אח"י עליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י עליה
סמל אח"י עליה
,
Saar4.5Aliya1981.jpg
אח"י עליה מדגם חוחית, נושאת מסוק
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 חוחית
סדרה קודמת סער 4
סדרה עוקבת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י גאולה, אח"י עליה
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הושקה יוני 1980
מצבה כיום הוצאה משירות בחיל הים הישראלי ב-2 ביוני 2004
בשרות פעיל בחיל הים של מקסיקו בשם A301 Huracán
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הדחק 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.6 מטר
מהירות 30 קשר
גודל הצוות 53 איש
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס.
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
4 טילי ים - ים גבריאל משופרים
פצצות עומק נגד צוללות
תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ
2 תותחי אורליקון 20 מ"מ
5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ
טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א מכ"מ "דגון" תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.
מסוקים מסוק עטלף

אח"י עליה הייתה ספינת טילים נושאית מסוק שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת חוחית. אח"י עליה הוזמנה במספנות ישראל בסוף שנות ה-70. ספינות סער 4, שהוכיחו את יעילותן בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים ולאחר המלחמה הזמין חיל הים שש ספינות נוספות במספנות ישראל - פרויקט 'נדרן'. ביזמת מפקד חיל הים האלוף מיכאל ברקאי ששאף להוסיף פלטפורמה אווירית לכח התקיפה של ספינות סער ויעד שתי ספינות לשמש כספינות פיקוד נושאות מסוק. התכנון לשתי הספינות האחרונות מפרויקט 'נדרן' שונה והן זכו לשם "חוחית". שתי ה"חוחיות" פעלו במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1981 עד למכירתן לחיל הים של מקסיקו ב-2004. בעשור השני של המאה ה-21, נמצאת הספינה בשרות פעיל בצי המקסיקני בשם "A301 Huracán".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

דרישה לפלטפורמה אווירית וניסויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלקח מבצעי מהזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, ובמגמה לשפר את יכולת הלחימה של שייטת ספינות הטילים לבנות מספר ספינות פיקוד מדגם סער 4 שתהיה להן יכולת נחיתה והמראה של מסוקים וכך לצרף פלטפורמה אווירית נושאת אמצעי גילוי וזהוי לכח ספינות סער. החלטה זו הובילה לסדרה של ניסויים שמטרתם לקבוע האם ניתן יהיה להנחית מסוק ימי על כלי שיט בסדר גודל של סער 4. הניסויים התבצעו על ידי בניית משטח נחיתה זמני, מאולתר, בירכתי הספינה אח"י תרשיש (סער 4). לאחר שהיתכנות היכולת הוכחה, תוכננו שתי ספינות טילים עם משטח נחיתה קבוע בירכתיים ומבנה אחסון למסוק במרכז הספינה. באותה עת הוזמנה במפעל התעשייה האווירית פיתוח להתאמה של מסוק ללא טייס QH-50 DASH מתוצרת חברת ג'ירודיין בארצות הברית. מתוך כוונה שיוכל להתקרב לחופים עוינים כשהוא נושא ציוד לתצפית מכ"ם וגילוי אופטרוני.

תכנון ובניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינוי העיקרי לצורך נשיאת המסוקים היה הארכת גוף הספינה בכ-4 מטרים. התברר כי הגדלת הספינה בהארכת הגוף יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים והספינה שמרה על יכולת המהירות והתנועה בלא להשפיע על תצרוכת הדלק. בהמשך לפרויקט ה'חוחיות' נבנו הספינות הבאות באורך המוגדל וקיבלו את השם סער 4.5 שהודבק בדיעבד גם ל'חוחיות'.

שינויים נוספים כללו: בניית מנחת בירכתי הספינה. הוספת מבנה האנגר למסוק והוספת מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק. חימוש הספינה הוקטן משמעותית: לטילי ים ים הרפון (טיל) נמצא מקום מאחורי תורן הספינה לפני מבנה ההאנגר. ו-4 טילי ים ים מדגם גבריאל, שהותקנו בחרטום לפני גשר הספינה. שני תותחי 76 מ"מ שנשאו בדגם סער 4 לא נמצא מקום ויכולת הספינה להפעיל אש מהים אל החוף נמנעה לחלוטין.

התקנות אלה עשו את אח"י עליה ואח"י גאולה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. התאמת המסוק הלא מאויש לתצפית ימית לא צלחה ופיתוח כטב"מ אחר לא נעשה. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985. לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים ומנחיתים של חיל האויר.

השקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הושקה במספנות ישראל ביוני 1980 בטקס נכח נשיא המדינה מר יצחק נבון ואשתו אופירה נבון שהייתה הגברת המשיקה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 שימשו ספינות החוחית ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים. הספינה השתתפה בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובגזרות פעילות רחוקות. במהלך שירותה בוצעו נחיתות עם מסוקי סייפן, דיפנדר, דולפין ועטלף.

כמעט מיד לאחר ההשקה, תוכנן מבצע בו נדרש להפעיל מסוק חילוץ. הדרישה גרמה לפעילות קדחתנית של הכנסת הספינה וצוותה לכושר מבצעי, כולל אימוני נחיתה והמראה של מסוק סייפן (בל 206) של חיל האוויר. חודש ספטמבר 1980 הוקדש להכנות ואח"י עליה השתתפה במבצע כשהיא נושאית את המסוק אתה.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

ביוני 1982 הצטרפה אח"י עליה לספינות השייטת שהשתתפו במלחמת לבנון הראשונה.

בשנים 1984 -1985 הייתה הפעילות עיקרית: חיפוש גילוי וזיהוי, איכון ספינות מחבלים. כמו כן אימונים וסיורי ביטחון שוטף.

ביקור באיטליה –ב-6 - 13 בנובמבר 1984 ערכה הספינה (בפיקוד רס"ן טוביה בירן) ביקור בנמלים צ'יוויטווקיה ולה ספציה באיטליה.

מבצע נקודת זינוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1984 הובילו ספינות חוחית אח"י גאולה, יחד עם אחותה אח"י עליה 4 מסוקים מדגם דיפנדר של חיל האוויר, לתקיפת הבסיס הימי של ארגוני המחבלים בשטח לבנון. באותה תקופה העדיף חיל-האוויר להפעיל מטוסי קרב כנגד מטרות מחבלים והפעיל מסוקי קרב רק כאשר מטוסים לא היו מסוגלים לפגוע במטרות ביעילות. בסיס נהאר אל-בארד, כעשרה ק"מ צפונית לטריפולי, הייתה מטרה שכזאת. מחנה הפליטים, הממוקם בקרבת הגבול הסורי, שימש אז כבסיס ליציאת חוליות מחבלים לתקיפה של מטרות בישראל, דרך גבולה הימי.

כדי לפגוע במטרות ביעילות, הוחלט לתקוף את המחנה באמצעות מסוקי קרב, שטילי הנ"ט שלהם נועדו לאפשר פגיעה מדויקת במטרה. הקושי העיקרי היה טווח הטיסה (מעל 170 ק"מ בקו אווירי מגבול ישראל). הפתרון שנמצא לבעיית הטווח, נחיתת המסוקים על סטי"ל, הפך את התקיפה שבוצעה במחנה נהאר אל-בארד לתקיפה הרחוקה ביותר שביצעו עד אז מסוקי חיל-האוויר. לאחר שורה של אימוני נחיתה והמראה בלב ים, גובשה תפיסה מבצעית והוחלט לצאת למבצע.

תוכנן שכל ספינה תישא שני מסוקים. לאחר נחיתת המסוק הראשון, יקופלו להבי הרוטור הראשי והמסוק יוכנס לתוך המוסך, כדי לפנות את המנחת לנחיתת מסוק נוסף. המבצע התנהל חלק וללא תקלות. כל מטרות המחבלים שסומנו זוהו והושמדו. כוחות המחבלים הופתעו מהגעת מסוקי התקיפה והצליחו להגיב באש נ"מ לא מדויקת. המסוקים שבו בשלום לספינות ולבסיסיהם.

המשך פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוקי תקיפה בלבנון ביולי 1985 חזרו מסוקי הדיפנדר מספינות החוחית ותקפו את בסיסי המחבלים בצפון לבנון.

מעקב אחרי אכילה לאורו ב-8 עד 10 באוקטובר 1985 השתתפה אח"י עליה במעקב אחרי אניית הנוסעים האיטלקית אכילה לאורו שנחטפה בים על ידי מחבלים.

נפילת מסוק לים ב-16 בספטמבר 1996 הייתה אח"י עליה באימון משולב עם מסוק והמסוק נפל לים וצוותו נהרג, בין הנספים היה ערן גרביה ששירת על אח"י עליה כקצין מנחית, עמו נהרגו סא"ל בן-ציון (בנצי) בכר וסרן שחק סלע. גופתו של שחק נמצאה למחרת היום וגופתו של בן-ציון (בנצי) נמצאה לאחר חודשים של חיפושים אינטנסיביים והובאה למנוחות ארבעה חודשים לאחר נפילתו. גופתו של ערן לא נמצאה עד היום.

השתתפות במבצע ענבי זעם הספינה השתתפה בסגר שהוטל על החוף הלבנוני במהלך המבצע מ-11 עד 27 באפריל 1996.

הפלגה לים האדום – בשנת 2000 ביצעה אח"י עליה הפלגה לים האדום דרך תעלת סואץ כשיא מלווה איתה עם ארבע ספינות דבורים.

מסירה לצי המקסיקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 נפלה החלטה למכור את ספינות הטילים דגם חוחית לחיל הים המקסיקני. בעסקה של מעל ל-90 מיליון דולר עברו שתי הספינות שיפוץ מקיף שכלל בין היתר הסבה של מערכות הנשק וההנעה. בטקס חגיגי ב-7 באוגוסט 2004 נמסרו הספינות לצי המקסיקני בבסיס חיפה, ומשם הפליגו לכיוון מקסיקו. השם של אח"י עליה הוחלף ל 'ARM Huracan' מספר צי A301 אח"י גאולה קיבלה שם החדש ARM Tormenta מספר צי A302. שתי הספינות מבצעות פעילות ביטחון שוטף במפרץ מקסיקו.

מפקדי אח"י עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב-סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות
אריה גביש יוני 1980 – יולי 1982
שי ברוש יולי 1982 – אוקטובר 1982
עמי שגב אוקטובר 1982-מאי 1983
חיים היימן מאי 1983- דצמבר 1983
רן קפלן דצמבר 1983-אוגוסט 1984 הנחתת מסוקים, בניית מעטפת הטייס, תדלוק יסעורים באוויר, הנחתת מסוקי קרב עם טילים (הנחתה ב-45 מעלות) .
טוביה בירן אוגוסט 1984-ינואר 1986 הנחיתה הראשונה של מסוק ימי על כלי שיט הקטן בעולם. הפלגה לאיטליה ביקור נמלים צ'יוויטווקיה ולה ספציה.
בני הוד ינואר 1986-ספטמבר 1986 פתיחת מעטפות נחיתה למסוק הימי "דולפין" וכניסת המסוק לכשירות מבצעית. ביצוע מבצעים מיוחדים עם מסוקי "להטוט"
עוזי טישל ספטמבר 1986-יוני 1987
אלי רונן יוני 1987 -נובמבר 1987 מפקד פלגה 33
טוביה ברילון נובמבר 1987-ספטמבר 1988
סרולביץ אברהם יוני - נובמבר 1987
שלמה פרומר ספטמבר 1988-אוגוסט 1989
אסף בר אוגוסט 1989-אוגוסט1990
נעם פייג אוגוסט 1990-אוגוסט 1991
אייל זקס אוגוסט 1991- מרס 1993
יוסי שחף מרס 1993-יוני 1994
עזראל רם (אברמוביץ) יוני 1994-מאי 1995 מקום ראשון בתחרות הספינה המבצעית 1995
יוסי שחף מאי 1995-אוקטובר 1995
אוקטובר 1995-אוקטובר 1997
יוסי בלוקה אוקטובר 1997-יוני 1998
אלי שרביט יוני 1998- יוני 2000
אמיר וצלר יוני 2000- יולי 2001 תפיסת אניית המחבלים 'סנטוריני' וחידוש נחיתת מסוק על הספינה פתיחת מעטפות למסוק עטלף
צבי שחר יולי 2001- יולי 2002
אריאל רזניק יולי 2002- יולי 2004

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י עליה בוויקישיתוף