אות המעפיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אות המעפיל" למעפילים שהעפילו בים, ביבשה ובאוויר
תעודה מעפיל הנלווית לאות המעפיל

אות המעפיל הוא עיטור ישראלי המוענק על ידי משרד ירושלים ומורשת,[1] למי שהעפיל לארץ ישראל ב"עליה הבלתי חוקית" בניגוד להוראות ממשלת בריטניה במסגרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בים, ביבשה ובאוויר בין השנים 1934–1948.

באות מופיעות, זוג ידיים האוחזות בגדרות תיל כדי לקרוע אותן ולהבקיע את המצור על שערי הארץ. בין הידיים כלנית אדומה המהווה סמל לנופלים במאבק לעלייתם לארץ וכמו כן סמל ל"כלניות", הצנחנים הבריטים אשר מנעו את עלייתם של המעפילים בזמן המנדט הבריטי בא"י. ברקע נראית צללית של אניית המעפילים "אקסודוס". מעל לידיים נכתב "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת".[2] כל העיצוב הוא על רקע לבן. האות עוצב על ידי המעצב מוטי עמית ב-2019. הוגה רעיון האות, חבר צוות שימור מורשת האקסודוס ד"ר צבי חטקביץ.

זכאות לאות המעפיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך החלטת השר זאב אלקין השר לירושלים ומורשת:[3]

זכאי אות המעפיל הם:

  1. מעפילי אוניות המעפילים בתקופת המנדט הבריטי בארץ בשנים 1934–1948.
  2. ילידי מחנות העקורים באירופה אשר הגיעו לארץ לפני ואחרי קום המדינה.
  3. ילידי מחנות המעצר בקפריסין אשר הגיעו לארץ לפני ואחרי קום המדינה.
  4. ילידי אניית המעפילים האקסודוס-1947 ואניות הגירוש הבריטיות אשר נולדו בדרך והגיעו לארץ לפני ואחרי קום המדינה.
  5. ילידי מחנות האקסודוס בגרמניה אשר הגיעו לארץ לפני ואחרי קום המדינה.
  6. כלל המעפילים בדרכי היבשה לארץ בתקופת המנדט הבריטי בארץ בשנים 1934–1948.
  7. מעפילי מבצע מייקלברג (מבצע כנף) - מבצע להעפלה בדרך האוויר, באוגוסט 1947 מעיראק ואיטליה.
  8. בסעיפים 2–6. "אשר הגיעו אחרי קום המדינה": עד שנת 1952 כולל, לאחר שמחנות המעצר בקפריסין נסגרו בנובמבר 1949 וכל מחנות העקורים באירופה נסגרו ב-1952.

חלוקת האות החלה ב-6 במאי 2019 (א' באייר התשע"ט). באירוע בו השתתפו זאב אלקין, השר לירושלים ולמורשת, עומרי שלמון - מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הרב דוב ליאור שהיה מעפיל על האקסודוס, זהבית רוטנברג מנהלת מחנה המעפילים בעתלית והוגה רעיון האות, חבר צוות שימור מורשת האקסודוס ד"ר צבי חטקביץ. בנוסף השתתפו בטקס מעפילים רבים ובני משפחותיהם. האירוע התקיים במחנה המעצר בעתלית.

את האות ניתן לענוד על לבוש אזרחי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן לביא, מעפילים לזיכרון הלאומי, עיתון "ישראל היום"
  2. ^ ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק מ"ד
  3. ^ ישראל מושקוביץ, הצדק המאוחר של המעפילים, ידיעות אחרונות