אות גיבור השואה הבריטי
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| נוסד |
2010 |
  | |
אות גיבור השואה הבריטי הוא אות הוקרה לאומי שמוענק על ידי ממשלת בריטניה להכרה באזרחים בריטיים שסייעו לקורבנות השואה. ב-9 במרץ 2010 הוענק האות ל-25 אנשים לאחר מותם, ולשני אנשים בחייהם - סר ניקולס וינטון ודניס אווי. האות הוא מדליית כסף עליה חרוט "בשירות האנושות" (in the service of humanity) והיא מוענקת לציון "פעולות שנעשו תוך התמסרות" ו"הצילו חיים מול פני הרדיפה".
פעילות מקדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 החל מסע פרסום שנועד להשיג הכרה רשמית לאחר המוות במצילים בריטיים בתקופת השואה. את מסע הפרסום יזמה קרן הוראת השואה, ארגון צדקה בריטי שנוסד ב-1988. הכוונה הייתה לבטא הכרה בריטית באזרחים בריטיים שזכו לתואר הישראלי "חסידי אומות העולם" שהוענק על ידי "יד ושם", רשות הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל, אך לא זכו להכרה מקבילה בבריטניה. בין אזרחים אלה היו פרנק פולי, ג'יין היינינג וג'ון רייוונהול.
שיטת אותות הכבוד הבריטית לא מאפשרת הענקת אות כבוד לאחר המוות, ועל כן ביקשו מנהלי מסע הפרסום של הקרן לשנות את השיטה ולהעניק את אות חבר מסדר האימפריה הבריטית לאחר המוות. עצומה בנושא זכתה לתמיכה של מספר כלי תקשורת ושל חברים בפרלמנט הבריטי ובפרלמנט הסקוטי. במרץ 2009 הוגשה הצעה לסדר היום (Early day motion) בפרלמנט של בריטניה לשם הענקת אות כבוד לגיבורים הבריטיים בתקופת השואה, תוך ציטוט תקדימיהם של פולי, היינינג ורייוונהול.
ההכרזה על האות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 באפריל 2009 הגיעה לפרלמנט ההצעה לסדר היום, והממשלה הכריזה שאות חדש ייווצר כדי להוקיר את המצילים הבריטיים של יהודים בתקופת השואה. ההכרזה על האות הושמעה לאחר ביקורו הראשון של ראש הממשלה הבריטי גורדון בראון במחנה ההשמדה אושוויץ. בראון אמר בהקשר זה כי "ניצור אות כבוד לאומי לאותם אזרחים בריטיים שסייעו לאנשים כה רבים, יהודים ואחרים, בתקופת השואה."[1]
אות הכבוד הזה ניתן מחוץ למערכת אותות הכבוד הלאומיים (Honours System), מכיוון שעל פי החוק הבריטי אותות אלו יכולים להיות מוענקים רק לאנשים חיים. במרץ 2010 הוענק האות ל-27 אנשים, מתוכם ל-25 אנשים שאינם בחיים, ביניהם, ברטה ברייסי, אייבי פורסטר ואחותה לואיזה גולד, ולשני אנשים - סר ניקולס וינטון שקיבל את האות בהיותו בן מאה, ודניס אווי (Denis Avey), שקיבל את האות בגיל 91. האות הוענק בקבלת פנים בדאונינג 10, מעונו של ראש ממשלת בריטניה.
לאות זכאים אזרחים בריטיים שסייעו ליהודים או לאחרים שהיו נתונים בסכנה על ידי המשטר הנאצי או משתפי הפעולה עמו, או הצילו נרדפים אלה, תוך הפגנת אומץ או על ידי פעולה מעבר לחובתם הרשמית, וזאת בתנאים הקשים ביותר. ההגדרה כוללת גם מקרים שלא עומדים בקריטריונים שמוחלים לצורך הכרה בחסיד אומות העולם, קריטריונים שביניהם סיכון חייו של המציל. בעקבות כך דניס אייבי קיבל את האות, למרות שלא מוכר כחסיד אומות העולם.
בשנת 2013 הוכרו 14 מצילים נוספים, בהם רב שלמה שונפלד, נספחים דיפלומטיים ושבויים בריטיים במחנות ריכוז.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על חסידי אומות העולם, מציליה הבריטיים של אסירת מחנות הריכוז חנה שרה ריגלר בתקופת השואה, באתר יד ושם
- עדותה של ריגלר בערוץ היוטיוב של יד ושם (באנגלית)