אח"י מולדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י מולדת
סמל אח"י מולדת שעוצב על ידי מ' אריה.
Saar4Harpoon1979.jpg
אח"י מולדת
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
סדרה סער 4 "נדרן".
סדרה קודמת סער 4 "תכלית".
סדרה עוקבת סער 4.5, "חוחית".
אוניות בסדרה אח"י עצמאות, אח"י ניצחון, אח"י מולדת ואח"י קוממיות.
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הוזמנה 1967 כספינה רביעית במסגרת פרויקט סער 4. 'נדרן'.
הושקה 22 במרץ 1979
הוכנסה לשירות 1979
מצבה כיום פעילה בצי סרי לנקה (SLNS Suranimala (P-702
גורלה נמכרה בשנת 2000 לצי סרי לנקה
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הדחק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.8 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות מרבית 35 קשר
גודל הצוות 50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים
טווח שיוט 4,800 מיל ימי ב 19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר.
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v
צורת הנעה 4 מדחפים
כמות הדלק 60,000 ליטר
מתקני התפלה שני מעבים
חימוש


4 x משגרי טיל הרפון.
4 × משגרי גבריאל נגד ספינות.
2 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ 2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ
2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ

פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם "דגון" תחום S תוצרת חברת אלתא, מכ"ם בקרת אש "אוריון" בתחום X תוצרת חברת סלניה.

אח"י מולדת היא ספינת טילים מסדרת סער 4, אשר נבנתה במספנות ישראל, במסגרת סדרת המשך, כדי לאפשר שיט פתוח למדינת ישראל בים התיכון. הספינה שירתה בשייטת ספינות הטילים של חיל הים מהשקתה בשנת 1979 ועד הוצאתה מהשירות בשנת 2000, כשנמכרה לצי סרי לנקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

ששת הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת הים האדום. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים האדום תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. בעת מלחמת יום הכיפורים זכו ספינות סער להצלחה בקרבות הטילים. עם זאת נוכח שר הביטחון משה דיין בצורך לאבטחת שיט במרכז הים התיכון. ואישר בנייה של שש ספינות נוספות – "פרויקט נדרן". אח"י מולדת נבנתה שלישית בפרויקט זה.

שם הספינה והשקתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הושקה במספנות ישראל ב-22 במרץ 1979 הגברת המשיקה הייתה מרים איתן אשתו של הרמטכ"ל רפאל איתן שנכח גם הוא בהשקה בצי הסוחר הישראלי שירתה בשנים 1961–1970 אוניית נוסעים בשם מולדת שהפליגה בקו בין חיפה למרסיי עם כניסות עונתיות לג'נובה ונפולי.[1] אין ולא הייתה בחיל הים הישראלי ספינה נוספת בשם "מולדת".

הפלגות ומבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע פעולה מוצלחת - ב-4 במאי 1980 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן אלי רגב, ביקור בנמל אלכסנדריה כאורחי הצי המצרי. הכח כלל גם את אח"י קוממיות בפיקוד רס"ן יעקב גז כספינת פיקוד של אל"ם אברהם בן שושן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבוע אניית מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיבוע אניית מחבלים אטווירוס

בערב יום העצמאות 1985 חיסלה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן דני הלוי את אניית המחבלים ATTAVIROS בדגל פנמה. המחבלים שעל האונייה היו בדרכם לפיגוע בקריה בתל אביב.
האנייה יצאה מאלג'יר תכניתם הייתה להגיע לנקודת הורדה במרחק של כ־60 מייל ימי (כ־110 ק"מ) ממערב לתל אביב. שם היו אמורים לצאת ממנה 20 לוחמי קומנדו של אש"ף על גבי שלוש סירות גומי מהירות.
המודיעין הימי קיבל על כך מידע ומבצע דרך נץ שיעדו לסיכול הפיגוע התבצע בתחילת אפריל. לאחר שהוברר כי ATTAVIROS לא נפגעה בנמל אנבה באלג'יר החלו סריקות וחיפושים אחריה.

ב-19 באפריל 1985 נשלחה אח"י מולדת לחיפוש מול תל אביב. אח"י מבטח בפיקוד רס"ן ירון צחר נשלחה לחפוש בגזרה צפונית יותר. לקראת חצות בליל 19-20 מתגלה מקבץ האוניות היוצאות מתעלת סואץ ובינהן אובחנה מטרה שתעבר קרוב לחוף הישראלי. מולדת התקרבה לזיהוי מגלה שזו האטווירוס שמסרבת לעצור לבדיקה. תוך כדי הדיבורים נורית רקטה RPG לעבר המולדת. הלוי מרחיק את הספינה במרחק של 2.7 ק"מ, הוא פותח בירי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. 42 פגזים נורים אל עבר ה"אטבירוס" שטובעת. אח"י מבטח שהצטרפה במהירות גבוהה מסייעת לחיפוש. נאספים 8 ניצולים מהם 5 מחבלים ו-3 אנשי צוות.

לכידת אמל"ח מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוגוסט 1986 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד נועם פייג עם אח"י אילת (סער 2), בפיקוד אסף בר, צוות השתלטות משייטת 13, בסיוע מטוס סיור ימי "שחף", בלכידת אוניית הסוחר הלבנונית 'אמל' שהייתה בדרכה לנמל 'חלדה' (דרומית לבירות), כשעל סיפונה 3 מכולות אמלח, סירה מהירה ו-10 אנשי צוות. האניה הובאה לחיפה אמצעי הלחימה פורקו ממנה והיא שוחררה לדרכה.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רס"ן ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
אלי רגב מפברואר 1979 עד יולי 1981 השקה והכנסת הספינה לכשירות וביקור במצרים
ZwRegevAlex1980.jpg
זאב ינובסקי אוגוסט 1981 עד 1982 מקום ראשון בוחן כשירות
מיכאל קיסרי מיולי 1982 עד יוני 1983 הזירה הימית במלחמת שלום הגליל
אריה בן יואב, 1983-1985, תקיפת אי הארנבות
דני הלוי 1985 הטבעת אטבירוס
DaniHalevi.jpg
נועם פייג 1987-1985
גיא שוהם
שלומי מיכאל 1989-1988
אלון וייס

בצי סרי לנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 נמכרה אח"י מולדת יחד עם אחותה אח"י קוממיות לצי סרי לנקה. שמה הנוכחי בחיל הים של סרי לנקה הוא SLNS Suranimala מספר צי P-702.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבום כלי שיט בחיל הים, הוצאה לאור חיל הים, 1992, עמ' 131–132.
  • יגאל אוחיון, אח"י גאולה – תפארת השייטת מורשת קרב 1981-1989,
  • דני הלוי תיאור הטבעת 'אטבירוס', ספר אלקטרוני, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י מולדת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלל ירקוני, שבעים שנות ספנות עברית בארץ ישראל עמ' 194.