אזהרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אזהרות הם פיוטים לחג השבועות העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות.

מנהג זה היה קיים החל מימי רב סעדיה גאון, והדוגמה הראשונה הידועה מופיעה בסידורו. דוגמאות נוספות הן האזהרות של רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני ושל רבי שלמה אבן גבירול.

לגבי מקור הכינוי קיימות שתי גישות:

  • המונח אזהרה משמש בלשון חז"ל לציון איסור בתורה ומכאן פיוט העוסק במניין המצוות, הכוללות גם 365 איסורים לעומת 248 מצוות עשה, מכונה על שם הרוב.
  • ערכה המספרי בגימטריה של המילה אזהרת = 613, כמניין המצוות, ולכן נהגו לפתוח בה את הפיוט.

רבי אברהם אבן עזרא, בספרו "יסוד מורא וסוד תורה", מותח ביקורת על מחברי האזהרות: "והנה בעלי האזהרות דומים לאדם שסופר כמה הוא מספר העשבים הכתובים בספר רפואות והוא לא יכיר מה תועלת בכל אחד מהם ומה יועילו לו שמותם".[1] לפי פרופ' מאיר בר-אילן, בעלי האזהרות, שאותם מבקר אבן עזרא, הם בראש ובראשונה רבי סעדיה גאון ורבי שלמה אבן גבירול.[2]

בהקדמת הרמב"ם לספר המצוות הוא מותח ביקורת על האזהרות:

וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם פייטנים, לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אומנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים האחרונים.[3]

בעקבות דבריו אלה של הרמב"ם חיבר הרב יוסף קאפח אזהרות המבוססות על מניין המצוות של הרמב"ם.[4]

בסיפורו האוטוביוגרפי "הסימן", שמתרחש בחג השבועות, מספר ש"י עגנון: "איני זוכר מאימתי נוהג אני לומר בלילי שבועות אזהרות לרבינו שלמה בן גבירול, אבל מיום שנהגתי כן לא בטלתי ממנהגי זה אפילו שנה אחת". שיאו של הסיפור הוא חיזיון המיסטי שחווה המספר, ובו מפגש עם רבי שלמה אבן גבירול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]