אח"י עליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י עליה
סמל אח"י עליה
,
Saar4.5Aliya1981.jpg
אח"י עליה מדגם חוחית, נושאת מסוק
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 חוחית
סדרה קודמת סער 4
סדרה עוקבת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י גאולה, אח"י עליה
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הושקה 30 יולי 1980
מצבה כיום הוצאה משירות בחיל הים הישראלי ב-2 ביוני 2004
בשרות פעיל בחיל הים של מקסיקו בשם A301 Huracán
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.6 מטר
מהירות 30 קשר
גודל הצוות 53 איש
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538, V16בעלי הספק של 3586 כ"ס.
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
4 טילי ים - ים גבריאל משופרים
פצצות עומק נגד צוללות
תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ
2 תותחי אורליקון 20 מ"מ
5 מקלעי M2 בראונינג 0.5 אינטש
טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם "דגון" תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.
מסוקים מסוק עטלף

אח"י עליה היא ספינת טילים סוג סער 4.5 נושאת מסוק ימי, שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת חוחית. שרתה בחיל הים הישראלי מ-1981 ועד 2004 עת נמכרה לחיל הים המקסיקאי (אנ'), ויצאה משירות ב-2019.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות סער 4, הוכיחו את יעילותן המבצעית בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה הזמין חיל הים בסוף שנות ה-70 שש ספינות נוספות במספנות ישראל - פרויקט 'נדרן'. האלוף מיכאל ברקאי שאף להוסיף פלטפורמה אווירית לכח התקיפה של ספינות סער ויעד שתי ספינות לשמש כספינות פיקוד נושאות מסוק. התכנון לשתי הספינות האחרונות מפרויקט "נדרן" שונה והן זכו לשם "חוחית".

שתי ה"חוחיות" פעלו במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1980 עד למכירתן לחיל הים של מקסיקו ב-2004. אח"י עליה תפקדה בשרות פעיל בצי המקסיקני בשם "A301 Huracán". ויצאה משירות בשנת 2019.

דרישה לפלטפורמה אווירית וניסויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלקח מבצעי מהזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, ובמגמה לשפר את יכולת הלחימה של שייטת ספינות הטילים. הוחלט לבנות מספר ספינות פיקוד מדגם סער 4 שתהיה להן גם יכולת נחיתה והמראה של מסוקים וכך לצרף פלטפורמה אווירית נושאת אמצעי גילוי וזהוי לכח ספינות סער. החלטה זו הובילה לסדרה של ניסויים שמטרתם לקבוע האם ניתן יהיה להנחית מסוק ימי על כלי שיט בסדר גודל של סער 4. הניסויים התבצעו על ידי בניית משטח נחיתה זמני, מאולתר, בירכתי הספינה אח"י תרשיש (סער 4). לאחר שהוכחה היתכנות היכולת, תוכננו שתי ספינות טילים עם משטח נחיתה קבוע בירכתיים ומבנה אחסון למסוק במרכז הספינה.

באותה תקופה גם החל במפעל התעשייה האווירית לישראל פיתוח להתאמה של מסוק ללא טייס QH-50 DASH מתוצרת חברת ג'ירודיין בארצות הברית. מתוך כוונה שיוכל להתקרב לחופים עוינים כשהוא נושא ציוד לתצפית מכ"ם וגילוי אופטרוני. הפרויקט לא צלח והוא נסגר[דרוש מקור].

תכנון ובניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינוי העיקרי לצורך נשיאת המסוקים היה הארכת גוף הספינה ב 4.5 מטרים. התברר כי הגדלת הספינה בהארכת הגוף יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים והספינה שמרה על יכולת המהירות והתנועה בלא להשפיע על תצרוכת הדלק. בהמשך לפרויקט ה'חוחיות' נבנו הספינות הבאות באורך המוגדל וקיבלו את השם סער 4.5 שהודבק בדיעבד גם ל'חוחיות'.

שינויים נוספים כללו: בניית מנחת בירכתי הספינה. הוספת מבנה האנגר למסוק והוספת מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק. חימוש הספינה שונה: ל8 טילי ים ים הרפון (טיל) נמצא מקום מאחורי תורן הספינה לפני מבנה ההאנגר. ו-4 טילי ים ים מדגם גבריאל, שהותקנו בחרטום לפני גשר הספינה. במקום שני תותחי 76 מ"מ שנשאו בדגם סער 4 הותקן תותח 40 מ"מ אשר בשנת 1986 הוחלף בתותח כנגד טילים מסוג וולקן פאלנקס.

התקנות אלו עשו את אח"י עליה ואח"י גאולה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. התאמת המסוק הלא מאויש לתצפית ימית לא צלחה ופיתוח כטב"מ אחר לא נעשה. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985. לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים של חיל האוויר וצוות מנחיתים מחיל הים.

השקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הושקה במספנות ישראל ב-30 ביולי 1980 בטקס נכח נשיא המדינה מר יצחק נבון ואשתו אופירה נבון שהייתה הגברת המשיקה. המפקד המקבל את הספינה היה רס"ן אריה גביש.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

במהלך שנות ה-80 ועד שנת ה-2004 שימשו ספינות ה"חוחית" ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים, זאת מעבר להיותן סטיל"ם מבצעיים.

אח"י עליה השתתפה בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובגזרות פעילות רחוקות. במהלך שירותה בוצעו פעילויות מבצעיות עם מסוקי סייפן, דיפנדר, דולפין ועטלף.

כמעט מיד לאחר ההשקה, תוכנן מבצע בו נדרש להפעיל מסוק חילוץ. הדרישה גרמה לפעילות קדחתנית של הכנסת הספינה וצוותה לכושר מבצעי, כולל אימוני נחיתה והמראה של מסוק סייפן (בל 206) של חיל האוויר.

ספטמבר 1980 שימשה כספינת פיקוד למבצע כשהיא נושאית את מסוק חילוץ.

ביוני 1982 הצטרפה אח"י עליה לספינות השייטת שהשתתפו במלחמת לבנון הראשונה.

בשנים 1984 -1985 הייתה הפעילות עיקרית: חיפוש גילוי וזיהוי, איכון ספינות מחבלים. כמו כן אימונים וסיורי ביטחון שוטף.

ביקור באיטליה –ב-6 - 13 בנובמבר 1984 ערכה הספינה (בפיקוד רס"ן טוביה בירן) ביקור בנמלים צ'יוויטווקיה ולה ספציה באיטליה.

מבצע נקודת זינוק - באוגוסט 1984 הובילו ספינות חוחית אח"י גאולה, יחד עם אחותה אח"י עליה 4 מסוקים מדגם דיפנדר של חיל האוויר, לתקיפת הבסיס הימי של ארגוני המחבלים בשטח לבנון. באותה תקופה העדיף חיל-האוויר להפעיל מטוסי קרב כנגד מטרות מחבלים והפעיל מסוקי קרב רק כאשר מטוסים לא היו מסוגלים לפגוע במטרות ביעילות. בסיס נהאר אל-בארד, כעשרה ק"מ צפונית לטריפולי, הייתה מטרה שכזאת. מחנה הפליטים, הממוקם בקרבת הגבול הסורי, שימש אז כבסיס ליציאת חוליות מחבלים לתקיפה של מטרות בישראל, דרך גבולה הימי.

כדי לפגוע במטרות ביעילות, הוחלט לתקוף את המחנה באמצעות מסוקי קרב, שטילי הנ"ט שלהם נועדו לאפשר פגיעה מדויקת במטרה. הקושי העיקרי היה טווח הטיסה (מעל 170 ק"מ בקו אווירי מגבול ישראל). הפתרון שנמצא לבעיית הטווח, נחיתת המסוקים על סטי"ל, הפך את התקיפה שבוצעה במחנה נהאר אל-בארד לתקיפה הרחוקה ביותר שביצעו עד אז מסוקי חיל-האוויר. לאחר שורה של אימוני נחיתה והמראה בלב ים, גובשה תפיסה מבצעית והוחלט לצאת למבצע.

תוכנן שכל ספינה תישא שני מסוקים. לאחר נחיתת המסוק הראשון, יקופלו להבי הרוטור הראשי והמסוק יוכנס לתוך המוסך, כדי לפנות את המנחת לנחיתת מסוק נוסף. המבצע התנהל חלק וללא תקלות. כל מטרות המחבלים שסומנו זוהו והושמדו. כוחות המחבלים הופתעו מהגעת מסוקי התקיפה והצליחו להגיב באש נ"מ לא מדויקת. המסוקים שבו בשלום לספינות ולבסיסיהם.

מבצע דרך נץ - באפריל 1985 השתתפה אח"י עליה בפיקוד רס"ן טוביה בירן במבצע דרך נץ. הספינה יחד עם אח"י גאולה היוו כח עתודה בפיקוד רוני איכר, סגן מפקד שייטת ספינות הטילים, להתערבות במקרה של הסתבכות הכח המבצע.

מסוקי תקיפה בלבנון ביולי 1985 חזרו מסוקי הדיפנדר מספינות החוחית ותקפו את בסיסי המחבלים בצפון לבנון.

מעקב אחרי אכילה לאורו ב-8 עד 10 באוקטובר 1985 השתתפה אח"י עליה במעקב אחרי אניית הנוסעים האיטלקית אכילה לאורו שנחטפה בים על ידי מחבלים.

פתיחת מעטפות נחיתה - בשנת 1986 הוחלט בחיל להגדיל את מעטפות נחיתה והמראה של המסוק הימי מהמנחת על מנת לאפשר מרחב תפקוד מבצעי גם במצבי ים גבוהים. נבחנו שתי חלופות נחיתה האחת אמריקאית - הגעת המסוק ישירות מכוון הירכתיים ונחיתתו ישירות על המנחת והשנייה הולנדית בו המסוק מרחף לצד הספינה גולש מעל המנחת ובעזרת הקצין המנחית נוחת. השיטה ההולנדית נמצאה מתאימה לכלים קטנים ואומצה על ידי חיל הים. חברת NRL ההולנדית נשכרה על מנת להדריך הטייסים וצוות הספינה לביצוע נחיתות והמראות בשיטה זו. מ. פנג ורס"ן קרלוס נציגי החברה, הוצבו בספינה ולאחר הפלגות ונחיתות אינטנסביות במצבי ים שונים הוסמכו הטייסים מטייסת 193 וצוותי הספינות למשימה והמעטפות נפתחו. במהלך אותה תקופה נכתבו ועודכנו נוהלי תפעול המסוק והספינה[1].

לכידת אניית המחבלים "נדיג'ה"- ב-15 בנובמבר 1987 לכדו הספינות אח"י יפו ואח"י עליה, בסיוע מטוס שחף, את הגוררת "נדיג'ה" במרחק של כ-35 מיל מדרום לכף גרקו שבקפריסין. על הגוררת נעצרו חמישה אנשי פת"ח, ביניהם ארבעה קצינים.

לכידת הספינה פארח 7 - ב 23 פברואר 1990 אח"י עליה, ואח"י משגב (סער 2), עצרו את האונייה פארח 7 שהובילה פעילי פתח 17 מיל מכף גרקו, קפריסין והביאו אותה לחיפה [2]

נפילת מסוק לים ב-16 בספטמבר 1996 הייתה אח"י עליה באימון משולב עם מסוק והמסוק נפל לים וצוותו נהרג, בין הנספים היה ערן גרביה ששירת על אח"י עליה כקצין מנחית, עמו נהרגו סא"ל בן-ציון (בנצי) בכר וסרן שחק סלע. גופתו של שחק נמצאה למחרת היום וגופתו של בן-ציון (בנצי) נמצאה לאחר חודשים של חיפושים אינטנסיביים והובאה למנוחות ארבעה חודשים לאחר נפילתו. גופתו של ערן לא נמצאה עד היום.

השתתפות במבצע ענבי זעם הספינה השתתפה בסגר שהוטל על החוף הלבנוני במהלך המבצע מ-11 עד 27 באפריל 1996.

הפלגה לים האדום – בשנת 2000 ביצעה אח"י עליה הפלגה לים האדום דרך תעלת סואץ כשהיא מלווה בארבעה דבורים.

מפקדי אח"י עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אח"י עליה
רב-סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
אריה גביש יוני 1980 – יולי 1982
שי ברוש יולי 1982 – אוקטובר 1982
עמי שגב אוקטובר 1982-מאי 1983
חיים היימן מאי 1983- דצמבר 1983
חיים היימן
רן קפלן דצמבר 1983-אוגוסט 1984 הנחתת מסוקים, בניית מעטפת הטייס, תדלוק יסעורים באוויר, הנחתת מסוקי קרב עם טילים (הנחתה ב-45 מעלות) .
טוביה בירן אוגוסט 1984-ינואר 1986 הנחיתה הראשונה של מסוק ימי על כלי שיט הקטן בעולם. הפלגה לאיטליה ביקור נמלים צ'יוויטווקיה ולה ספציה.
TuviaBiran1985.jpg
בני הוד ינואר 1986-ספטמבר 1986 פתיחת מעטפות נחיתה למסוק הימי "דולפין" וכניסת המסוק לכשירות מבצעית. ספינת חפ"ק למבצעי סטילים וש-13, ביצוע מבצעים מיוחדים עם מסוקי "להטוט".
Benny hod (pinky).jpg
עוזי טישל ספטמבר 1986-יוני 1987
UziTishel1982.jpg
אלי רונן יוני 87 -נובמבר 1987 מפקד פלגה 33

סרולביץ אברהם הצטרף ל"תעסוקת קיץ"

EliRonenAlia1987.jpg
טוביה ברילון נובמבר 1987-ספטמבר 1988
שלמה פרומר ספטמבר 1988-אוגוסט 1989
אסף בר אוגוסט 1989-אוגוסט 1990
נעם פייג אוגוסט 1990-אוגוסט 1991 תקופת מלחמת המפרץ – ספינת פיקוד שייטית
אייל זקס אוגוסט 1991- מרס 1993
יוסי שחף מרס 1993-יולי 1994
עזראל רם (אברמוביץ) יולי 1994-מרס 1995 מקום ראשון בתחרות הספינה המבצעית 1995
יוסי שחף

(פעם שנייה)

מרס 1995-אוקטובר 1995
---- אוקטובר 1995-אוקטובר 1997 הספינה ביצעה טיפול תחזוקה
יוסי בלוקה אוקטובר 1997-יוני 1998
אלי שרביט יוני 1998- יוני 2000
אמיר וצלר יוני 2000- יולי 2001 תפיסת אניית המחבלים 'סנטוריני' וחידוש נחיתת מסוק על הספינה פתיחת מעטפות למסוק עטלף
צביקה שחר יולי 2001- יולי 2002
אריאל רזניק יולי 2002- יולי 2004

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסירה לצי המקסיקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 נפלה החלטה למכור את ספינות הטילים דגם חוחית לחיל הים המקסיקני. בעסקה של מעל ל-90 מיליון דולר עברו שתי הספינות שיפוץ מקיף שכלל בין היתר הסבה של מערכות הנשק וההנעה. בטקס חגיגי ב-7 באוגוסט 2004 נמסרו הספינות לצי המקסיקני בבסיס חיפה, ומשם הפליגו לכיוון מקסיקו. השם של אח"י עליה הוחלף ל 'ARM Huracan' מספר צי A301 אח"י גאולה קיבלה שם החדש ARM Tormenta מספר צי A302. שתי הספינות מבצעות פעילות ביטחון שוטף במפרץ מקסיקו[3].

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבנר מצוות עליה, ארי ודרצ'י איטליה הפלגת אחי עליה ואחי קשת, "בין גלים" 164, פברואר 1985, עמ' 10–11.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י עליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוד בנימין (פינקי), מפקד אח"י עליה, 1986
  2. ^ דני שדה , עוזי מחניימי, ספינה של חיל הים לכדה בכיר באש"ף, ידיעות אחרונות
  3. ^ Secretaria de Marina - Armada de México, www.semar.gob.mx