לדלג לתוכן

אזרבייג'ן (איראן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזרבייג'ן (אזור)
מדינה איראןאיראן איראן
קואורדינטות 37°36′N 47°00′E / 37.6°N 47°E / 37.6; 47 
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אזרבייג'ן האיראנית (בפרסית: آذربایجان) היא אזור היסטורי בצפון־מערב איראן, הגובל במערב בעיראק ובטורקיה, ובצפון בארמניה, אזרבייג'ן ובהרפובליקה האוטונומית נחצ'יוואן.

האזור כולל את הפרובינציות מערב אזרבייג'ן, מזרח אזרבייג'ן וארדביל.[1] לעיתים נכללת גם פרובינציית זנג'אן, אם כי קיימת מחלוקת האם מדובר בשיוך גאוגרפי או תרבותי, בשל הרכב האוכלוסייה באזור.[2][3]

אוכלוסיית האזור מורכבת ברובה מאזרים איראנים, ולצדם קבוצות מיעוט ובהן כורדים, ארמנים, טאטים, טלישים, אשורים ופרסים.[4]אזרבייג'ן האיראנית היא האזור ההיסטורי שנקרא במקור בשם אזרבייג'ן. במהלך המאה ה-20, אימצה הרפובליקה של אזרבייג'ן את השם "אזרבייג'ן" מהאזור האיראני השכן, אף על פי שהשם שימש היסטורית לתיאור חלקה הצפון־מערבי של איראן בלבד.[5][6][7]

בעת העתיקה נקראה אזרבייג'ן ההיסטורית בשם אטרופטנה, ובתקופה הפרה־אסלאמית של ימי הביניים כונתה אטורפטקאן (או אדורבדגאן). לעיתים מתייחסים לאזרבייג'ן האיראנית כאל "דרום אזרבייג'ן", בעוד הרפובליקה של אזרבייג'ן מכונה "צפון אזרבייג'ן".[8] עם זאת, מונחים אלה נחשבים בידי חלק מהחוקרים למונחים אירדנטיים בעלי אופי פוליטי.[9][10][11]

בעקבות תבוסותיה של איראן הקאג'ארית במלחמות רוסיה–פרס, נאלצה איראן למסור את שטחיה בצפון הקווקז ובטרנסקוקזיה להאימפריה הרוסית במסגרת הסכם גוליסטן (1813) והסכם טורקמנצ'אי (1828).[12] השטחים מדרום לנהר אראס נותרו בידי איראן, והיוו את אזרבייג'ן ההיסטורית, בעוד שהשטחים שמצפון לו – שלא כונו אזרבייג'ן בעת סיפוחם – צורפו לאימפריה הרוסית.

לאחר התמוטטות האימפריה הרוסית, הוקמה בשנת 1918 הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן, אשר אימצה את השם "אזרבייג'ן" בהתייחסות לאזור האיראני.[13] מאוחר יותר הפכה הרפובליקה להרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן ולאחר התפרקות ברית המועצות לאזרבייג'ן.

אטימולוגיה ושימוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האזור "אזרבייג'ן" נגזר משמו של אטרופטס – סטראפ פרסי מתקופת האימפריה הפרסית האחמנית, ששלט באזור המכונה כיום אזרבייג'ן האיראנית ואשר נקרא בעת העתיקה אטרופטנה.[14] שמו של אטרופטס נובע ככל הנראה ממונח בפרסית עתיקה שמשמעותו "מוגן על ידי האש".[15]

השם מוזכר גם באווסטה: בפרווארדין יאשט נכתב "âterepâtahe ashaonô fravashîm ýazamaide", כלומר "אנו סוגדים לפרוואשי של הקדוש אטרה־פטה".[16]

בפרסית תיכונה נקרא האזור אטורפטקאן, ואילו בפרסית חדשה ישנה הופיעו גרסאות כמו אדהרבאדגאן, אדהרבאיגאן ואזרבאיג'אן. בשפות אחרות הופיע השם בצורות שונות, ביניהן "אטרופטנה" (ביוונית), "אדרוויגאנון" (ביוונית ביזנטית), "אטרפטקאן" (בארמנית) ו"אדהורבאיגאן" (בסורית).[17]

האזור נקשר לדת הזורואסטריות, בין היתר בשל מקדשי האש הרבים שבו. דמות מוכרת בשם אדארבאד מהרספנדאן, כהן זורואסטרי חשוב, נודעה בזכות עצות מוסריות שנשתמרו בכתובים.[18] לעיתים נטען כי אזרבייג'ן הייתה מקום הולדתו של הנביא זורואסטר, אך אין לכך תמיכה חד-משמעית במחקר המודרני.[19]

במאה ה־19, נאלצה איראן הקאג'ארית לוותר על שטחיה שמצפון לנהר אראס לאימפריה הרוסית, במסגרת הסכם גוליסטן (1813) והסכם טורקמנצ'אי (1828). שטחים אלה כוללים כיום את דגסטן, גאורגיה, ארמניה אזרבייג'ן.[12]

לאחר קריסת האימפריה הרוסית, הוקמה בשנת 1918 הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן, שבחרה בשם זה בהתבסס על אזרבייג'ן האיראנית השכנה – אף על פי שעד אז השם שימש בלעדית לתיאור הפרובינציה האיראנית.[20][21][22] חוקרים רבים מציינים כי הבחירה בשם נבעה ממניעים פוליטיים, וכי צעד זה עורר התנגדות באיראן מחשש להשלכות טריטוריאליות.[13]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של הים הכספי מתוך ספר הגאוגרפיה Ṣūrat al-ʾArḍ (صورة الأرض; "תמונת הארץ") מאת הגאוגרף הערבי אבן חאוקל, שנכתב בשנת 977. אזרבייג'ן מופיעה בצד השמאלי של המפה. הכיוונים במפה הפוכים ביחס למפות מודרניות: הדרום מופיע בחלקה העליון והצפון בתחתון. המקור מופיע במהדורת ביירות, עמוד 419.
מפה עתיקה של אזרבייג'ן ואזוריה השכנים שצוירה על ידי אבן חאוקל ב-1145 לספירה
מפת "הטבולה רוג'ריאנה", שנערכה על ידי הגאוגרף המוסלמי מוחמד אל־אדריסי בשנת 1154 עבור רוג'ר השני, מלך סיציליה. המפה מציגה את העולם הידוע בתקופה, כאשר הדרום מופיע בחלקה העליון והצפון בתחתון. אזור אזרבייג'ן מופיע בדרום-מערב הים הכספי על פי הפרספקטיבה של המפה.

התקופה הפרה־אסלאמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישות המדינית הקדומה ביותר הידועה באזרבייג'ן האיראנית הייתה ממלכת המנאים, ששלטה באזור הדרום־מזרחי של ימת אורמיה, סמוך לעיר סאקז של ימינו. המנאים היו קונפדרציה של קבוצות אתניות איראניות ולא־איראניות. בהמשך, נכבשו על ידי עמים איראניים המכונים מטיינים, והאזור קיבל את השם מטינה, כאשר אגם אורמיה כונה אז "אגם מטיאנוס". מאוחר יותר סופחה מטינה להאימפריה המדית והפכה לסטראפיה, ולאחר מכן עברה לשליטת האימפריה האחמנית.

לאחר כיבושי אלכסנדר הגדול בהמאה ה-4 לפנה"ס, מונה הגנרל הפרסי אטרופטס למושל האזור (328 לפנה"ס). הוא הקים שושלת מקומית, והאזור נודע מאז בשם אטרופטנה או מדיה אטרופטנה. במהלך המאה ה-2 לפנה"ס שוחרר האזור משלטון הסלאוקים בידי מיתרידטס הראשון מהשושלת הארסאקית, ולבסוף הפך לפרובינציה בהאימפריה הסאסאנית תחת שלטונו של ארדשיר הראשון. בתקופה הסאסאנית נוהל האזור בידי מושל מקומי בתואר מרזבן, ובסופה עבר לשליטת משפחת פרוח הורמיזד.

חלקים נרחבים מהאזור נכללו בתקופות שונות בממלכת ארמניה. אזורים כגון נור שיראקאן, ווספוראקאן ו־פאיטקרן (Paytakaran) השתרעו בשטח שהוא כיום אזרבייג'ן האיראנית. ווספוראקאן, שהיוותה חלק מרכזי באזור, נחשבת ל"עריסת התרבות הארמנית".[23]

ב־26 במאי 451, התרחש קרב אוורייר, שנחשב לציון דרך חשוב בהיסטוריה הארמנית. הקרב נערך במישור אוורייר, בסמוך לחוש (מערב אזרבייג'ן), בין צבא ארמני בהנהגת ורטן ממיקוניאן לבין כוחות האימפריה הסאסאנית. אף שהקרב הסתיים בניצחון פרסי בשטח, הוא נתפס כניצחון אסטרטגי לארמנים, והוביל להסכם נווארסאק (484), שאישר את זכותם לדבוק בנצרות.[24][25]

בהמאה ה-7, שלט האזור לפרק זמן קצר בידי הקיסר הביזנטי הרקליוס, אך לאחר חתימת שלום עם הסאסאנים הוחזר לשליטתם. עם הכיבוש המוסלמי של פרס, פלשו כוחות הח'ליפות לערי האזור, והאוכלוסייה המקומית עברה ברובה לאסלאם.

התקופה האסלאמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הסאסאנית והאסלאמית המוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכיבוש המוסלמי של פרס, שימש רוסטם פררוחזאד – בנו של פרוח הורמיז ונכדו של וינדוייה, דודו של ח'וסרו הראשון – כמפקד הצבא הסאסאני. רוסטם, יליד אזרבייג'ן, הוביל את הצבא הסאסאני בקרב אל־קאדיסיה, שם נהרג יחד עם רבים ממפקדי הצבא.[26]

בשנת 642 נערך קרב נהאוונד, בו השתתף גם פירוז חוסרו, אחד הניצולים מקרב אל־קאדיסיה. הקרב נחשב לשער הכניסה לאזרבייג'ן, ארמניה הפרסית ואלבניה הקווקזית. לאחר תבוסת הסאסאנים, פלשו הכוחות המוסלמיים לאזור. אספנדיאר, בנו של פררוחז, נכנע, והסכים להסגיר את אחוזותיו בתמורה לחייו ואף סייע בכיבוש אחיו, בהראם, שביקש שלום. האזור נמסר לח'ליף עומר בן אל-ח'טאב תוך התחייבות לתשלום שנתי של ג'יזיה.

האזור שימש יעד להתיישבות מוסלמית, כפי שאירע בחלקים נוספים של איראן. לפי ההיסטוריון אחמד כסרווי, מספר המהגרים המוסלמים לאזרבייג'ן היה גבוה במיוחד בשל תנאי השטח החקלאיים והמרעה הפוריים. מרידות מקומיות פרצו מעת לעת נגד השלטון המרכזי, שהידועה בהן הייתה הנהגת באבק ח'וראמדין ותנועת הח'רמיה.

התקופה העבאסית והסלג'וקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת אזרבייג'ן במאה ה-9

לאחר דיכוי מרדו של באבכ ח'ראמדין, התרופפה שליטת בית עבאס באזרבייג'ן. בעקבות זאת קמו באזור שושלות מקומיות שונות. בין השאר שלט באזור המצביא הכורדי דאיסאם, והשליט הסלארי מרזובאן בן מוחמד, אשר איחד את האזור עם ארן, שירוואן וארמניה המזרחית.

בתקופה זו התמודדו השלטונות החדשים עם התנגדות מצד אוכלוסיות מקומיות, בעיקר דיילמים וכורדים, שהקימו שושלות אזוריות. בהמשך, במאות ה-11 וה-12, שלטו באזור הסלג'וקים, והחלה בו תהליך הדרגתי של טורקיפיקציה לשונית של האוכלוסייה המקומית האיראנית.

בשנת 1136 עברה השליטה באזור לידי שליטי האטאבכיה של אזרבייג'ן ושל מראע'ה. לימים נכבש האזור בידי הח'ווארזמי ג'לאל א־דין מנקברני והחזיק בו עד הגעת המונגולים.

בראשית המאה ה-13, נכבשו אזורים מאזרבייג'ן על ידי ממלכת גאורגיה בהנהגת המלכה תמר הגדולה. ב־1208 כבשו הגאורגים את ארדביל ותבריז, וב־1210 את קזווין וחוי.[27][28][29][30]

המונגולים והטורקמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-13, בהנהגת הולאגו חאן, כבשו המונגולים את אזור אזרבייג'ן האיראנית ומיקמו את בירתם בפרובינציה של מראגה. בתקופת האילח'אנידים, תיאר הספר "ספינת טבריז" את טבריז כמרכז תרבותי וכלכלי חשוב. במאה ה־14 נכבשה העיר על ידי טימור, שהפך אותה לבירת פרובינציה באימפריה הטימורית. מאוחר יותר, טבריז שימשה כבירת שושלת קארה קויונלו.

שושלות ספווידית, אפשארידית וקאג'ארית, אובדן השטחים הקווקזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ארדביל שימשה בסיס לעלייתה של השושלת הספווית, ובמסגרת שלטונה נקבע האסלאם שיעי כדת הרשמית של איראן. בתקופה זו חלה עלייה משמעותית במספר המוסלמים השיעים באזור אזרבייג'ן המזרחית ובאיראן כולה. מאז, השיעה היא הזרם הדתי המרכזי באיראן וברפובליקת אזרבייג'ן.[31]

לאחר שנת 1502 הפכה אזרבייג'ן למוקד שליטה מרכזי עבור השושלת הספווית, ששלטה באזורים נרחבים בקווקז ובמרכז אסיה עד למאה ה-19. בין השנים 1514 ל־1603 נכבשו טבריז וחלקים נוספים מהאזור בידי האימפריה העות'מאנית, במסגרת סדרת מלחמות מול הספווידים. בתקופת שלטונו של השאה עבאס הראשון חזרה היציבות לאזור. עם זאת, במהלך פלישת האפגנים לאיראן בשנים 1722–1728, נפלה אזרבייג'ן זמנית לידי הכובשים, עד לשחרורה בידי נאדיר שאה.

בתקופה שלטונו של כרים חאן זנד, השתלט בסוף זמנית משהוב הפכה לשלטון זמני של האפגנים, באופן חלקי נסייעו על ידי הכורדים הדומבולי של 'חוי" ושבטים אחרים. מרידות אלו הובסו, ובסופו של דבר האפגנים הודחו באמצעות כוח גאורגי בראשות "הרקל השני".

במאה ה-19, עם עליית השושלת הקאג'ארית, הייתה אזרבייג'ן למוקד השלטון של יורש העצר, ונשארה אזור אסטרטגי חשוב תחת תיארהן. אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר, שייסד את השושלת, כבש מחדש את הקווקז, ובהם גאורגיה, ב־1795. עם זאת הובס והוצלח לרכהי הרוסי ב־1799–1800, מה שהצית את מלחמות רוסיה–פרס.

לאחר 1804 (1804)–1813 (1813), במסגרת מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813), נאלצה איראן לחתום על הסכם גוליסטן, שבמסגרתו ויתרה על גאורגיה, רוב רפובליקת אזרבייג'ן של ימינו, ודגסטן.[32][33] מאוחר יותר, לאחר מלחמת רוסיה–פרס (1826–1828), ויתרה איראן גם על ארמניה, חאנות נחצ'יבאן וחאנאט טליש, והגבול עובר כיום לאורך נהר אראס.[32][33] כתוצאה, הקשרים ההיסטוריים של איראן בדרום הקווקז נותקו לכמעט אלפיים שנה.

בתחילת המאה ה-20, צפון איראן, ובכללם אזרבייג'ן, היה נתון להשפעה תרבותית וכלכלית משמעותית של רוסיה הקיסרית. באותה תקופה, החליטה עיירה זה להתעורר ולהשפיע על המהפכה החוקתית האיראנית (1905–1911).

התפתחויות פוליטיות באזרבייג'ן האיראנית במאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים 1909, 1912–1914 ו־1915–1918, נכבשה אזרבייג'ן האיראנית על ידי כוחות של האימפריה הרוסית הצארית. בתקופת מלחמות העולם הראשונה, שלטו אז גם כוחות עות'מאניים (1914–1915, 1918–1919). בין השנים 1920–1921 פלשו לאזור כוחות בולשביקים מממלכת גילאן בזמן מהפכת גילאן.[34]

בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבשה אזרבייג'ן האיראנית על ידי כוחות סובייטים, וקמה בה מדינה אוטונומית קצרה שפעלה מנובמבר 1945 עד נובמבר 1946. לאחר חזרתה לאיראן מאוחר יותר באותה שנה, הסתיימה תקופת השפעתה הבלתי־רגילה של רוסיה על צפון איראן – אזור שכלל, מלבד אזרבייג'ן, גם את גילאן, מאזנדראן וקזווין.

במהלך תקופות אלה הוצבו באזור כוחות צבא רוסים, נוסדו מוסדות חינוך ברוסית והשתקעו מהגרים רוסים, בעיקר באזורי גילאן ומזנדראן. בנוסף, הגיעו לאזור מהגרים לבנים, אזרחים של רוסיה הצארית שנסו לאיראן לאחר המהפכה הבולשביקית.[35] הלאומיות האיראנית המודרנית הפכה, בין היתר, לפלטפורמה של אינטלקטואלים אזריים.[36]

במהלך תקופת שלטון שושלת פהלווי והמהפכה האיראנית, שיחקו פרובינציות אזרבייג'ן תפקיד משמעותי בכלכלה, בפוליטיקה ובתרבות של איראן, בעיקר בזכות כוחן התעשייתי והאינטלקטואלי.

מורשת תרבותית ואתרים היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוזות האיראניים של אזרבייג'ן, המזרחית והמערבית, כוללים מגוון רחב של אתרים היסטוריים מתקופות שונות, מהעת העתיקה ועד לתקופה המודרנית.[37]

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרבייג'ן האיראנית ממוקמת בצפון-מערב איראן וכוללת את הפרובינציות מערב אזרבייג'ן, מזרח אזרבייג'ן וארדביל.[38] האזור גובל מצפון עם המדינות אזרבייג'ן וארמניה, ממערב בעיראק וטורקיה, ממזרח בפרובינציית גילאן והים הכספי, ומדרום בפרובינציות זנג'אן וכורדסתאן.

שטח האזור מוערך בכ-100,000 קמ"ר. הנוף מאופיין בהרים גבוהים, עמקים ושפלה פורייה, ובו אקלים הררי באזורים הצפוניים. בין מאפייני הגאוגרפיה מצויים 17 נהרות ושני אגמים מרכזיים. ענפי הכלכלה הבולטים כוללים תעשיות כותנה, אגוזים, טקסטיל, תה, ציוד מכני וציוד חשמלי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזרבייג'ן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Azerbaijan: Region, Iran". Encyclopedia Britannica. אורכב מ-המקור ב-2020-04-20. נבדק ב-2019-10-06.
  2. ^ Tadeusz Swietochowski; Brian C. Collins (1999). Historical Dictionary of Azerbaijan. Scarecrow Press. p. 65. ISBN 978-0-8108-3550-4. אורכב מ-המקור ב-2017-04-06. נבדק ב-2019-11-02.
  3. ^ Touraj Atabaki (2000-11-04). Azerbaijan: Ethnicity and the Struggle for Power in Iran. I.B.Tauris. pp. 8, 90, 112. ISBN 978-1-86064-554-9.
  4. ^ James Minahan, "Miniature Empires", Greenwood Publishing Group, 1998
  5. ^ Dekmejian, R. Hrair; Simonian, Hovann H. (2003). Troubled Waters: The Geopolitics of the Caspian Region. I.B. Tauris. p. 60. ISBN 978-1860649226. Until 1918, when the Musavat regime decided to name the newly independent state Azerbaijan, this designation had been used exclusively to identify the Iranian province of Azerbaijan.
  6. ^ Rezvani, Babak (2014). Ethno-territorial Conflict and Coexistence in the Caucasus, Central Asia and Fereydan. Amsterdam University Press. p. 356. ISBN 978-9048519286.
  7. ^ Atabaki, Touraj (2000). Azerbaijan: Ethnicity and the Struggle for Power in Iran. I.B.Tauris. p. 25. ISBN 9781860645549.
  8. ^ Brown, Cameron S. (בדצמבר 2002). "Observations from Azerbaijan". Middle East Review of International Affairs. 6 (4). אורכב מ-המקור ב-2003-02-23. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Michael P. Croissant, "The Armenia-Azerbaijan Conflict: Causes and Implications", Praeger, 1998, p. 61
  10. ^ Michael E. Brown (ed.), Ethnic Conflict and International Security, Princeton University Press, 1993
  11. ^ Bert G. Fragner, "Soviet Nationalism: An Ideological Legacy to the Independent Republics of Central Asia", in Willem van Schendel (ed.), Identity Politics in Central Asia and the Muslim World, I.B. Tauris, 2001, p. 24
  12. ^ 1 2 Swietochowski, Tadeusz (1995). Russia and Azerbaijan: A Borderland in Transition. Columbia University Press. pp. 69, 133. ISBN 978-0-231-07068-3.
  13. ^ 1 2 Siavash Lornejad, Ali Doostzadeh, On the Modern Politicization of the Persian Poet Nezami Ganjavi, CCIS, 2012, p. 10
  14. ^ "ATROPATES – Encyclopaedia Iranica". Encyclopaedia Iranica. אורכב מ-המקור ב-2021-05-12. נבדק ב-2012-01-15.
  15. ^ M. L. Chaumont, "Atropates", Encyclopædia Iranica
  16. ^ "AVESTA: Frawardin Yasht (Hymn to the Guardian Angels)". www.avesta.org. אורכב מ-המקור ב-2018-09-29. נבדק ב-2007-03-03.
  17. ^ "Aḏh̲arbayḏj̲ān (Azarbāyḏj̲ān)". doi:10.1163/1573-3912_islam_COM_0016. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  18. ^ "Counsels of Adarbad Mahraspandan". www.avesta.org. אורכב מ-המקור ב-2021-01-26. נבדק ב-2007-05-06.
  19. ^ G. Gnoli, Zoroaster's Time and Homeland, Naples, 1980
  20. ^ Touraj Atabaki, Iran and the First World War, I.B.Tauris, 2006, p. 132
  21. ^ Harun Yilmaz, National Identities in Soviet Historiography, Routledge, 2015, p. 21
  22. ^ Vasily Barthold, Sochineniya, vol II/1, Moscow, 1963, p. 706
  23. ^ Hovannisian, Richard G. (1999). Armenian Van/Vaspurakan. Costa Mesa, California: Mazda Publishers. ISBN 1-56859-130-6.
  24. ^ Hewsen, Robert H. (17 באוגוסט 2011). "AVARAYR". Encyclopædia Iranica. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-1 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Susan Paul Pattie (1997). Faith in History: Armenians Rebuilding Community. Smithsonian Institution Press. p. 40. ISBN 1560986298.
  26. ^ ראו התייחסותו של רוסטם גם בשאהנאמה
  27. ^ L. Baker, Patricia (2014). Iran. Bradt Travel Guides. p. 158. ISBN 978-1841624020. אורכב מ-המקור ב-2020-09-03.
  28. ^ Salia, Kalistrat (1983). History of the Georgian Nation. University of Wisconsin. p. 181. אורכב מ-המקור ב-2020-09-03.
  29. ^ Mikaberidze, Alexander (2011). Conflict and Conquest in the Islamic World. ABC-CLIO. p. 196. ISBN 978-1598843361. אורכב מ-המקור ב-2020-09-03.
  30. ^ Mikaberidze, Alexander (2015). Historical Dictionary of Georgia. Rowman & Littlefield. pp. 184, 623. ISBN 978-1442241466. אורכב מ-המקור ב-2021-08-27.
  31. ^ "Administrative Department of the President of the Republic of Azerbaijan – Presidential Library – Religion".
  32. ^ 1 2 Swietochowski, Tadeusz (1995). Russia and Azerbaijan: A Borderland in Transition. Columbia University Press. pp. 69, 133.
  33. ^ 1 2 Dowling, Timothy C. (2014). Russia at War: From the Mongol Conquest to Afghanistan, Chechnya, and Beyond. ABC‑CLIO. pp. 728–729.
  34. ^ "The Gilan Republic".
  35. ^ Ali Morshedizad, *Roshanfekran‑e Azari va Hoviayt‑e Melli va Ghomi* (טהראן: Nashr‑e Markaz, 1380 /2001)
  36. ^ "Cold War International History Project 1945–46". Wilson Center. אורכב מ-Iranian Crisis המקור ב-2010-07-15. {{cite web}}: Check |url= value (עזרה)
  37. ^ Kleiss, Wolfram. "AZERBAIJAN xii. MONUMENTS". Encyclopædia Iranica. ארכיון מ-2012-12-05. נבדק ב-2013-12-27.
  38. ^ "Azerbaijan". Encyclopædia Britannica. 2019-10-06. ארכיון מ-2020-04-20. נבדק ב-2019-10-06.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אזרבייג%27ן_(איראן)&oldid=41323528"