אח"י יפו (סער 4.5)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י יפו
Isnavyafo.jpg
אח"י יפו .jpg
אח"י יפו בנמל אשדוד, חגיגות יום העצמאות 2015
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 נירית
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
תחילת הבנייה 1997
הושקה 1998
מצבה כיום בשרות פעיל
נתונים כלליים
הדחק מקסימלי: 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.62 מטר
שוקע 2.8 מטר
מהירות 34 קשר
גודל הצוות 53 איש
טווח שיוט 1,650 מייל ימי ב-30 קשר; 4,000 מייל ימי ב-17.5 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס.
חימוש
אמצעי גילוי ול"א
מוטו אין כמו היפו בלילות

אוניית חיל הים יפו (סער 4.5) - אח"י יפו היא ספינה בחיל הים הישראלי מדגם סער 4.5 נירית. היא נבנתה בשנת 1997 והושקה בשנת 1998 ביחד עם אח"י תרשיש (שתי הספינות תאומות). הספינה היא חלק מפלגה 32 של שייטת 3, שייטת ספינות הטילים.

זוהי הספינה השלישית בחיל הים בשם זה. הספינה הראשונה בשם זה הייתה משחתת בריטית מסדרת Z שהושקה בשנת 1944 והייתה בשירות הצי בריטי עד 1955 תחת השם HMS Zodiac. בשנת 1955 נרכשה על ידי צה"ל, עברה הספינה, שיפוצים, הוכשר לה צוות, ניתן לה השם ק-42. ונכנסה לשירות בשנת 1956 עד סוף שנות ה-60. השנייה הייתה סטי"ל מדגם "סער 4", בשירות חיל הים בשנים 1998-1975.[1] אח"י יפו השלישית נבנתה בשנת 1997 במספנות ישראל יחד עם אח"י תרשיש והן הושקו ביחד בשנת 1997 כזוג ספינות מדגם סער 4.5 נירית. הספינה קרויה על שם העיר יפו והשקתה עם אח"י תרשיש מהווה איזכור לסיפור התנכ"י של יונה הנביא שיצא מיפו לתרשיש.

סער 4.5 נירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סער 4.5

סערי 4.5 מהווים את רוב עוצמת שייטת 3 - שייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. 8 מתוך 11 ספינות הן מדגם סער 4.5 ובכך מהווה דגם זה את עמוד השדרה של חיל הים. ספינות אלו נבנו במספנות ישראל. ספינות אלו החלו בתור שדרוג לסערי ה-4, על ידי החלפת מערך ההנעה, הוספת תורן סגור המאפשר התקנת ציוד קשר נוסף, והוספת חימוש. בהתחלה דגמי הסער 4.5 היו מדגם "חוחית" הכוללים מנחת למסוק דולפין (בהמשך עטלף) בירכתיים. לאחר מספר שנים נכנסו לשימוש הניריות להן תותח 76 מ"מ בירכתיים במקום ההאנגר.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה לקחה חלק בפעילויות מבצעיות רבות במספר גדול של זירות, ורובן מסווגות.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב חטיפת החיילים רגב וגולדווסר בגבול לבנון ישראל, ישראל פתחה בנוהל חניבעל, נוהל מניעת חטיפת חיילים בידי אויב. זו הייתה תחילתו של מבצע שכר הולם, ששמו שונה למבצע שינוי כיוון ועם תומו נקבע שמו למלחמת לבנון השנייה. פעילות חיל הים הראשונית הייתה תקיפת צירי דרך מרכזיים וגשרים לאורך החוף הלבנוני, כדי למנוע את העברתם של רגב וגולדווסר. בנוסף החל סגר ימי כדי למנוע את העברת החיילים דרך הים. בהמשך המלחמה חיל הים בניצוח שייטת 3 המשיך את הסגר הימי על מנת למנוע העברת אמל"ח, למנוע חדירת מחבלים מן הים והפעלת לחץ כלכלי על לבנון וחזבאללה. בנוסף חיל הים תקף מטרות רבות לאורך החוף.

מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב ירי נרחב של רקטות על ישראל וישובי עוטף עזה צה"ל החל את מבצע עופרת יצוקה בחורף 2008. חיל הים עיבה את הסגר הימי על עזה הן כדי למנוע הברחת נשק לרצועה והן בשביל למנוע תקיפות דרך הים של מטרות ישראליות. בנוסף שייטת 3 תקפה את חופי לבנון באמצעות ירי של תותחי 76 מ"מ.

מבצע עמוד ענן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע עמוד ענן א"חי יפו הייתה בהספנה.

מבצע שובו אחים וצוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2014 נחטפו שלושת הנערים שער, פרנקל ויפרח. לאחר החטיפה החלו חיפושים ומעצרים נרחבים באזור יהודה ושומרון לאיתור הנערים וחוטפיהם. הפעילות האינטנסיבית באיו"ש הסלימה את המצב ברצועת עזה וירי רקטות ותקיפות פלסטיניות מהרצועה נעשו בתדירות גבוהה יותר ויותר. עקב כך חיל הים הגביר את הפעילות בחופי עזה והחל להחזיק סטי"ל בגזרת אשדוד באורח קבע בזמן המבצע.

ביולי 2014 ,כחודש לאחר המבצע, ההסלמה ברצועת עזה נעשית בלתי נסבלת מבחינת ישראל: ירי של עשרות רקטות ופצצות מרגמה מדי יום על יישובי עוטף עזה וירי של טילי פאג'ר ארוכי טווח על אזור תל אביב והמרכז. בעקבות זאת ישראל החלה בכניסה קרקעית לרצועת עזה. חיל הים החל בתקיפות מן החוף של דבורות וירי של תותחי 76 מ"מ מן הניריות על מטרות חוף למטרת השמדה וחיפוי על כוחות קרקע. אח"י יפו הייתה הספינה שירתה את המספר הרב ביותר של פגזים במבצע זה.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י יפו יורה בעזרת תותח 76 מ"מ בצוק איתן

חימוש אח"י יפו זהה לחימוש שאר ספינות הסער 4.5 נירית

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י יפו אשדוד, בחגיגות יום העצמאות 2015

צוות אח"י יפו כולל בערך 45 חוגרים המתמקצעים ב-17 מקצועות שונים כמו מפעיל טילים, חשמלאי או מכונאי. ובין 10 ל-15 קצינים ונגדים. הצוות בדומה לשאר שייטת 3 מתחלק ל-4 מחלקות שלכל אחת תחום מקצועי אחר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 130–131, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.