אח"י מזנק (ק-32)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י מזנק (ק-32)
Miznak.gif
הספינה "אח"י מזנק"
תיאור כללי
סוג אונייה פריגטה
צי חיל הים הישראלי דגל חיל הים הישראלי
אוניות בסדרה אח"י מבטח (ק-28)
אח"י משגב (ק-30)
אח"י מזנק (ק-32)
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
הוכנסה לשירות 1949
גורלה נמכרה לצי של סרי לנקה
מלחמות וקרבות מבצע קדש  מבצע קדש
נתונים כלליים
אורך 301 רגל
רוחב 36.5 רגל
שוקע 12 רגל
מהירות 17 קשר
גודל הצוות 121 קצינים ולוחמים
טווח שיוט 9500 מייל
הנעה 2 מנועי בוכנה קיטור 5500 כ"ס
חימוש 3 תותחי 102 מ"מ
8 תותחי נ"מ 20 מ"מ
2 תותחי נ"מ 40 מ"מ
דגם הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) במוזיאון ההעפלה וחיל הים.

אח"י מזנק הייתה פריגטה בשרות חיל הים הישראלי בין השנים 19521959, סימנה הצבאי היה ק-32.

בשרות חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שייטת המשחתות

אח"י מזנק הייתה הפריגטה השנייה מתוך שלוש ששירתו בחיל הים שהגיעה לחיפה בשנת 1949. במקור היא הייתה בשרות הצי הקנדי ובמלחמת העולם השנייה שירתה בה כספינת אספקה וליווי, היא נרכשה בארצות הברית על ידי חיל הים ונכנסה לשירות מבצעי לאחר שיפוץ כללי והתקנת תותחים בשנת 1952 והייתה חלק מהשייטת הראשונה בחיל, שייטת 1[1].

במלחמת סיני הוצבה הספינה מול חופי עזה, בליל ה-30 באוקטובר הוזעקה הספינה לחיפה לשם סיוע בהכנעת המשחתת המצרית איברהים אל-אוול אולם בשל מהירות גבוהה נפגע צינור לחץ ואחד המכונאים שעל האוניה נפגע קשה, למחרת תוקנה האוניה והוחזרה לעזה. במהלך המלחמה יועדה הספינה לתקוף בעזה ובמצרים, אולם בשל חוסר במערכות ניווט ותחמושת נאותים בוטלה הפעולה מספר פעמים[2],

הפלגת הרקולס - ב-12 בנובמבר 1956 ערכה הספינה מסע ארוך כשהקיפה את יבשת אפריקה במסעה דרך מיצרי טיראן והגיעה לאילת ב-25 בדצמבר 1956. בכך איפשרה את פתיחת את ים סוף לשיט ישראלי[3].

הפריגטה הוצאה משירות בשנת 1959 והיא נמכרה לחיל הים של סרי לנקה והועברה בהפלגה לנמל טרינקומלי על ידי צוות ברובו אנשי מילואים בפיקודו של סא"ל מנחם כהן (קצין).[4].

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי הפריגטה במהלך שירותה היו בדרגת רס"ן אך בהפלגות המיוחדות היו גם בדרגת סא"ל

דרגה ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה מבצעים מיוחדים
רב-סרן מנחם כהן (קצין) 1 בספטמבר 1950 עד 10 בנובמבר 1950 השתתפות בתמרון הגדול
רב-סרן אריה ברוש 10 בנובמבר 1950 -קיץ 1951
רב-סרן מנחם כהן (קצין) קיץ 1951 - אוגוסט 1952
רב-סרןיצחק דביר אוגוסט 1952 – ספטמבר 1953 כיבוי שריפה גדולה באי 'איוס' וסיוע חיל הים לנפגעי הרעש באיי יוון
סרן יוסף יריב אוקטובר 1956 הפלגה בין איי יוון עם מחזורים ב' וג' של בית הספר לקציני ים עכו
סא"ל דוד מימון (רב חובל) אוקטובר 1956 - פברואר 1957 מלחמת סיני והפלגת הרקולס סביב אפריקה לאילת.
רב-סרן נחום רודיס פברואר 1957 - מרץ 1957 פינוי סיני
1958 - 1959 הפריגטה בהשבתה באילת
סא"ל מנחם כהן (קצין) 7עד 24 באפריל 1960 הפלגה להעברת הפריגטה לסרילנקה

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצי סרי לנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריגטה SLNS Gajabahu בנמל טרינקומלי סרי לנקה 1981.

ב-7 אפריל 1960 יצאה הפריגטה בפיקוד סא"ל מנחם כהן להפלגה דרך הים האדום והאוקיינוס ההודי לסרי לנקה. בדרך נכנסה לג'יבוטי והצטיידה בדלק. הפריגטה חצתה את האוקיינוס ההודי והגיעה ב-22 באפריל 1960 לנמל טרינקומלי, לאחר יומיים נמסרה לצי סרי לנקה.

הפריגטה פועלת בצי סרי לנקה משנת 1960 בשם (SLNS Gajabahu) בשנת 1980 הועמדה ומשמשת כאוניית מגורים לאקדמיה לקציני ים (Naval and Maritime Academy) בטרינקומלי (Trincomalee).

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י מזנק בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המפקד מנחם כהן (קצין) במרכז שורת העומדים העליונה, קצין התותחנות יהודה בן-צור במרכז השורה הנמוכה.
  2. ^ בתמונה: מימין המכונאי סמ"ר מרצ'לו ומשמאל טכנאי מכ"ם וקשר סמ"ר עמוס בן-אריה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]