או. ג'יי. סימפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
או. ג'יי. סימפסון
O. J. Simpson
O.J. Simpson 1990 · DN-ST-91-03444 crop.JPEG
סימפסון, 1990
תאריך לידה 9 ביולי 1947 (בן 70)
מקום לידה ארצות הבריתארצות הברית סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית
עמדה רץ אחורי
גובה 185 ס"מ
מספר 32
מכללה אוניברסיטת דרום קליפורניה
דראפט דראפט ה-NFL1969, באפלו בילס, סבב 1, מספר 1
היכל התהילה היכל התהילה של הפוטבול המקצועני ב-1985
קבוצות כשחקן
1969 - 1977
1978 - 1979
באפלו בילס
סן פרנסיסקו 49'
הישגים כשחקן

אורנת'ל ג'יימס "או. ג'יי." סימפסוןאנגלית: Orenthal James "O. J." Simpson; נולד ב-9 ביולי 1947), המכונה "המיץ" (The Juice), הוא שחקן פוטבול מפורסם, אחד הרצים האחוריים (running back) הטובים בתולדות המשחק, ששיחק גם בטלוויזיה ובקולנוע (בין השאר בסדרת סרטי "האקדח מת מצחוק"). מעל כל אלה, ידוע סימפסון בעיקר כמי שהועמד למשפט בשנים 1995-1994 בחשד לרצח אשתו לשעבר ניקול בראון וחברה רונלד גולדמן, וזוכה. משפטו של סימפסון(אנ') היה אחד המשפטים המתוקשרים ביותר בהיסטוריה האמריקאית, והוא חקוק בזיכרון האמריקאי הקולקטיבי כאחד המאורעות שהעלו את המתח הבין גזעי במדינה על פני השטח. סימפסון נמצא לבסוף אחראי למותם במשפט אזרחי ב-1997, וחויב בתשלום פיצויים למשפחות הקרבנות.

בדצמבר 2008 נשלח סימפסון למאסר בעקבות פרשה פלילית מאוחרת יותר, ושוחרר ב-2017.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפסון נולד בסן פרנסיסקו שבקליפורניה למשפחה אפרו-אמריקאית נוצרית. הוריו הם ג'ימי לי סימפסון ויוניס (לבית דרדן), שף ומנהלת בית חולים. דודתו נתנה לו את השם אורנת'ל על שם אהוב עליה. בילדותו, פיתח רככת ונאלץ לשים גשר בשיניו עד גיל 5, בשנת 1952. באותה שנה הוריו התגרשו והוא גדל אצל אימו. מצבו של אביו הדרדר, יותר מאוחר טען שהוא הומוסקסואל, וב-1985 הוא מת מאיידס. לסימפסון אח ואחות והרביעית מתה. נולד וגדל בסן פרנסיסקו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפסון התפרסם לראשונה כשחקנה של אוניברסיטת דרום קליפורניה בשנים 19671968. בשתי העונות נבחר לקבוצה הכל-אמריקאית (all-american) של המכללות והוביל את ליגת המכללות במספר יארדים שרץ עם הכדור (rushing). ב-1968 קבע שיא מכללות (1,709) בקטגוריה זו, הוסיף 22 טאצ'דאונים וזכה בגביע הייזמן היוקרתי, הפרס היוקרתי ביותר לשחקן בפוטבול מכללות.

ל-NFL נכנס כבחירה מספר אחת בדראפט של 1969, לקבוצת הבאפלו בילס. ב-1973 היה השחקן הראשון בתולדות הליגה שרץ למעלה מ-2,000 יארדים בעונה אחת ונבחר ל-MVP של ה-NFL. הוא שיחק בחמישה משחקי פרו בול (ה"אול סטאר" של ה-NFL). משחקו האחרון ב-NFL היה ב-16 בדצמבר 1979. בשנת 1985 הוכנס להיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו פנה לעסוק במשחק, בין השאר במיני-סדרה "שורשים" ובטרילוגיה הקומית "האקדח מת מצחוק". כמו כן היה פרשן בשידורי פוטבול בטלוויזיה ומנחה אורח של התוכנית סאטרדיי נייט לייב.

משפט הרצח והשוד בלאס וגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו לשעבר של סימפסון, ניקול בראון וחברה רונלד (רון) גולדמן נמצאו מתים מחוץ לדירתה ב-12 ביוני 1994. סימפסון קושר במהרה לרצח וכתב אישום הוגש נגדו. סימפסון נעצר לחקירה שם הכחיש את הרצח ובאופן תמוה שוחרר לאחר החקירה. בהמשך לאחר איסוף די ראיות הוחלט לעצור אותו בשנית אולם הוא לא הסגיר את עצמו למשטרה, אלא הובא למעצר לאחר מרדף משטרתי, מרדף מוזר שנערך בנסיעה איטית כאשר נראה כי המשטרה למעשה מלווה אותו ולא מנסה לעצור אותו. המרדף, המעצר ודיוני המשפט לאחר מכן, הועברו כולם בשידור חי למיליוני צופים. סימפסון שכר להגנתו כמה מן הפרקליטים הידועים ביותר בארצות הברית, ובהם רוברט שפירו ,ג'וני קוקרן (שעמד בראש צוות ההגנה), אלן דרשוביץ, רוברט קרדשיאן ואף. לי ביילי. טענה מרכזית של ההגנה הייתה שהמשטרה שתלה ראיות כדי להפליל את סימפסון. קו ההגנה נסוב בעיקר סביב נושא האפליה של הקהילה האפרו אמריקאית על רקע מספר תקריות של אלימות משטרתית וכן אפליה של הקהילה במערכת המשפט.

בפסק הדין, שניתן ב-3 באוקטובר 1995, ובו צפתה למעלה ממחצית אוכלוסיית ארצות הברית, מצא חבר המושבעים את סימפסון לא אשם בשתי הרציחות. אחת העדיות המכריעות במשפט הזה הייתה כפפה מזירת הרצח, שעוזר התובע דרש מסימפסון ללבוש, אך כאשר האחרון ניסה לעשות זאת התגלה שהיא קטנה מדי בשביל כף היד שלו.[1]

המתח בין שחורים ולבנים בארצות הברית היה גורם משמעותי במשפט עצמו (שבו עלתה לדיון שאלת גזענותו של הבלש שעמד בראש צוות החקירה המשטרתי) וביחס הציבור אליו. בסקרי דעת קהל נמצא שרוב השחורים סברו כי סימפסון אינו אשם, או שלא היו בטוחים באשמתו, ואילו רוב הלבנים סברו כי ביצע את מעשי הרצח. יש התולים את זיכויו של סימפסון בעובדה שתשעה משנים עשר המושבעים היו שחורים.

הזיכוי הפלילי לא חתם את הדיון המשפטי בפרשה. אביו של גולדמן תבע את סימפסון בבית דין אזרחי בקליפורניה, על גרימת מות השניים, וזכה בדין. אולם סימפסון לא שילם את הפיצויים שנפסקו (33.5 מיליון דולר), והמשיך להתקיים מהפנסיה שלו כשחקן NFL, שלפי חוקי מדינת קליפורניה אין להחרימה כדי לשלמם. לאחר מכן עבר להתגורר במיאמי שבפלורידה, מדינה שבה החוק מקשה על החרמת ביתו של אדם כדי לשלם חוב.

מאבק משפטי נוסף ניהל סימפסון עם הוריה של בראון, שתבעו משמורת על שני ילדיהם. לבסוף נפסק בשנת 2000 כי הילדים ישארו בחזקת אביהם.

בנובמבר 2006 נודע כי סימפסון עמד לפרסם ספר בשם "אילו הייתי עושה זאת" (אנגלית: If I did it), ובו ספק תיאור בדיוני, ספק הודאה ברצח. לאחר מחאה ציבורית רבה, ביטלה ההוצאה לאור את הופעת הספר.[2] חובותיו של סימפסון למשפחות הקרבנות גרמו להעברת הזכויות על הספר למשפחות הקרבנות, לאחר שהוכיחו כי מדובר בהכנסה כספית בפוטנציה. הספר יצא לאור בחודש ספטמבר 2007 תחת הכותרת "אילו עשיתי זאת: וידויו של רוצח" (אנגלית: "If I Did It: Confessions of the Killer"), (כאשר ה"אילו" מופיע באותיות מזעריות ו"עשיתי זאת" באותיות גדולות). הספר נחשב בארצות הברית כרב-מכר.[3][4][5]

השוד בלאס וגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2007 נעצר סימפסון בחשד שהוא וקבוצת אנשים נוספת נכנסו לחדר במלון בלאס וגאס, ושדדו באיומי נשק חם מזכרות ספורט. סימפסון הועמד למשפט ובאוקטובר 2008 נמצא אשם בשורת אישומים חמורים שהוגשו נגדו. ב-5 בדצמבר 2008 נידון סימפסון ל-33 שנות מאסר בפועל בגין שוד וניסיון חטיפה. השופטת אמרה שסימפסון נהג ביהירות ובטיפשות. נקבע שסימפסון יוכל להגיש בקשה לשחרור מוקדם לאחר תשע שנות מאסר.[6]

ב-19 באוקטובר 2012, הסכים שופט בנבדה לפתוח לדיון מחודש את התיק בגין החטיפה והשוד המזוין כנגד סימפסון, כדי לקבוע אם כוכב הפוטבול לשעבר הוצג בצורה כה גרועה על ידי פרקליטיו, עד כי יש להורות על שחרורו מהכלא ועריכת משפט חוזר. ב-13 במאי 2013, התקיים דיון ראשוני כדי לקבוע אם סימפסון יהיה זכאי למשפט חוזר, אך רק ב-27 בנובמבר 2013, החליטה השופטת לינדה בל לדחות את בקשתו של סימפסון למשפט חוזר בגין הרשעתו בשוד. בפסק דינה, כתבה השופטת שכל טענותיו של סימפסון משוללות יסוד. ב-31 ביולי 2013 החליטה ועדת שחרורים של מדינת נבדה על מתן חנינה חלקית לסימפסון בנוגע לסעיפי הרשעתו בשוד המזוין, אך שהוא יישאר בכלא לפחות עד 2017, עקב הרשעותיו בסעיפי אישום נוספים. ב-20 ביולי 2017 החליטה ועדת החנינות של מדינת נבדה לשחררו לאחר ריצוי 9 שנות מאסר. מול הוועדה התייצבו בתו הבכורה ואחד הנאשמים הנוספים בשוד.[7] ב-1 באוקטובר 2017 שוחרר סימפסון מבית הכלא[8].

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 יצאה סדרה דוקומנטרית בת כמה חלקים בשם או. ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה(אנ'), בבימויו של עזרא אדלמן ובהפקת רשת הטלוויזיה ESPN, כחלק מסדרת סרטי הספורט הדוקומנטריים של הרשת 30 על 30(אנ'). הסדרה חוקרת סוגיות תקשורתיות, פוליטיות וחברתיות, ובמיוחד את היחסים הבין גזעיים בארצות הברית בין שחורים ללבנים, דרך סקירת חייו של סימפסון. הסדרה זכתה בפרס סרט התעודה הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-89.[9][10][11]

ב-2 בפברואר 2016 שודרה בארצות הברית סדרת טלוויזיה אנתולוגית בשם "סיפור פשע אמריקאי" (אנגלית: "American Crime Story"), אשר עונתה הראשונה, הקרויה "אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון" ("The People v. O. J. Simpson"), הציגה את סיפור משפט הרצח המתוקשר והשנוי במחלוקת. בסדרה זו השחקן קובה גודינג ג'וניור מגלם את סימפסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידן ויניצקי‏, "לא אשם": 20 שנה ליום הזיכוי של או ג'יי סימפסון במשפט הרצח, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוקטובר 2015
  2. ^ David Bauder, O.J. Simpson Book, TV Special Canceled, The Washington Post website, November 20, 2006
  3. ^ כתבת NBC "סיפורו של או ג'יי: האם הוכחה לאשמה?" (הקישור אינו פעיל, 3 במרץ 2015)
  4. ^ תיאור הספר "אילו הייתי עושה זאת: וידויו של רוצח" מאת משפחת גולדמן, באתר beaufortbooks, ISBN 0-8253-0588-8
  5. ^ ליאור קודנרלו הייתי מבצע רצח, כך ביצעתי אותו, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
  6. ^ רויטרס, או.ג'יי סימפסון הורשע בשוד מזוין ובחטיפה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2008
  7. ^ רויטרס, או ג'יי סימפסון קיבל חנינה וישתחרר באוקטובר, באתר nrg, ‏20 ביולי 2017
  8. ^ "לאחר תשע שנות מאסר: או ג'יי סימפסון שוחרר מבית הכלא בנבאדה - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2017. 
  9. ^ עמי פרידמן, "או.ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה": לראות בשחור לבן, באתר ynet, 23 בינואר 2017
  10. ^ ציפי שמילוביץ, טאצ'דאון, באתר ידיעות אחרונות, 20 ביוני 2016
  11. ^ אילן קפרוב‏, "או. ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה" חושפת את הקרע העמוק של ארה"ב, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בינואר 2017