אותיות דרבי עקיבא
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
רבי עקיבא בן יוסף  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
אגדה ביהדות |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | אלפא ביתא דרבי עקיבא |
  | |
אותיות דרבי עקיבא (קרוי גם: אלפא ביתא דרבי עקיבא) הוא ספר מדרש על שמות האותיות המרכיבות את האלף בית העברי (הכתב המרובע). מדרשים אלה הם יחסית קטנים ונידחים (וככל הנראה מאוחרים).
ידועים כיום שני נוסחים, או שני חלקים שונים, הקרויים 'אותיות דרבי עקיבא'. שני הנוסחים פותחים בייחוסו של המדרש לרבי עקיבא. המדרשים זכו לההדרה בדפוס בקובץ בית המדרש - מפעל הכינוס של אהרן ילינק למדרשים נשכחים.
נוסח א' של המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסח א' של המדרש מתחיל בהתייחסותו של המדרש לימי בריאת העולם, שבשעה שרצה הקב"ה לברוא את העולם התחילו האותיות, כל אחת בתורה, לבקש שהקב"ה יברא בה את העולם[1], ראשית נכנסה האות תיו, ואחריה שין וכו', עד שנכנסה אות ב' ואמרה: תברא בי את העולם משום שכל יום אומרים ”בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”[2] אמר לה הקב"ה: "הן". האות א' עמדה בצד ושתקה, אמר לה הקב"ה מדוע את שותקת, השיבה הא' מפני שאני האות בעלת המספר הנמוך ביותר, 1. אמר לה הקב"ה: ”אל"ף אל תתעצב שאתה ראש לכולן כמלך, אני אחד ואתה אחד ותורה אחת, ואתה שעתיד אני ליתן תורה בך לישראל עמי שנקרא אחד.” והא' זכתה להיות האות הראשונה באותיות, וגם האות הראשונה בעשרת הדברות. ”אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ”[3].
חוקרי המדרש חלוקים האם גרסה א' של 'אותיות דרבי עקיבא' היא המוקדמת מבין השתיים (כך דעתו של אדולף אהרן ילינק) או המאוחרת (לדעתו של משה לייב בלוך). על כל פנים, נוסח א' נדמה מאורגן ומהודק יותר. הקראי (בן המאה ה-13) יהודה בן אליהו הדסי מאזכר את המדרש בנוסח א'.
נוסח ב' של המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרש זה הוא אוסף של אגדות מיסטיות ומדרשים הנוגעים לשמותיהן של אותיות האלפבית. נוסח ב' של המדרש איננו בהכרח יחידה אחדותית, אלא נראה כמקבץ של מדרשים שונים.
עיקר ההסבר לכל שם של אות בנוי על אקרוסטיכון, כך למשל המילה 'אלף' מוסברת כראשי תיבות של המילים: א'מת ל'מד פ'יך.
נוסחים א' וב' נדפסו כיחידה אחת במהדורת אמשטרדם 1708, עובדה המרמזת אולי לכך שהמדובר באמת בשני קטעים של חיבור אחד. במאה העשירית תקף הקראי סלמון בן ירוחם כמה מן המדרשים שבנוסח ב' על האנתרופומיזם (הגשמת האל) החריף הנשקף בהם.
מדרש תגים וציונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסה שלישית ושונה קרויה 'מדרש דרבי עקיבא על תגים וציונים' (בקובץ 'בית המדרש' של ילינק, עמ' 31–33). בגרסה זו המדרש אינו בנוי על שמות האותיות אלא על צורות העיטורים שעל גבי האותיות השונות (התגים). המדרש מייחס לעיטורים רמיזות סימבוליות לאלהים, לבריאת העולם, לעם ישראל, לתורה וכן למנהגים או ריטואלים יהודיים שונים.
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אותיות דרבי עקיבא. בהוצאת מכון קול בטחה, תשנ"ה.
- מדרש אותיות דרבי עקיבה (נוסח ב') - מהדורה מדויקת, בספר "ילקוט מדרשים", כרך ח, תשע"ט, עמ' קפט; כולל מבוא והערות המהדיר, הרב עידן דשא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בנושא אותיות דרבי עקיבא, בוויקימילון
אלפא ביתא דרבי עקיבא, באתר ויקיטקסט מדרש רבי עקיבא על התגים, באתר ויקיטקסט- אותיות דרבי עקיבא, קראקא, של"ט. עותק מאוסף גרשם שלום. באתר הספרייה הלאומית
- שלמה אהרן ורטהיימר, מדרש אותיות דרבי עקיבא השלם, ע"פ כתבי-יד; בדפוס הרי"ד פרומקין, ירושלים, תרע"ד, באתר היברובוקס
- מהדורת י"ד איזנשטיין, אלפא ביתא דרבי עקיבא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא