אח"י גאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י גאולה
Isnavgeul.jpg
Insgeula0001.jpg
אח"י גאולה בתקופת מלחמת שלום הגליל
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 חוחית
אוניות בסדרה אח"י גאולה, אח"י עליה
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
הושקה 27 בינואר 1981 הגב המשיקה גאולה רבינוביץ,
הוכנסה לשירות 19 במאי 1981
מצבה כיום בשרות פעיל בחיל הים של מקסיקו
גורלה הוצאה משירות ב-2 ביוני 2004
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הדחק 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.6 מטר
מהירות 30 קשר
גודל הצוות 53
מספר תרנים 2
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס.
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
4 טילי ים - ים גבריאל משופרים
פצצות עומק נגד צוללות
תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ
2 תותחי אורליקון 20 מ"מ
5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ
טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א מכ"מ דגון תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.
מסוקים מסוק עטלף
מוטו תפארת השייטת
אח"י גאולה מבט מלמעלה.
אח"י גאולה עם תורן תקשורת מעל מוסך המסוק בעת היותה ספינת הפיקוד במבצע הנחיתה במלחמת שלום הגליל.

ספינת הטילים אח"י גאולה, מדגם "חוחית", פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1981 עד למכירתה לחיל הים של מקסיקו ב-2004. כיום נמצאת הספינה בשרות פעיל בצי המקסיקני תחת השם ARM Tormenta.

זוהי הספינה הראשונה בחיל הים בשם זה. נקראה על שם גאולה (אוניית מעפילים) שהפליגה מבולגריה. הגיעה ב-2 באוקטובר 1947 ועל סיפונה 1,388 מעפילים. נתפסה על ידי הבריטים ומעפיליה גורשו לקפריסין[1].

שינויי מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

אח"י גאולה נבנתה יחד עם אח"י עליה במספנות ישראל בתחילת שנות ה-80. הספינות שודרגו לנשיאת מסוק ימי – ונקראות דגם סער 4.5 "חוחית". השדרוג כלל בעיקר: הארכת גוף הספינה בכ-5 מטרים. הרכבת במנחת מסוקים בירכתיים והוספת האנגר למסוק מאחורי תורן הספינה.
טילי גבריאל, שכמותם ירדה במחצית הועברו לחרטום הספינה.
תותחי 76 מ"מ הוסרו מהספינה. בחרטום הותקן תותח 40 מ"מ ברדה.[א] בתחתית הספינה נוספו מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק.
שדרוג זה הפך את אח"י גאולה ואח"י עליה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 של המאה העשרים [ב] הייתה אח"י גאולה ספינת פיקוד במבצעים רבים.

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים ומנחיתים של חיל האויר. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985.

ציוות והשקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדרכם של ספינות האחרות שנבנו במספנות ישראל בחודש האחרון שלפני ההשקה כבר הייתה הספינה מאוישת באופן כמעט מלא.
מפקד הספינה רס"ן גל עמית קיבל לוחמים מנוסים משייטת ספינות הטילים. ההשקה נערכה ב-27 בינואר 1981 והגברת המשיקה הייתה גאולה רבינוביץ אלמנתו של שר האוצר לשעבר יהושע רבינוביץ ז"ל.

מבצע שלום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת שלום הגליל

בתחילת חודש יוני 1982 הועמדה הספינה לתיקונים במספנות ישראל. ב-4 ביוני מגיעה הודעה ופועלי המספנה מחזירים את הספינה לכשירות כולל התקנת תורן לאנטנות קשר רבות. הספינה נבחרה להיות אוניית החפ"ק של מבצע הנחיתה. מפקד האוגדה תא"ל עמוס ירון ומפקד הימי אל"ם אברהם אשור.

בהיעדר תותח גדול וללא מטרות לטילים לא פתחה הספינה באש. אך באחת ההזדמנויות שהגיעה לקרבת החוף הלבנוני זכתה להיות מותקפת בתותחים. היו כמה נפילות קרובות אך לא פגיעה או נזקים.

החזרת שבויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־23 בנובמבר 1983 שוחררו מהשבי שישה חיילים מחטיבת הנח"ל, שנפלו בשבי מחבלים ב-4 בספטמבר 1982 באזור בחמדון בלבנון.
אח"י גאולה, בפיקודו של שמואל נואה, אספה את בסירת גומי את ששת השבויים שנשלחו בסירות גומי ממשחתת צרפתית, בשירות הצלב האדום והביאה אתם לחיפה.
הפעילות נעשתה כמבצע חשאי מחשש שהדלפתו תפגע בביצוע. בחזרה לנמל חיפה כבר הוסרה הסודיות.[2]

הפגזת טריפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בדצמבר 1983 שמשה אח"י גאולה ספינת פיקוד של מפקד השייטת אל"ם אריה רונה להפגזת מוקדי המחבלים בטריפולי (לבנון). ההפגזות פגעו במצבור ובאנייה שהובילה תחמושת למחבלים ועוררו חרדה אצלם פיקוח על את יציאת יאסר ערפאת מלבנון.

פעילות נגד מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 1984, כ-40 מיל ממערב לביירות. עצרו אח"י סופה (סער 3), ואח"י גאולה בפיקוד שמואל נואה את אניית הנוסעים אליצור בלנקו. תשעה חשודים כמחבלים הובאו לחקירה בחיפה.

מבצעי נקודת זינוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1984 הובילה אח"י גאולה בפיקוד שמואל נואה, יחד עם אחותה אח"י עליה 4 מסוקים מדגם דיפנדר של חיל האוויר, לתקיפת הבסיס הימי של ארגוני המחבלים בשטח לבנון. באותה תקופה העדיף חיל-האוויר להפעיל מטוסי קרב כנגד מטרות מחבלים והפעיל מסוקי קרב רק כאשר מטוסים לא היו מסוגלים לפגוע במטרות ביעילות. בסיס נהר אל-בארד, כעשרה ק"מ צפונית לטריפולי, היה מטרה שכזאת. מחנה הפליטים, הממוקם בקרבת הגבול הסורי, שימש אז כבסיס ליציאת חוליות מחבלים לתקיפה של מטרות בישראל, דרך הים.

כדי לפגוע במטרות ביעילות, הוחלט לתקוף את המחנה באמצעות מסוקי קרב, שטילי הנ"ט שלהם נועדו לאפשר פגיעה מדויקת במטרה. הקושי העיקרי היה טווח הטיסה (מעל 170 ק"מ בקו אווירי מגבול ישראל). הפתרון שנמצא לבעיית הטווח, נחיתת המסוקים על סטי"ל, הפך את התקיפה שבוצעה במחנה נהאר אל-בארד לתקיפה הרחוקה ביותר שביצעו עד אז מסוקי חיל-האוויר. לאחר שורה של אימוני נחיתה והמראה בלב ים, גובשה תפיסה מבצעית והוחלט לצאת למבצע.

כל אחד משני הסטי"לים, נקבע לשאת שני מסוקים. לאחר נחיתת המסוק הראשון, יקופלו להבי הרוטור הראשי והמסוק יוכנס לתוך המוסך, כדי לפנות את המנחת לנחיתת מסוק נוסף. "זאת הייתה פעם ראשונה שהתקיים שיתוף פעולה כה הדוק בין חיל האוויר וחיל הים. ...... מעולם לא פותחה תרגולת קבועה שמסוק של חיל האוויר ינחת על סטי"ל של חיל הים"[3] המבצע התנהל ללא תקלות. כל מטרות המחבלים שסומנו זוהו והושמדו. כוחות המחבלים הופתעו מהגעת מסוקי התקיפה והצליחו להגיב באש נ"מ לא מדויקת. המסוקים שבו בשלום לספינות ולבסיסיהם.

מבצע דרך נץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באפריל 1985 בהתרעה של 24 שעות יצאו לים ארבע ספינות טילים שתיים מהן הובילו לוחמים משייטת 13 ושתיים לחיפוי ואבטחה. אח"י גאולה בפיקוד אברהם ישראל הייתה ספינת הפיקוד ועליה מפקד שייטת הסטילים שמעון מאיר מפקד הפלגה חיים געש ומפקד הקומנדו הימי ידידיה יערי. לאחר שיט של כשבוע הגיעו לחופי אלג'יריה. הספינות התקרבו ליעד והורידו את סירות שייטת 13 בים שקט.
לוחמי שייטת 13 נכנסו לנמל בצלילה איתרו את האנייה מונלייט והדביקו מוקשים. השלב האיסוף התברר כבעייתי ביות. רגלים גבוהים ורוח חזקה הספינות התקרבו מאוד לחוף והצליחו לאסוף את הלוחמים והסירות. לאחר שלושה שבועות חזר הכוח לנמל חיפה.

מבצע ערבי נחל -4[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקיפה נוספת במסוקי קרב ב-10 ביולי 1985 חזרו על המבצע באותו אזור ובאותה שיטה. ספינות החוחית ששימשו לנשיאת המסוקים סיפקו לחיל האוויר זרוע ארוכה שהייתה חסרה לו[4].
משך ההפלגה עד לקרבת היעד כ-8 שעות השפיעה לרעה על כשירות צוותי האוויר. אך ברגע שעלו למסוק והמריאו חזרו לתפקוד מלא. אחד המסוקים לא היה כשיר והביצוע נעשה עם שלושה. המחבלים ביעד התקיפה היה נשק רב-נגד מטוסים. אחד המסוקים נפגע אך הצליח גם הוא לנחות על מנחת הספינה.

לכידת ספינות מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוגוסט 1985, 14 מיל ממערב לצידון לכד כוח בפיקוד סא"ל אלכס אייל עם אח"י גאולה (בפיקוד רס"ן ישראל אברהם ) ודבור 881 (בפיקוד סגן גדי דייסי ומפקד סיירת נשר סגן אייל יונס) לכדו את היאכטה קאסלארדי, כשעליה שמונה מחבלים בדרכם לפיגוע בישראל. הספינה צורפה לחיל הים בשם אח"י תמנון ושימשה לאיתור וגילוי תת-מימי. מפקדי הספינות קיבלו צל"ש ממפקד חיל הים אברהם בן שושן.

מבצע הצגת תכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י גאולה הייתה ספינת הפיקוד של מפקד השייטת רני בן יהודה בכוח של חמש ספינות סער שיצאו למבצע חיסול אבו גיהאד במרץ 1988. הביצוע היה של סיירת מטכ"ל בפיקוד משה יעלון בספינה נוכחו גם ראש אמ"ן אהוד ברק ומפקד בסיס חיפה אלכס טל.

מבצע מקצה שיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרירת היכטה אנג'ל בשירות המחבלים הפלסטינים שנתפסה בלב ים, 4 באוגוסט 1988.

בליל 4 באוגוסט 1988 25 מיל מדרום למפרץ טרנטו איטליה. כח בפיקוד מפקד השייטת אל"ם יוסי לוי לכד ספינת מחבלים. בפעולה השתתפו ארבע ספינות סעראח"י יפו (סער 4), אח"י מולדת, אח"י קשת (סער 4.5) ואח"י גאולה בפיקוד נמרוד גלעד הייתה ספינת הפיקוד של השייטת, יירטו את היאכטה אנג'ל בדרכה מיוגוסלביה ללוב.
אח"י גאולה התקרבה מכיוון השמש וקראה ברמקול לספינה לעצור. הקריאה נענתה רק לאחר צרור מתותח 20 מ"מ לתורן.

צוות השתלטות של הגאולה בפיקוד אבי ארזוני עלה על אוניית המחבלים אנג'ל והשיט אותה מאיטליה עד לנמל חיפה. בשעות היום בתנועה עצמית במהירות 6 קשר. ובלילה נגררה על ידי אח"י קשת (סער 4.5) במהירות 12 קשר. מפקד הפלגה סא"ל ניר מאור בריכז את פעולות החיפוש בספינה. התברר כי אינה ממולכדת. נעצרו ארבעה קצינים מהכוח הימי של הפתח. כלב הזאב הגדול שהיה בספינה הועבר למכלאת הכלבים המאבטחים את בסיס שייטת 13.

מבצע כחול וחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בדצמבר 1988 שימשה אח"י גאולה בפיקוד אבי ארזוני כספינת פיקוד. בספינה נמצאו מפקד המבצע אלוף דורון רובין, הרמטכ"ל דן שומרון, מפקד חיל הים אלוף אברהם בן שושן ומפקד פלגה 31 סא"ל יעקב גז.
המבצע כלל פעילות מתואמת במספר מוקדים בו זמנית. התנעה ליעדים הייתה בשטח קשה למעבר ולוח הזמנים השתבש. מפקד סיירת גולני סא"ל אמיר מי טל נהרג. הכוחות התפנו חלק מהפצועים הועברו לספינות בים ביניהם רופא פצוע.
ארבעה לוחמי סיירת גלני נשארו בשטח לבנון והמשיכו להילחם. חולצו רכובים על מזקום מסוקי קוברה. הלוחמים קפצו למים ליד הספינות ונאספו בסירת גומי של אח"י גאולה.

מבצע איש הגשם 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1989 ביצעה אח"י גאולה בפיקוד רני בן יהודה יחד עם אח"י רומח (סער 4.5) בסיוע מטוס סיור ימי שחף ומסוק "דולפין" פעות איתור והשתלטות על אוניית מחבלים "פארח" 14 חשודים כמחבלים הועברו לחקירה בחיפה.

ביקורים וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 זכתה אח"י גאולה במקום ראשון בבקורת מטה חיל הים ובמקום הראשון בבוחן הכשירות התחרותי בשייטת ספינות הטילים. אח"י גאולה סומנה כיעד מבוקש לביקורים בשנת 1984 -1985 ביקרו באנייה הנשיא יצחק הרצוג, מפקד חיל האוויר עמוס לפידות, יצחק רבין, שמעון פרס, מפקד הצי השישי של ארצות הברית אדמירל ראודן (William H. Rowden), ונשיא זאירמובוטו ססה סקו. לכל ביקור קדמו הכנות קפדניות והאורחים ומלויהם יצאו מרוצים.

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן ספיר בן צוק כקצין מחלקת מכונות ראשי (צ'יף) אח"י גאולה, חשף בשנת 1983, אירוע ביטחוני (שפרטיו עדיין חסויים). בעקבות החשיפה נתפס ציוד מסווג, כלי נשק, ומסמכים ונעצר החשוד במעשה. בכך נמנע נזק ביטחוני חמור לחיל הים ולמדינת ישראל, על מעשהו קיבל "מכתב הערכה" מתא"ל יחזקאלי זאב מפקד בסיס חיפה.
מחלקת מכונה זכתה בתעודות הוקרה על יכולת לפתור תקלות קשות במנוע בזמן הפלגה.

על הביצוע המוצלח של לכידת ספינת המחבלים 'קסלארדי' קיבל רס"ן אברהם ישראל מפקד אח"י גאולה יחד עם סגן איי יונס מפקד סיירת נשר וסגן גידי דייסי מפקד דבור 881 מכתב הערכה ממפקד חיל הים אלוף אברהם בן שושן, 6 בספטמבר 1985.

מפקדי אח"י גאולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב-סרן תקופת כהונה הערות תמונה
גל עמית ספטמבר 1980 - 22 באוגוסט 1982 השקה, אנית פיקוד נחיתה במלחמת שלום הגליל
צביקה מור ספטמבר 1982 - יולי 1983 ציון לשבח למחלקת מכונה
ZviMor.jpg
דוד הלפר 1983
שמואל נואה 1983 אוגוסט 1984 הפגזה לסילוק המחבלים מטריפולי, עצירת "אליצור בלנקו", מבצע נקודת זינוק הראשונה ופיתוח תורת הלחימה לעבודה עם מסוקי תקיפה.
למעלה רס"ן שמואל נואה מפקד אח"י גאולה. למטה רס"ן חזי משיטה מתמחה לפיקוד
ישראל אברהם (כושי) ספטמבר 1984 מבצע דרך נץ[ג] צל"ש תפיסת אלקסראדי
IsraelAvraham.jpg
ירון צחר 1986 - 1987 תקיפה בצידון
YaronTsachar1986.jpg
רני בן יהודה מבצע הצגת תכלית
נמרוד גלעד 1989-1988 מבצע מקצה שיפורים
אלי גמבש 1989-1991
אבי ארזוני 1991-1992 מבצע כחול וחום, מבצע איש הגשם 2, הפלגה לפיראוס
עופר דורון
רונן שפיר
מאיר בן צוק
יובל אילון ינואר 2003 מסירה לצי מקסיקו
YuvalEilonChovlim.jpg

מסירה לצי המקסיקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 נפלה החלטה למכור את ספינות הטילים אח"י גאולה ואח"י עליה לחיל הים המקסיקני. בעסקה של מעל ל-90 מיליון דולר עברו שתי הספינות שיפוץ מקיף שכלל בין היתר הסבה של מערכות הנשק וההנעה. בטקס חגיגי ב-7 באוגוסט 2004 נמסרו הספינות לצי המקסיקני בבסיס חיפה, ומשם הפליגו לכיוון מקסיקו. ב-23 באוגוסט 2004 הוחלף שמה של אח"י גאולה. השם החדש ARM Tormenta [ד] אח"י עליה הושקה תחת השם ARM Huracan. שתי הספינות מבצעות פעילות ביטחון שוטף במפרץ מקסיקו.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור עזר, אח"י גאולה – 5 שנים מוזיאון ההעפלה וחיל הים, 1985.
  • יגאל אוחיון, אח"י גאולה – תפארת השייטת מורשת קרב 1981-1989, ספר אלקטרוני, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י גאולה בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאוחר יותר הוחלף בתותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ.
  2. ^ עת הגעת סטי"לים מדגם סער 5 מארצות הברית
  3. ^ כושי נפטר ב 29.9.1991 חבריו הקימו לו מצבה בכביש החוף
  4. ^ Tormenta בספרדית: טורנדו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 130–131, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. ^ שמעון רפפורט וראובן בן-צבי, ספינות בנמל חיפה צפרו אל השבויים ב"גאולה", מעריב, 24 בנובמבר 1983.
  3. ^ אל"ם הראל חלמיש מפקד טייסת מסוקי התקיפה בחוברת אח"י גאולה .
  4. ^ הרחבה על המבצע במאמרו של אודי עציון, תקיפה מלב הים, באתר חיל האוויר הישראלי, בביטאון חיל האוויר גיליון מספר 130, דצמבר 1999