אח"י מזנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזנק
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי דגל חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 2
החלה דרכה כסער 1
אוניות בסדרה אח"י מבטח
אח"י משגב
אח"י מזנק
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי (CMN) בשרבורג
הוזמנה מאי 1965
הושקה 4 בינואר 1968
תקופת הפעילות 1973 – ינואר 1996 (כ־23 שנים)
אחריתה הוסבה לסער 2 בתחילת שנת 1973. הושקעה בים בינואר 1996 ומשמשת כאתר צלילה
מלחמות וקרבות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
אורך 45 מטר
רוחב 7 מטר
שוקע 2.1 מטר
מהירות 40 קשר
גודל הצוות 35 – 40 לוחמים
טווח שיוט 1,000 מיל ימי
חימוש 3 תותחי בופורס 40 מ"מ
מקלעי 0.5
סונאר קוער
פצצות עומק
טילי גבריאל לאחר ההסבה

אח"י מזנק הייתה ספינת טילים, ששירתה בחיל הים בין השנים 19681996. הספינה נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי, בשרבור שבצרפת, כספינת תותחים מדגם סער 1. בשנת 1973, לפני מלחמת יום הכיפורים, הוסבה לסער 2, ונוספו לה יכולות נוספות בהן נשיאת הטיל גבריאל. בסוף שנות השבעים הוסבה למשימה עיקרית של לוחמה נגד צוללות (נצ"ל) על ידי התקנת סונאר נגרר בעל עומק משתנה.

בשירות חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספינות סער

הספינה אח"י מזנק הייתה ספינת הסער השלישית שנבנתה בשרבור, אחרי אחיותיה אח"י מבטח ואח"י משגב. לספינה ניתן המספר 313. אח"י "מזנק" הפליגה משרבור לישראל בחודש מאי 1968 והצטרפה לשייטת ספינות הטילים שהוקמה זמן קצר קודם. הספינה קיימה אימונים והכשירה צוותים לספינות הסער הבאות, והשתתפה ברבות מן הפעולות נגד המחבלים בלבנון ובהן מבצע ברדס 20, מבצע ברדס 54–55 ומבצע אביב נעורים, אז הובילה את הכוח שפעל בביירות.

במהלך שנת 1973, במשך מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים, הפכה לספינה הראשונה מדגם סער 1 שעברה התקנות לירי טילים ובכך הפכה לסער 2. בתקופה זו לא אויישה בצוות מלא, שעות ההפלגה והאימונים צומצמו דרסטית תוך מתן עדיפות מוחלטת לביצוע ההתקנות כל זאת עד ממש לפני פרוץ המלחמה.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י "מזנק" הייתה ספינת הפיקוד של מפקד השייטת מיכאל ברקאי בתרגיל הקרב החילי "קשתית" שבוצע יום לפני ערב יום כיפור. ברקאי המשיך לפקד על השייטת מהספינה גם עם תחילת המלחמה, בקרב לטקיה שפתח את המבצעים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

אחי" "מזנק" הותקפה בטילי סטיקס בעת שעברה צפונית לנמל פורט סעיד, בדרכה לאזור ימת ברדוויל להגשת סיוע לאח"י חנית שעלתה על חוף סיני ליד בסיס דפנה. הספינה לא נפגעה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, המשיכו ספינות הסער ללוות אוניות שהובילו רכש ביטחוני במרכז הים התיכון. בינואר 1974, באחת מהפלגות אלה נכנסה אח"י "מזנק" יחד עם הספינה אח"י קשת לעגינה במים טריטוריאליים של האי מלטה, כמסתור מהים הסוער. המלטזים הזמינו את הספינות להיכנס לנמל ולטה אך מפקד השייטת מיכאל ברקאי לא נענה להזמנה, היות שלא נתן אמון בראש ממשלת מלטה דום מינטוף שנהג להתבטא נגד ישראל. מלטה ביקשה את עזרת בריטניה וסיירת בריטית עקבה מקרוב מאוד אחרי הספינות. מאוחר יותר הועברה התנצלות דיפלומטית מישראל למלטה.

סיום שרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1996 הוטבעה הספינה במרחק של 3 ק"מ מחופי חיפה בעומק של 33 מטר על מנת שתשמש אתר צלילה.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
עזרא קדם כריש מפקד בכיר בים
צבי גבעתי 1968-1969 הפלגה משרבורג לישראל
גדי בן זאב 23 בפברואר 1969 – 1971
אברהם אשור 1971
מיכאל ברקאי 1972 בנוסף לתפקידו כמפל"ג
עמי שר אל 1972
משה בן ישי (צינר) 1973 מלחמת יום הכיפורים
זאב יחזקאלי 1973 בתום מלחמת יום הכיפורים
יוסי לוי (קצין) 1974
שמעון מאיר 1975
אריה צוויג 1976-1978
יוסי יוגב (פלדמן) 1980–1982
משה סרי 1982–1983
שלמה כהן 1983–1984
ירון צחר 1985-1986
דרור מאור 1987-1986
נועם פייג 1987–1988
יהונתן ורט אפריל 1990 – יולי 1991

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י מזנק בוויקישיתוף
  • אח" מזנק באתר ההתאחדות הישראלית לצלילה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]