אח"י מולדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י מולדת
אח"י מולדת
אח"י מולדת
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4 "נדרן".
סדרה קודמת סער 4 "תכלית".
סדרה עוקבת סער 4.5, "חוחית".
אוניות בסדרה אח"י עצמאות, אח"י ניצחון, אח"י מולדת ואח"י קוממיות.
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הוזמנה 1967 כספינה רביעית במסגרת פרויקט סער 4. 'נדרן'.
הושקה 22 במרץ 1979, על ידי גב' מרים איתן.
תקופת הפעילות 1979 – בשירות פעיל (כ־45 שנים)
אחריתה נמכרה בשנת 2000 לצי סרי לנקה (SLNS Suranimala (P-702
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.6 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות מרבית 35 קשר
גודל הצוות 50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים
טווח שיוט 4,800 מיל ימי ב 19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר.
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v
צורת הנעה 4 מדחפים
כמות הדלק 60,000 ליטר
מתקני התפלה שני מעבים
חימוש


4 x משגרי טיל הרפון.
4 × משגרי גבריאל נגד ספינות.
1 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ 1 x תותח 40 מ"מ ברדה
2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ
2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ

פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם "דגון" תחום S תוצרת חברת אלתא, מכ"ם בקרת אש "אוריון" בתחום X תוצרת חברת סלניה.

אח"י מולדת היא ספינת טילים מסדרת סער 4, אשר נבנתה במספנות ישראל, במסגרת סדרת המשך, כדי לאפשר שיט פתוח למדינת ישראל בים התיכון. הספינה שירתה בשייטת ספינות הטילים של חיל הים מהשקתה בשנת 1979 ועד הוצאתה מהשירות בשנת 2000, כשנמכרה לצי סרי לנקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספינות סער

ששת הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת הים האדום. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים האדום תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. בעת מלחמת יום הכיפורים זכו ספינות סער להצלחה בקרבות הטילים. עם זאת נוכח שר הביטחון משה דיין בצורך לאבטחת שיט במרכז הים התיכון. ואישר בנייה של שש ספינות נוספות – "פרויקט נדרן". אח"י מולדת נבנתה שלישית בפרויקט זה.

שם הספינה והשקתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הושקה במספנות ישראל ב-22 במרץ 1979 הגברת המשיקה הייתה מרים איתן אשתו של הרמטכ"ל רפאל איתן שנכח גם הוא בהשקה בצי הסוחר הישראלי שירתה בשנים 1961–1970 אוניית נוסעים בשם מולדת שהפליגה בקו בין חיפה למרסיי עם כניסות עונתיות לג'נובה ונאפולי.[1] אין ולא הייתה בחיל הים הישראלי ספינה נוספת בשם "מולדת".

  1. ^ מימין לשמאל:גב' מרים איתן, משה ורטמן, זאב אלמוג, רא"ל רפאל איתן, מנכ"ל מספנות ישראל - ישראל ליברטובסקי, שר התחבורה - חיים לנדאו, ראש העיר חיפה - אריה גוראל.

הפלגות ומבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע פעולה מוצלחת - ב-4 במאי 1980 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן אלי רגב, ביקור בנמל אלכסנדריה כאורחי הצי המצרי. הכח כלל גם את אח"י קוממיות בפיקוד רס"ן יעקב גז כספינת פיקוד של אל"ם אברהם בן שושן. קצין קישור לצי המצרי היה יצחק קוראל אלמוג יליד מצרים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבוע אניית מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיבוע אוניית המחבלים אטבירוס

בערב יום העצמאות 1985 חיסלה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן דני הלוי את אניית המחבלים 'אטבירוס' (ATTAVIROS) בדגל פנמה. המחבלים שעל האונייה היו בדרכם לפיגוע בקריה בתל אביב.
האנייה יצאה מאלג'יר תוכניתם הייתה להגיע לנקודת הורדה במרחק של כ־60 מייל ימי (כ־110 ק"מ) ממערב לתל אביב. שם היו אמורים לצאת ממנה 20 לוחמי קומנדו של אש"ף על גבי שלוש סירות גומי מהירות.
המודיעין הימי קיבל על כך מידע ומבצע דרך נץ שיעדו לסיכול הפיגוע התבצע בתחילת אפריל. לאחר שהוברר כי 'אטבירוס' לא נפגעה בנמל אנבה באלג'יר החלו סריקות וחיפושים אחריה.

ב-19 באפריל 1985 נשלחה אח"י מולדת לחיפוש מול תל אביב. אח"י מבטח בפיקוד רס"ן ירון צחר נשלחה לחפוש בגזרה צפונית יותר. לקראת חצות בליל 19–20 התגלה מקבץ האוניות היוצאות מתעלת סואץ וביניהן אובחנה מטרה שתעבור קרוב לחוף הישראלי. 'מולדת' התקרבה לזיהוי וגילתה שזו האטבירוס שמסרבת לעצור לבדיקה. תוך כדי הדיבורים נורתה רקטת RPG לעבר 'מולדת'. הלוי הרחיק את הספינה במרחק של 2.7 ק"מ, פתח בירי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. 42 פגזים נורו אל עבר ה'אטבירוס' הטובעת. אח"י מבטח שהצטרפה במהירות גבוהה סייעה לחיפוש. נאספו 8 ניצולים, מהם 5 מחבלים ו-3 אנשי צוות.

לכידת אמל"ח מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בספטמבר 1985 – לכידת מחבל פלסטיני בכיר. כח בפיקוד סא"ל דרור אלוני שכלל את אח"י עצמאות (בפיקוד רס"ן עפר דובנוב) ואח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), תפס את האניה 'אופורטיוניטי' במרחק 14 מיל ממערב לביירות, ועצר את סגן מפקד כוח 17 עם כסף רב של הפתח. בפעולה השתתף גם דבור שארב במבואות צידון.

ב-30 באוגוסט 1986 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד נועם פייג עם אח"י אילת (סער 2), בפיקוד אסף בר, צוות השתלטות משייטת 13, בסיוע מטוס סיור ימי "שחף", בלכידת אוניית הסוחר הלבנונית 'אמל' שהייתה בדרכה לנמל 'חלדה' (דרומית לבירות), כשעל סיפונה 3 מכולות אמל"ח, סירה מהירה ו-10 אנשי צוות. האניה הובאה לחיפה אמצעי הלחימה פורקו ממנה והיא שוחררה לדרכה.

ב-10 בספטמבר 1986 - אח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), עם דבור 881 (בפיקוד מיכה שיטקין) בסיוע מסוקי קרב, גילו סירת גומי 600 מטר מהחוף כחמישה ק"מ מצפון לצור (לבנון) וירו לעברה. חלק מהמחבלים נפגעו והיתר הצליחו לברוח עם הסירה לחוף.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רס"ן ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
אלי רגב מפברואר 1979 עד יולי 1981 השקה והכנסת הספינה לכשירות וביקור במצרים
זאב ינובסקי אוגוסט 1981 עד 1982 מקום ראשון בוחן כשירות
מיכאל קיסרי מיולי 1982 עד יוני 1983 הזירה הימית במלחמת שלום הגליל
[2]
אריה בן יואב, 1983-1985, תקיפת אי הארנבות
דני הלוי 1985 טיבוע אוניית המחבלים אטבירוס
נועם פייג 1987-1985 לכידת אמל"ח ופגיעה במחבלים
גיא שוהם
שלומי מיכאל 1989-1988
אלון וייס
יוסי קורקין 1992 עד 1994

בצי סרי לנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 נמכרה אח"י מולדת יחד עם אחותה אח"י קוממיות לצי סרי לנקה. שמה הנוכחי בחיל הים של סרי לנקה הוא SLNS Suranimala מספר צי P-702.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבום כלי שיט בחיל הים, הוצאה לאור חיל הים, 1992, עמ' 131–132.
  • יגאל אוחיון, אח"י גאולה – תפארת השייטת מורשת קרב 1981-1989,
  • דני הלוי תיאור הטבעת 'אטבירוס', ספר אלקטרוני, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י מולדת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלל ירקוני, שבעים שנות ספנות עברית בארץ ישראל עמ' 194.
  2. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.