אזור התעשייה חולון
 | |
| פסל התנופה בכניסה לאזור התעשייה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חולון |
| מדינה |
 ישראל |
| שטח | 4,200 דונם |
| שכונות נוספות בחולון | |
אזור התעשייה חולון הוא אזור תעשייה הנמצא במזרח העיר חולון, ששטחו 4,200 דונם, והוא בין אזורי התעשייה הגדולים ביותר בישראל. הוא ממוקם בין כביש 44 בצפון, כביש 4 במזרח, שטחי מקוה ישראל במערב ושדרות ירושלים שמדרומו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בעת הקמתה של העיר חולון תוכננה התעשייה להיות המקור המרכזי לתעסוקה בה, מאחר שלא היו בה שטחים חקלאים[1][2]. שניים מהשכונות הראשונות שלה אף תוכננו מראש כשכונות תעשייתיות[3]; שכונת אגרובנק שהוקמה ב-1934 סביב מפעל הטקסטיל "לודז'יה", וקריית עבודה שהוקמה ב-1936 עלי ידי ההסתדרות כשכונת פועלים[4], ב-1937 כבר היו בחולון מעל לעשרה מפעלים[5]. ב-1946 2,000 איש עבדו במפעלי תעשייה בחולון[6].
לאחר הקמת מדינת ישראל סופחו לעיר שטחים של הכפרים הערבים הנטושים יאזור ובית דג'אן ועליהם הוחלט להקים אזור תעשייה חדש יחד עם שטח בשכונת רסקו, שהיה בבעלות הקרן הקיימת לישראל[7]. תחילה נבנה אזור התעשייה על שטח של 2,000 דונם שנחלק לשלושה אזורים. אזור א' נועד לתעשייה קלה, וחולק בעצמו לשישה אזורי משנה: מתכת, טקסטיל, נגרות, חומרי בנין, כימיקלים ומזון. אזור ב' נועד לתעשייה כבדה ואזור ג' למחסני ערובה ואחסון[2]. בשנת 1952 עבר מפעל חמת ארמטורות ויציקות מתל אביב לחולון[8].
בשנת 1956 נפתח באזור התעשייה מפעל המשקאות של חברת "טמפו", בעל כושר ייצור של 24,000 בקבוקים בשעה ולצדו מחסני קירור[9]. המפעל הוקם בסמוך לצומת של כביש 44 ורחוב המלאכה, שקיבל מאז את הכינוי "צומת טמפו". בשנת 1963 הועתק מפעל "לודז'יה" משכונת אגרובנק לאזור התעשייה חולון[10]. במקום המפעל הישן הוקמה שכונת מגורים[11]. בשנת 1965 החלה חברת "אוסם" בייצור החטיף "במבה" במפעל אותו רכשה[12].
בשנות ה-60 של המאה ה-20 הורחב אזור התעשייה חולון מספר פעמים[13][14] והפך לאחד הגדולים בישראל. בין החברות שהתמקמו בו היו: "אמקור", "תדיראן" שהקימה מתחם של מפעלים, כולל: מפעל מתכת, מפעל למקלטי רדיו, מפעל לאלקטרוניקה צבאית ומפעל למכשירי קשר צבאי[15], המוסך המרכזי של "אגד" ועוד[16]. באותה תקופה התפתחה בו גם פעילות של תעשיית המוזיקה; פעלו בו מפעל תקליטים של חברת ישראפון[17], מפעל "קולרון" שייצר פטיפונים ומגברי שמע[18] ב-1964 נפתח מפעל "תקליטי סי.בי.אס ישראל" (לימים "NMC יונייטד אנטרטיינמנט", חברת התקליטים הגדולה בישראל)[19]; וב-1985 החלה לפעול בחולון חברת התקליטים "הליקון"[20].
החל מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו להבנות באזור התעשייה מבני משרדים ותעשיות עתידות ידע, דוגמת מתחם "מרכזים 2000" של קבוצת האחים עופר[21].
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה עיריית חולון בקידום תוכנית למשיכת חברות עתירת ידע לאזור, כולל אישור תוכנית לבניית כמיליון מ"ר לתעשיות מתקדמות[22], עיבוי והגדלת זכויות הבנייה, ושיפור הנגישות לאזור והקמת מחלף חולון מזרח[23]. בשנת 2007 הוציאה העירייה מכרז להקמת פארק היי-טק באזור התעשייה, על שטח של 34 דונם שבבעלותה[24]. במכרז זכתה קבוצת עזריאלי שהקימה במגרש את פרויקט עזריאלי חולון שנחנך ב-2013[25]. באותה תקופה גם החלה חברת גב ים בהקמת מתחם עסקים והיי-טק בכניסה הצפונית-מזרחית של אזור התעשייה[26]. שכלל הריסת בתי מלאכה ומחסנים והקמת ארבעה בנייני משרדים בני 10 קומות[27]. ב-2016 רכשה מגרשים סמוכים מקונצרן "כור תעשיות" להרחבת שטח הפרויקט[28], זאת בנוסף על מגרשים נוספים שנמצאים בבעלותה באזור[29].
בשנים 2010–2015 הורחב מתחם "אלביט מערכות" (לשעבר מתחם "תדיראן") באזור התעשייה חולון[30], שאליו עברו גם עובדי חברת הבת "אלישרא"[31], אותה רכשה[32].
בשנת 2016 זכתה חברת "אמות השקעות" במכרז של עיריית חולון להקמת מרכז מסחרי ומגדל משרדים על קרקע בשטח של 11 דונם בחלקו הדרומי-מערבי של אזור התעשייה[33]. הבניין זכה בפרס ארכיטקטורה מטעם מלך ספרד[34]. באותה שנה הודיעה "אסם" על סגירת מפעל "במבה"ההיסטורי והעברתו לקריית גת[35].
בדצמבר 2018 נפתח כביש גישה חדש לאזור מדרך השבעה (כביש 44) לרחוב המרכבה[36]. בסוף 2020 נפתח כביש גישה נוסף, כהמשך רחוב המנור וחיבורו לשדרות ירושלים. באותה תקופה גם עבר מטה חברת "בזק" לאזור התעשייה[37].
באוגוסט 2021 זכתה חברת "גב ים" במכרז להקמה והשכרה של הקריה הממשלתית בחולון. במסגרת הפרויקט הקימה החברה מבנה ייעודי ב"פארק גב ים חולון" עבור משרדי הממשלה בשטח כולל של כ-29 אלף מ"ר. למבנה עברו משרדי רשות המיסים, משרד התעסוקה, רשות האוכלוסין וההגירה ולשכת רישום מקרקעין בחולון[38]. ביולי 2022 אושרה לחברה תוכנית להקים גם מבני מגורים במגרשים שבבעלותה[39].
סכסוך הגבולות עם אזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הקמת אזור התעשייה חולון הוחלט במקביל להקים על אדמות הכפר הערבי הנטוש יאזור את העיירה אזור[40]. רוב שטח אזור התעשייה סופח לחולון, אך כ-350 דונם נכללו בתחום השיפוט של אזור. עיריית חולון הייתה אחראית לפיתוח כל אזור התעשייה, כולל השטח שהיה בשטחה של אזור, ומאחר ששטח זה היה הקרוב ביותר לכביש הראשי (כביש 44) נבנו בו רבים מהמפעלים הראשונים במקום[41]. ב-1957 החליטה ועדה שמינה שר הפנים שהשטח יסופח לחולון ושכביש 44 יהיה קו הגבול בין הרשויות[42]. ב-1960 הוקמה ועדת גבולות נוספת[43], שב-1961 החליטה בכל זאת להשאיר את השטח זמנית באזור, מאחר שהמפעלי התעשייה היו מקור הכנסה חשוב לתקציב המועצה[44].
עיריית חולון המשיכה ודרשה את סיפוח השטח, שהפך למובלעת בתוך אזור התעשייה חולון, והטיל קשיים על המשך פיתוח המתחם[45]. בדצמבר 1967 הסכימה עיריית חולון שבתרומה לסיפוח השטח, מועצת אזור תמשיך לקבל את הארנונה מהעסקים בשטח שיסופח למשך חמש שנים[46]. אך בפברואר 1968 הגישה מועצת אזור עתירה לבג"ץ נגד הסיפוח[47]. במאי 1968 נדחתה העתירה והשטח סופך לחולון[48]. בעקבות זאת הוצע לאחד אץ אזור עם חולון, לאחר שהוחלט שאין לה בסיס כלכלי כיישוב עצמאי, אך התוכנית לא הגיעה לכדי מימוש והיא המשיכה לתפקד כמועצה מקומית[49].
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 אושר תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, הכולל שלוחה העוברת בצידו הדרומי-מערבי של אזור התעשייה חולון, לאורך שדרות ירושלים[50]. בשנת 2006 הוקמה ועדת מכרזים לקו לצורך פרסום מכרז להקמת הקו[51]. אולם במשך כעשר שנים לא קודמה התוכנית, בשנת 2015 הוחל באישור התוכנית המפורטת של הקו[52]. העבודות בפועל להקמת הקו באזור חולון החלו בשנת 2019[53], והוא צפוי להיפתח בשנת 2028[54].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מפעל לודזיה בחולון ב-1939 -
אזור התעשייה ב-1964 -
המפעל לייצור במבה (אסם) בחולון -
ראש העיר חולון מוטי ששון על רקע מרכז עזריאלי חולון
_factory_in_Holon.JPG)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור התעשייה והעסקים בחולון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:22), 12 באוגוסט 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקורות פרנסה לחולון, דבר, 6 באוגוסט 1947
- ^ 1 2 ג. גולני, חולון ־ עיר גנים ותעשיה, הארץ, 10 באפריל 1960
- ^ יהושע גולדווג, חולון בגידולה ובלבטיה, דבר, 12 בנובמבר 1947
- ^ "הבונים בחומה והנושאים בסבל" - בונים עיר פועלים ירוקה בחולות מדבר, דבר, 5 בפברואר 1937
- ^ שבובת אגרובנק, דבר, 13 באוקטובר 1937
- ^ ש. סבילוצקי, חולון – מסד לעיר העתיד בת 120 אלך נפש, הגלגל, 25 באפריל 1946
- ^ חולון מרחיבה תחומיה ומקורות פרנסתה, דבר, 16 בספטמבר 1949
- ^ י. אבי עמוס, ביקור בחמת, דבר, 8 באפריל 1952
- ^ ביה"ר חדש של "טמפו", קול העם, 4 ביולי 1956
- ^ לודז'יה בונה את בנייניה החדשים, על המשמר, 28 ביוני 1962
מפעל לודז'יה, יעבור לבנינו בראשית 1963, למרחב, 24 בספטמבר 1962 - ^ אזור מגורים חדש בחולון, קול העם, 11 ביוני 1963
- ^ חברה מספרת על עצמה במבה – מטעם הכיבוד החדש, הארץ, 30 במאי 1965
עדנה ארידור, אמרת "אסם" אמרת פרופר, חדשות, 14 בינואר 1986 - ^ יורחב איזור התעשייה של חולון, למרחב, 9 במרץ 1962
- ^ יורחב איזור התעשייה חולון, על המשמר, 29 בנובמבר 1967
- ^ נחנך מפעל חדש של תדיראן לציוד קשר, על המשמר, 24 בדצמבר 1967
אבי קרטין, הנהלת תדיראן סגרה את המפעל בחולון, חדשות, 27 בינואר 1988 - ^ הוועדים בחולון מתארגנים נגד היוקר ולהעלאת שכר, קול העם, 6 בפברואר 1966
- ^ רות בונדי, תקליט עם תווית, דבר, 26 באוגוסט 1960
טלילה בן-זכאי, "אבא" נגטיבי, "אמא" פוזיטיבית והתקליט מוכן, מעריב, 11 בדצמבר 1969 - ^ גפר היצוא והייצור של מוצרי "קולרון", על המשמר, 8 בדצמבר 1960
- ^ חברת קולומביה הקימה מפעל תקליטים בישראל, הארץ, 26 באוקטובר 1964
- ^ רחל מהגר, תפס אותם קטנים, כל העיר, 27 ביוני 1986
גידי אביבי, התקליט הראשון של "וירג'ין" היה "פעמונים צינוריים" של מייק אולדפילד שנמכר במיליוני עותקים. היום "וירג'ין" היא אחת מחברות התקליטים הגדולות בבריטניה. "גנבים" הוא התקליט הראשון של "כנען". מצא את ההבדלים, העיר, 10 במאי 1985 - ^ בנין מפואר וממוזג המתאים למשרדים, אולמות היי־טק, מעבדות ותעשיות עתידות ידע - מרכזים 2000, חדשות, 4 בדצמבר 1990
- ^ תוכנית מתאר ח-152/3
- ^ מיכל מרגלית, חולון של תקוה, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2008
- ^ אריק מירובסקי, עיריית חולון תקים פארק היי-טק באזור התעשייה: תוציא למכרז שטח של 34 דונם, באתר TheMarker, 16 ביולי 2007
- ^ אריק מירובסקי, דוד עזריאלי יקים פארק תעשיות עתירות ידע בחולון; שווי הפרויקט צפוי להגיע לכ-300 מיליון דולר, באתר TheMarker, 19 במאי 2008
- ^ מיכאל רוכוורגר, חברת גב ים מקבוצת אי.די.בי מרחיבה את פעילותה בארץ: רכשה קרקע באזור מודיעין מידי סלקום תמורת 39 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2007
- ^ אריאל רוזנברג, גב-ים מקימה מתחם עסקים בחולון בהשקעה ראשונית של 75 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2007
- ^ אורי תומר, גב ים מתרחבת בחולון: רוכשת מכור 31 דונם תמורת 92 מיליון שקל, באתר TheMarker, 27 במאי 2016
- ^ אלעזר לוין, גב-ים תשקיע 64 מיליון דולר בהקמת מיזם היי-טק על 14 דונם בחולון, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
- ^ יובל אזולאי, עוגן נדל"ן: עבודות הבנייה לאלישרא בחולון יימשכו 3 שנים, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2010
רז סמולסקי, עוגן נדל"ן תבנה בניין לאלביט מערכות ותשכיר אותו ב-30 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker, 16 בינואר 2012 - ^ יובל אזולאי, עובדי אלישרא מתכוונים לעצור את המעבר למתחם בחולון, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
- ^ אורה קורן, אלביט מערכות רוכשת את אלישרא לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר; שליש מהמחיר אותו שילמה תע"א בנובמבר 2002, באתר TheMarker, 6 ביולי 2005
אלביט מערכות השלימה את רכישת אלישרא ב-136 מ' דולר, באתר הארץ, 30 במרץ 2011 - ^ אורי תומר, אמות תשקיע 280 מיליון שקל בפרויקט מסחר ומשרדים בחולון, באתר TheMarker, 31 ביולי 2016
- ^ "קמפוס אמות חולון" זכה בפרס המבנה הכי טוב במזרח התיכון, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2022
יובל ניסני, המגדל בחולון השתמש בחומרים מהתאגיד הספרדי קוסנטינו - וזכה לפרס ממלך ספרד, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2022 - ^ יורם גביזון, אסם מעבירה את מפעל הבמבה מחולון לקרית גת בהשקעה של 200 מיליון שקל, באתר TheMarker, 19 באפריל 2016
שני מוזס, אחרי 55 שנה: נסטלה מוכרת את הקרקע שבה פעל מפעל במבה המיתולוגי בחולון, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2019 - ^ יורם לוי, חולונים תתחדשו: כביש חדש מאזור התעשיה אל דרך השבעה, באתר השקמה, 24 בדצמבר 2018
- ^ אורן שטרנברג, נחנך כביש גישה נוסף אל אזור התעשייה חולון - אחרי שחברות בזק וגב-ים עברו לאזור התעשייה יש גם כביש גישה חדש, באתר השקמה, 18 באוקטובר 2020
- ^ גב ים תקים את קריית הממשלה בחולון, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2021
- ^ עומרי כהן, האלכימיה של הנדל"ן: ההחלטה שתקפיץ פי 6 את ערך הקרקע של גב-ים בחולון, באתר גלובס, 10 ביולי 2022
"בהתחלה לא יהיה קל למכור שם דירות - אבל זה יקרה. זה לא יתאים לכל אחד", באתר TheMarker, 7 במרץ 2024 - ^ 3 אזורי תעשייה חדשים בשטחים נטושים ליד ת"א, הארץ, 27 באוגוסט 1950
- ^ סכסוך קרקעי בין חולון ואזור, על המשמר, 21 במרץ 1957
- ^ שינויי גבול בין אזור לחולון, למרחב, 7 במאי 1957
- ^ ועדה לקביעת גבולות חולון, הארץ, 30 באוגוסט 1960
- ^ גבולות חולון-אזור ישארו ללא שינוי, הארץ, 24 באוקטובר 1961
- ^ חילוקי־דעות ביו חולון ומועצת אזור על סיפוח איזור תעשייה, על המשמר, 8 בפברואר 1967
- ^ אחד התעשייה של אזור יסופח לחולון, על המשמר, 26 בדצמבר 1967
- ^ אשר שילוני, צע"ת נגד נגד שר שר־הפנים וחולון על סיפוח אזור אז התעשייה, על המשמר, 20 בפברואר 1968
- ^ צו לסיפוח שטח מאזור לחולון, דבר, 16 במאי 1968
- ^ אברהם תירוש, אזור על פרשת־דרכים: עצמאות או סיפוח?, מעריב, 30 ביוני 1968
אברהם תירוש, שוקלים הצעה של איחוד אזור עם חולון הסמוכה, מעריב, 4 ביוני 1968 - ^ סיכום לגבי הקו השני של הרכבת הקלה בת"א; מסתמן: קו תת-קרקעי באבן גבירול, באתר TheMarker, 17 באוגוסט 2003
- ^ שרון קדמי, הוקמה ועדת מכרזים לקו הרכבת הקלה השני במטרופולין תל אביב - הקו הירוק, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
- ^ הדי כהן, לא עוצרים בקו האדום: הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב מעלה הילוך, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015
- ^ אורן שטרנברג, עבודות הרכבת הקלה מגיעות לחולון – איך זה ישפיע עליכם?, באתר השקמה, 29 באפריל 2019
- ^ יפעת ראובן, אחרי העיכובים, היעד החדש של המדינה: ב-2028 יפעלו 2.5 קווי רכבת קלה בגוש דן, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2025
