחר, באתר מאקו, 5 באוקטובר 2025
  15. ↑ טלי חדד מאופקים לפריים טיים: "שרית אמרה לי אני גם אמא - לא הייתי עושה את מה שעשית", באתר www.b7net.co.il
  16. 1 2 3 4 5 "לא ידעתי מאיפה יתקפו אותנו, מתתי מפחד. לא הרגשתי שאני נמצאת בבית שלי", באתר מאקו, 10 באוקטובר 2025
  17. 1 2 חן אמסלם: "מתפללת שיהיה לזה אפקט, העולם שכח את הזוועות", באתר מאקו, 3 באוקטובר 2025
  18. 1 2 רועי אבן, 7 באוקטובר, שנתיים אחרי: המלצות צפייה בטלוויזיה, באתר מאקו, 5 באוקטובר 2025
  19. 1 2 "אני חי את זה רק מלראות את האוטו. אני שוב בבוקר שבעה באוקטובר", באתר מאקו, 15 באוקטובר 2025
  20. ↑ כבוד עולמי בערב ראש השנה תשפ”ו, בעמוד הפייסבוק של קשת 12
  21. ↑ צוף צימרינג, הסדרה "אור ראשון" על ה-7 באוקטובר הושקה | אלו הפרטים הנוצצים, באתר אייס, 26 בספטמבר 2025
  22. ↑ ענבר מלכא, ‏הישג: הסדרה "אור ראשון" נרכשה על ידי ענקית הטלוויזיה פרמאונט, באתר "סרוגים", 22 בספטמבר 2025
  23. ↑ פאטמה אבו עראר אלטלקאת זל, באתר laad.btl.gov.il
  24. ↑ אור ראשון (2025) - שחקנים וצוות הפקה, באתר אידיבי
  25. 1 2 3 4 5 גיל משעלי, "תזדיינו עם הבולשיט הציוני שלכם": פרמאונט מותקפת בעקבות החלטתה לשדר את הסדרה "אור ראשון", באתר מאקו, 30 בספטמבר 2025
  26. 1 2 3 קשת 12 חוגגת הישג: סדרת הדרמה נמכרה לענקית המדיה הבינלאומית, באתר אייס, 22 בספטמבר 2025
  27. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 דויד פרץ, יוצר הסדרה על 7 באוקטובר מגיב לסערה: "לא בשביל הכסף", באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2025
  28. ↑ גיל משעלי, הסדרה "אור ראשון" על שבעה באוקטובר תגיע למיליוני צופים בעולם, באתר מאקו, 22 בספטמבר 2025
  29. ↑ K. J. Yossman, ‘Pulp Fiction’ Producer Lawrence Bender Boards Real Life-Inspired Israeli Action Drama Series ‘Red Alert’ (EXCLUSIVE), Variety, ‏2024-11-26 (באנגלית אמריקאית)
  30. ↑ דויד פרץ, יוצר הסדרה על 7 באוקטובר מגיב לסערה: "לא בשביל הכסף", באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2025
  31. 1 2 3 4 5 הישג לקשת: ענקית המדיה הבינ"ל רוכשת סדרה על ה-7 באוקטובר, באתר אייס, 22 בספטמבר 2025
  32. ↑ שני איציק ורואי דהן, ‏"לא יכולתי לעצור את הבכי": ישראל אטיאס נכנס לנעליים של גיבור, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2025
  33. ↑ חן אמסלם בווידוי מצמרר: "לא סתם אני שם", באתר אייס, 3 באוקטובר 2025
  34. 1 2 3 אבישי סלע, ‏"אור ראשון" היא כתב אישום מרהיב נגד ממשלת ה"ימין מלא מלא", באתר "Time Out ישראל", 5 באוקטובר 2025
  35. 1 2 "לא היה לנו כסף. טרנטינו נסע באוטובוסים ואני עם מכונית שקיבלתי", באתר מאקו, 8 באוקטובר 2025
  36. 1 2 כפיר אדר, זוכת האח הגדול נגד קשת 12: "מועקה למות, גמר אותי", באתר אייס, 5 באוקטובר 2025
  37. 1 2 3 ענבל חייט, "לעולם נמאס מתעמולה ישראלית": פרמאונט תחת מתקפה בעקבות סדרה על 7.10, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2025
  38. ↑ כפיר אדר, קשת 12 הרוויחה בענק עם אור ראשון: למרות הביקורות של המשפחות, באתר אייס, 16 באוקטובר 2025
  39. ↑ בהשתתפות בכירים בתעשייה: ההקרנה המרגשת של סדרת הדרמה על 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2025
  40. ↑ לצד "משחק הדיונון": הפרס הבין-לאומי אליו מועמדת הדרמה הישראלית, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2025
  41. ↑ ניר וולף, הסדרות שאתם אוהבים עומדות לרדת מהמסך - וזו הסיבה, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2025
  42. ↑ רותה קופפר, "זאת פורנוגרפיה של השכול, של האסון. מי שחושב שככה נראו הדברים עושה לנו עוול גדול", באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2025
  43. ↑ Red Alert Reviews - Metacritic, www.metacritic.com (באנגלית)
  44. ↑ Daniel Fienberg, ‘Red Alert’ Review: Paramount+ Israeli Drama Offers a Taut, Effectively Manipulative Depiction of the October 7 Terror Attacks, The Hollywood Reporter, ‏2025-10-07 (באנגלית אמריקאית)
  45. ↑ culture, James PoniewozikJames Poniewozik is the chief television critic of The New York Times He has been writing about the connections between popular; the 1990s, Global Events Since (2025-10-07). "Two Oct. 7 Series Show the Power, and Limits, of Memory". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  46. ↑ Alison Herman, Oct. 7 Series ‘Red Alert’ Is a Harrowing Recreation of the Hamas Terror Attacks, but Can’t Escape Its Politically Fraught Context: TV Review, Variety, ‏2025-10-07 (באנגלית אמריקאית)
  47. ↑ Ellise Shafer, Paramount+ to Stream ‘Red Alert’ Series About Hamas Attack on Israel; David Ellison Says Show Highlights ‘Commitment to Storytelling Through Artistic Excellence and Accuracy’, Variety, ‏2025-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  48. ↑ Caitlin Huston, Paramount Acquires Rights to Series About Oct. 7 Israel Attacks, The Hollywood Reporter, ‏2025-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  49. ↑ מסכמים את שנת 2025 בטלוויזיה קשת 12 מובילה עם 9 מתוך 10 התוכניות הנצפות ביותר של השנה בכל הז׳אנרים 🌈, באתר דף הפייסבוק של קשת 12, ‏30 בדצמבר 2025
  50. ↑ נועם כהן, "אור ראשון", לבובו והפצ"רית: המונחים המחופשים ביותר בגוגל בשנת 2025, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2025
  51. ↑ גוגל: אנשים שאיש לא חיפש לפני שנתיים - והיום כולם יודעים מי הם, באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2025
  52. ↑ דסק תקשורת, רייטינג: הסדרה של קשת 12 שעוררה סערה שברה שיא מטורף, באתר אייס, 5 באוקטובר 2025
  53. ↑ רייטינג: יונית לוי מושכת יותר ממגי טביבי - וזו עובדה, באתר אייס, 9 באוקטובר 2025
  54. ↑ רייטינג: הסדרה שעוררה סערה בקשת 12 חוגגת, איילה חסון בקאמבק, באתר אייס, 12 באוקטובר 2025
  55. ↑ רייטינג: אור ראשון בפרק סיום חזק, הפטריוטים גנבו את הפוקוס?, באתר אייס, 16 באוקטובר 2025
  56. ↑ לצד "משחק הדיונון": הפרס הבין-לאומי אליו מועמדת הדרמה הישראלית, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2025
  57. ↑ Paul Grein, No Lie: ‘Sinners’ Is Top Winner at 2025 Hollywood Music in Media Awards (Full List), Billboard, ‏2025-11-20 (באנגלית אמריקאית)