אזי לב-און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזי לב-און
אזי לב-און
לידה 1970 (בן 53 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר אינטרנט ומדיה חברתית
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אריאל בשומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלעזר (אזי) לב-און (נולד ב-1970) הוא חוקר אינטרנט ומדיה חברתית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. תחומי המחקר שלו הם: תפיסות, עמדות והתנהגויות בסביבות מתווכות-מחשב, ופעילות קולקטיבית בסביבות אינטרנט, מדיה חברתית וקהילות מקוונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב און למד מדעי המדינה באוניברסיטת ניו יורק ובשנת 2005 השלים את הדוקטורט שלו בנושא של פעילות קולקטיבית באינטרנט. בשנים 2005–2006 עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. מאז חזרתו לישראל הוא חבר סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ובכלל זאת בין השנים 2011-2014 שימש כראש בית הספר. בשנים 2010–2011 היה מרצה אורח באוניברסיטת סטנפורד.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב-און מתמקד בסוגיות שבממשק בין תקשורת חדשה ומשפט. הוא חוקר את הפעילות חסרת התקדים בעניין רומן זדורוב ברשתות החברתיות, בוחן מיהם מנהיגי הפעילות ומה תפיסותיהם במגוון סוגיות רלוונטיות, מה אופי הפעילות ואילו תכנים עולים בה, וכיצד הפעילות הציבורית נתפסת בעיני בעלי עניין. במסגרת זו הוא מתמקד בשיח הציבורי רחב ההיקף ברשתות החברתיות לגבי רצח תאיר ראדה ומשפטו של זדורוב. לב-און טוען כי הפרשה ייחודית בכך שכלל החומרים לגביה הועלו לאתר ייעודי, תומללו וקוטלגו. בנוסף, במשך למעלה מעשור, מתקיימת שיחה ערה לגבי הפרשה ברשתות החברתיות. לפי לב-און, מדובר במקרה שמשקף את יכולותיו של הציבור לתרום באמצעות הרשתות החברתיות להעלאת מודעות לגבי פרשיות משפטיות שנויות במחלוקת, ואף לעזור בגילוי מידע והצלבת מידעים לגבי הפרשה המשפטית עצמה. עם זאת, הפעילות ברשתות לעיתים מלווה בהשמצות והטרדות כלפי אנשים מהציבור שנחשדים במעורבות בפרשה על לא עוול בכפם, ובהמשך לכך מתפתחות שמועות ותאוריות קשר שגורמות לנזק של ממש[1][2][3][4][5][6].

נכון למרץ 2023 פרופ' לב-און פרסם מעל 100 מאמרים אקדמיים, מתוכם כ־70 בכתבי עת שפיטים.

תחום המחקר העיקרי בו עוסק לב-און הוא בדיקת התרומה של האינטרנט והמדיה החברתית לציבורים שונים שנדרשים להתארגן על מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות. למשל, במסגרת מחקרים אודות קהילות באינטרנט, לב-און חקר קהילות של המפונים מגוש קטיף ואת החשיבות שמייחסים להן המפונים למגוון צרכים, בהשוואה לכלי תקשורת אחרים. מחקרים נוספים שלו עסקו בנשים חרדיות אשר מסתייעות בפורומים סגורים, ובדקו האם הפורומים תורמים להעצמה נשית והאם כתוצאה מהפעילות בפורום משתנה היחס של הנשים לקהילות החרדיות בהן הן חיות[7][8][9][10].

מחאה ותנועות חברתיות ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחאת האוהלים" בישראל בשנת 2011 מיקדה את תשומת הלב הציבורית ביכולת להניע מחאות באמצעות הרשתות החברתיות. במספר מחקרים שונים בדק לב-און את מקומן של הרשתות החברתיות במחאה לעומת כלי תקשורת מסורתיים, באמצעות ראיונות עם מנהיגי המחאה, אנשי תקשורת ועיתונאים[11]. במחקר אחר בדק כיצד התקשורת המרכזית מיסגרה את הפעילות הציבורית ברשת[12].

תקשורת חדשה בחירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעת חירום גוברים הצרכים הפיזיים, הקוגניטיביים והחברתיים של אנשים שמוצאים את עצמם בסיטואציות של אי ודאות וחששות. מחקרים רבים ממקומות שונים בעולם מראים כי בשעת חירום, תקשורת חדשה (אינטרנט ומדיה חברתית) ממלאת במקרים רבים צרכים רבים יותר, ונתפסת כחשובה יותר, מאשר התקשורת המסורתית. תפקידיה וחשיבותה הנתפסת של התקשורת החדשה נחקרו במספר הקשרים למשל במלחמת לבנון השנייה[13], ובמבצע צוק איתן שמיד לאחריו נאספו נתונים לגבי השימושים והסיפוקים מסוגי מדיה שונים (ובכלל זאת מדיה חדשה), של אזרחים בחזית ובעורף. מן הממצאים עולה חשיבותה של התקשורת החדשה בעיני האזרחים, במיוחד למילוי הצרכים בעלי אופי המקומי[14]. מחקר נוסף בדק את המסגור בתקשורת המרכזית של הפעילות האזרחית ברשתות החברתיות בזמן המבצע, ומצא כי הדגש היה על הרשתות החברתיות כמרחבי שיח ציבוריים, בדגש על הפצת שנאה ושמועות באמצעותן[15].

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך שלושה ספרים אקדמיים בנושאי מדיה חדשה בישראל וקהילות ברשת:

  • אזי לב-און (עורך), קהילות מקוונות, תל אביב: רסלינג, 2015
  • Azi Lev-On and Gideon Doron (eds.), New Media, Politics and Society in Israel, London: Routledge, 2012
  • ארז כהן ואזי לב-און (עורכים), מקושרים: פוליטיקה, טכנולוגיה וחברה בישראל, תל אביב: האגודה הישראלית למדע המדינה, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אזי לב-און, רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות, ידיעות ספרים, 2023
  2. ^ אזי לב-און, מספר הערות אודות המאפיינים והתוצאות של הדמוקרטיזציה של השיח הציבורי על משפט וצדק: הפעילות למען צדק לרומן זדורוב כמקרה בוחן, המשפט, 2002, עמ' 224-187
  3. ^ אזי לב-און, מאפייני המנהלים של קבוצות לשינוי חברתי ברשתות החברתיות: המקרה של הפעילות למען צדק לרומן זדורוב בפייסבוק, מידעת, 2022
  4. ^ אזי לב-און, מושבעי הרשתות החברתיות: פעילות מבוססת מדיה חברתית ומעורבות בפרשיות משפטיות, שערי משפט, 2022, עמ' 128-95
  5. ^ Azi Lev-On, Polarization of Deliberative and Participatory Activists in Social Media, Media and Communication, 2022, עמ' 56-65
  6. ^ Azi Lev-On and Nili Steinfeld, "Objection, your honor": Use of social media by civilians to challenge the criminal justice system, Social Science Computer Review, 2020, עמ' 315-333
  7. ^ לב-און, אזי. 2015. קהילות מקוונות: תפקודים ושימושים. בתוך לב-און, אזי (עורך). קהילות מקוונות, עמ' 7–26. תל אביב: רסלינג
  8. ^ Lev-On, Azi, and Hardin, Russell. 2007. Internet-based collaborations and their political significance. Journal of Information Technology and Politics, 4(2), 5-27
  9. ^ Lev-On, Azi. 2010. Engaging the disengaged: Collective action, media uses and sense of (virtual) community by evacuees from Gush Katif. American Behavioral Scientist, 53(8), 1208-1227.
  10. ^ עברית: לב-און, אזי. 2010. פעילות קולקטיבית, קהילה ותקשורת חדשה: שימושים פוליטיים וקהילתיים של האתר קטיף.נט בקרב מפוני גוש קטיף. סוגיות חברתיות בישראל, 10, 7-29.
  11. ^ אזי לב-און, ניו מדיה ואקטיביזם: המחאה החברתית 2011 כמקרה בוחן, מגזין ברשת, 2015
  12. ^ אזי לב-און, פייסבוק במחאה, עיתונות, 2016
  13. ^ אזי לב-און, תפקודי מדיה חדשים בשעת חרום: המקרה של מלחמת לבנון השניה, חברה ופוליטיקה, מכון חיים הרצוג, 2010
  14. ^ Azi Lev-On and Vered Uziel, Live, visual, social, and mobile: Media ecology in emergencies and ordinary times, Online Information Review, 2018
  15. ^ אזי לב-און, הרשת הלא חברתית? מסגור פייסבוק בעיתונות המרכזית במבצע צוק איתן, מגזין ברשת, 2016