אות האומץ הנשי הבין-לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אות האומץ הנשי הבין-לאומי
International Women of Courage Awards
פסלון האות
פסלון האות
מיקום הטקס וושינגטון די. סי.
מדינה ארצות הברית
הגוף המעניק מחלקת המדינה של ארצות הברית
תקופת הפרס 2007–הווה (כ־17 שנים)
https://www.state.gov/s/gwi/iwoc/index.htm

אות האומץ הנשי הבין-לאומיאנגלית: International Women of Courage Awards) מוענק מדי שנה על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית לנשים מרחבי העולם שגילו במעשיהן מנהיגות, אומץ לב, תושייה ונכונות להקרבה יוצאת דופן למען הזולת ובפרט להטבת ולקידום זכויות נשים[1].

חלוקת האות החלה במרץ 2007 והוא נוסד על ידי מזכירת המדינה קונדוליזה רייס לציון ביום האישה הבין-לאומי. לכל שגרירות אמריקאית בעולם מוענקת הזכות להמליץ על אישה אחת כמועמדת לקבלת האות הבינלאומי[2].

זוכות אות האומץ הנשי הבין-לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקבלות הפרס ב-2013. נעדרת פעילת זכויות האדם מסוריה רזאן זיתונה

2007–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2007 רות הלפרין-קדרי

ג'ני ויליאמס (Jenni Williams)

סיתי מוסדאה מוליא (Siti Musdah Mulia)

אילזה יאונלקסנה (Ilze Jaunalksne)

סאמיה אל-עמודי (سامية العموديّ) (Samia al-Amoudi)

מריה אחמד דידי (Mariya Ahmed Didi)

סוסנה טרימרקו דה ורון (Susana Trimarco de Veron)

עזיזה סדיקי (عزيزه صديقى) (Aziza Siddiqui)

סונדוס עבאס (سُنْدُس عبّاس) (Sundus Abbas)

שד'א עבד-א-רזאק עבוסי (شذى عبد الرّزّاق عبّوسي) ((אנ'))

מרי אכרמי (ماری اکرمی) (Mary Akrami)

סוסנה טרימרקו

ישראל

זימבבואה

אינדונזיה

לטביה

ערב הסעודית

האיים המלדיביים

ארגנטינה

אפגניסטן

עיראק

עיראק

אפגניסטן

ארגנטינה

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2008 סוריא פאקזאד (ثريا پاكزاد) (אנ')

ויריסילה בואדרומו (אנ')

אימאן אל-גובורי (إيمان الجبوريّ) (אנ')

ולדטה אידריזי (אנ')

בגום ג'אן (بیگم جان) (אנ')

נבאל ת'ואבתה (نبال ثوابتة) (אנ')

סינתיה בנדלין (אנ')

פרחיו פרח אבראהים (אנ')

אפגניסטן

פיג'י

עיראק

קוסובו

פקיסטן

הרשות הפלסטינית

פרגוואי

סומליה

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2009 מועתבר טג'יבייבה (Moʻtabar Tojiboyeva) (אנ')

אמביגה סרנווסאן (அம்பிகா சீனிவாசன்) (אנ')

ואזהאם פרוג (وازهام فروغ) (אנ')

נורמה קרוס (אנ')

סועאד אל-לאמי (سعاد اللامي) (אנ')

הדיזאטו מאני(אנ')

ורוניקה מרצ'נקו (אנ')

רים א-נומירי (ريم النميري) (אנ')

אוזבקיסטן

מלזיה

אפגניסטן

גואטמלה

עיראק

ניגריה

רוסיה

תימן

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2010 שוכרייה אסיל (شكريه اصيل) (אנ')

שפיקה קורישי (شفيقه قرايشى) (אנ')

אנדרולה אנריקס (אנ')

סוניה פייר

שאדי סדר (شادی صدر) (אנ')

אן נג'וגו (אנ')

לי א-רן (이애란) (אנ')

ג'נסילה מג'יד (אנ')

מארי קלוד נדאף (ماري كلود ندّاف) (אנ')

ג'סטינה מוקוקו (אנ')

אפגניסטן

אפגניסטן

קפריסין

הרפובליקה הדומיניקנית

איראן

קנייה

קוריאה הדרומית

סוריה

סרי לנקה

זימבבואה

2011–2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2011 מריה בשיר (ماریا بشیر) (אנ')

הנרייטה אקווה אבונגו (אנ')

גואו ג'יאנמיי (郭建梅) (אנ')

אווה אבו חלאוה (إيفا أبو حلاوة) (אנ')

אגנש אוסטוליקאן (Ágnes Osztolykán) (אנ')

מריסלה מוראלס איבנייס (אנ')

רוזה אוטונבייבה

גולאם סוגרה (غلام صغرا) (אנ')

יואני סאנצ'ס (אנ')

נסטה פלז'אנקה (Наста Палажанка) (אנ')

אפגניסטן

קמרון

סין

ירדן

הונגריה

מקסיקו

קירגיזסטן

פקיסטן

קובה

בלארוס

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2012 אניסה אחמד (אנ')

זין מאר אונג (אנ')

סמר בדווי (سمر بدويّ) (אנ')

שאד בגום (شاد بیگم) (אנ')

מרים דוראני (مَریَم دورانی) (אנ')

פריסילה דה אוליביירה אזוודו (אנ')

הנאא אל-חבשי (هناء الحبشيّ) (אנ')

שפאק פאוויי (Şafak Pavey) (אנ')

חוואא עבדאללה מוחמד סאלח (حواء عبد الله محمد صالح) (אנ')

גבי קלג'ה (Gabi Calleja) (אנ')

האיים המלדביים

בורמה

ערב הסעודית

פקיסטן

אפגניסטן

ברזיל

לוב

טורקיה

סודאן

מלטה

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2013 מלאלאי בהאדורי (مالالاي بهادوري)

צְהֵרינג וֶזֶה (Tsering Woeser; ཚེ་རིང་འོད་ཟེར་)

חולייטה קסטיאנוס (Julieta Castellanos)

"נירבהאיה" מפרשת האונס הקבוצתי בדלהי

ג'וזפין אוביאג'ולו אודומקין

פרתון עדן

טה פונג טאן (Tạ Phong Tần)

רזאן זיתונה (رزان زيتونة)

אפגניסטן

סין

הונדורס

הודו

ניגריה

סודאן

וייאטנם

סוריה

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2014 נסרין אוריאחיל (نسرین اوریاخیل) (אנ')

רושיקה דאו (אנ')

רוסודאן גוצירידזה (რუსუდან გოცირიძე) (אנ')

איריס יסמין באריוס אגילר (אנ')

לקסמי אגרוואל (קורבן של תקיפה באמצעות חומצה)(אנ')

פטימטה טורה (אנ')

מהא אל-מוניף (مها المنيف) (אנ')

אויניחול בובונזרובה (אנ')

רוסלנה ליז'יצ'קו

ביאטריס מְטֵטְווה (אנ')

אפגניסטן

פיג'י

גאורגיה

גואטמלה

הודו

מאלי

ערב הסעודית

טג'יקיסטן

אוקרינה

זימבבואה

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2015

נילופר רחמאני (نیلوفر رحمانی) (אנ')

נדיה שרמין (নাদিয়া শারমীন) (אנ')

רוסה חולייטה מונטניו סלווטיירה (אנ')

מאי סבֶּה פְּהיוּ (אנ')

אמילי ביאטריס אֵפֵּיִי (אנ')

מארי קליר צ'קולה (אנ')

סיאקה אוֹסקבּה (אנ')

ארבנה ג'ארה (Arbana Xharra) (אנ')

תבסום עדנאן (تبسم عدنان) (אנ')

מג'ד עִזַת אל-שורבג'י (مجد عزّت الشربجي) (אנ')

אפגניסטן

בנגלדש

בוליביה

בורמה

הרפובליקה המרכז-אפריקאית

גינאה

יפן

קוסובו

פקיסטן

סוריה

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2016 שרה חוסיין (Sara Hossain)

דברה בפטיסט-אסטרדה (Debra Baptist-Estrada)

ניי יולאן (倪玉兰) (Ni Yulan)

לטיפה בן זיאתין (لطيفة بن زياتين) (Latifa Ibn Ziaten)

תלמה אלדנה (Thelma Aldana)

נגם נווזאת חסן (نغم نوزات حسن) (Nagham Nawzat)

נישה איוב

פטימטה מְבּאיֶה (Fatimata M’baye)

ז'אנה נמצוב (Жа́нна Немцо́ва) (Zhanna Nemtsova)

זוזאנה שטבולובה (Zuzana Števulová)

עוודייה מחמוד (عوضيّة محمود) (Mahmoud Awwadah)

ויקי נְטֵטמה (Vicky Ntetema)

רודג'ראאֶג וַטַנַפַּניט (Rodjaraeg Wattanapanit)

ניהאל נאג'י עלי סאלח אל-עוולקי (نهال ناجي علي صالح العولقي) (Nihal Naj Ali Al-Awlaqi)

בנגלדש

בליז

סין

מרוקו

גואטמלה

עיראק

מלזיה

מאוריטניה

רוסיה

סלובקיה

סודאן

טנזניה

תיאלנד

תימן

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלות הפרס מדינה
2017 שרמין אקטר Sharmin Akter

מאלבוגו מולפה Malebogo Molefhe

טליה פונס דה לאון Natalia Ponce de León

רבקה קבוגו Rebecca Kabugho

ג'נאת אל-גאזי جنات الغزي Jannat Al Ghezi

אייצ'טו אוסמן איסאקה Aichatou Ousmane Issaka

ורוניקה סימוגון Veronica Simogun

ארלט קונטררס Arlette Contreras


בנגלדש

בוטסואנה

קולומביה

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

עיראק

ניז'ר

פפואה גינאה החדשה

פרו

2021–[עריכת קוד מקור | עריכה]

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קבוצתי מיוחד ע"ש מדליין אולברייט הוענק ל"נשים המוחות באיראן" והמחאה שהתעוררה בעקבות מותה של מהסה אמיני.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]