אח"י רומח (סער 4.5)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י רומח (סער 4.5)
Isnavromch.jpg
,
Romach4.5Leb91982 (retouched).jpg
אח"י רומח סער 4.5 מול חוף לבנון 1982
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 נושב
סדרה קודמת סער 4
סדרה עוקבת סער 5
אוניות בסדרה אח"י רומח, אח"י קשת (סער 4.5)
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הושקה יוני 1981
הוכנסה לשירות סוף 1981
מצבה כיום בשירות פעיל
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.6 מטר
מהירות 31 קשר
גודל הצוות 50 איש
טווח שיוט 4000 מייל ב-18 קשר
1700 מייל ב-30 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס כל אחד.
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
4 טילי ים - ים גבריאל משופרים
פצצות עומק נגד צוללות
תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ
2 תותחי אורליקון 20 מ"מ
5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ
טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א מכ"מ "דגון" תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.

אח"י רומח היא ספינת סער שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת סער 4.5 נושב ומשרתת בשייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי מאז 1981. הספינה השתתפה במלחמת לבנון הראשונה, במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שנערכו לפניהן ואחריהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

בהמשך לבניית שתי ספינות ה'חוחית' נושאות המסוק נבנו שתי ספינות ה'נושב' וכולן נכללות בסדרת סער 4.5, שבה גוף הספינה הוארך ב-3.7 מטרים יחסית לגוף ספינות סער 4.

כבר בשלב התכנון ובהמשך בניסויי הים התברר כי הארכת הגוף ללא שינוי רוחבו יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים, זאת מאחר שיחס אורך הגוף לרוחב הגוף גדל: מהירותה המרבית של הספינה פחתה בשני קשרים בלבד אבל טווח ההפלגה גדל בעיקר בגלל הגדלת קיבולת מכלי הדלק.

זוג ספינות הנושב נבנו בכספי מכירת אח"י רומח ואח"י קשת הראשונות לצ'ילה. הכספים הועברו למספנות ישראל ובתמורה הן נדרשו לתכנן ולבנות שתי ספינות מושלמות על גוף ספינות הנירית (ללא האנגר) בהדגש התקנת ושילוב מערכות הלחימה.

בהמשך לדגם ה'נושב' נבנו גם ספינות ה'נירית' באורך המוגדל וגם הן קיבלו את שם הסדרה סער 4.5 .

תכנון ובניית הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט הבנייה שהוטל על מספנות ישראל כלל את התקנת ושילוב מערכות הלחימה בספינה בנוסף לבניית גוף הספינה ומערכות ההנעה והחשמל שלה.

הספינה הושקה במספנות ישראל באמצע 1981.

לאחר השקת הספינה ביקש מפקד הספינה רון גינזבורג מהמש"ט, אל"ם אריה רונה, להצטרף לליווי ספינה מסדרת סער 3 שנמכרה לצי זר.

בקשתו אושרה וכך, במקביל לשילוב מערכות הלחימה, תכנן קצין הגוף בצוות נדרן, רס"ן רוני אילון, התקנות קבועות של מרכיבי ערכת הפלגה ארוכה כחלק מגוף הספינה.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות הספינה הראשוני מנה 18 איש מצוות אח"י כידון (סער 4) שנכנסה קודם לכן לשיפוץ חמש שנתי בזירת ים סוף.

גיוס שאר אנשי הצוות נעשה במאמץ משותף של סגן מפקד הספינה עופר דובנוב עם גורמי השלישות בבסיס חיפה (ב"ח) כך שבסופו של התהליך נוצר שילוב של סטי"לנים מנוסים יחסית, שהגיעו מזירת ים סוף, עם חיילים צעירים שהיו חדורי מוטיבציה לשירות על ספינת אבטיפוס חדשה. עופר דובנוב עצמו פיקד על אח"י רומח 5 שנים לאחר מכן.

לטובת ההפלגה הארוכה לליווי ספינת סער 3 ערך מפקד אח"י רומח אימוני היבנות מוגברים כולל מטווחים שבוצעו במקביל ותוך כדי ניסויי הקבלה של מספנות ישראל.

מיד במסירת הספינה לחיל הים בוצעה הפלגה מסכמת לאימון ההיבנות מערבית לקפריסין, ביציאה לים גילה צוות הגשר פריסקופ קרוב למפרץ חיפה, התברר שהייתה זו צוללת רוסית שעקבה אחר נושאת המטוסים נימיץ שעגנה במפרץ.

יישום לקחים טכניים בעת בניית הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה יישמו מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון את הלקחים הטכניים מספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל כולל סדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה ובאח"י רשף (הפלגת לינול בסיום מלחמת יום הכיפורים). הם ידעו שהארכת הספינה (יחסית לסער 4) תגרום למאמצי כפיפה גדולים יותר מאשר בספינות סער 4. לכן הם פעלו מול מספנות ישראל להתקנת מדי מעוות (Strain gauge) שבאמצעותם נמדדו המאמצים במרכז הספינה.

בנוסף הותקנו מחוונים להצגת מאמצי הכפיפה בגשר הספינה. על ידי קריאת הנתונים למדו קציני הספינה באופן מושכל את מגבלות הגוף המוארך של הספינה. בהנחיית מהנדסי צוות נדרן יצרו קציני הספינה דיאגרמה שהייתה למעשה מעטפת ביצועים. ביוזמת מהנדסי צוות נדרן נוספו בדיקות המעוות לניסויי הים במסגרת בדיקות הקבלה של הספינה. כל זה היקנה לספינות הנושב יכולת משופרת להפלגה בים קשה תוך מניעת מאמצים חריגים. בהמשך ביקש מפקד הספינה להשאיר את המערכת הזו עד חזרת הספינה לתיקוני אחריות במספנות ישראל, בקשתו נענתה בחיוב וסייעה לתפקוד הספינה במבצע שלום הגליל.

מרכז ידיעות הקרב של הספינה (מי"ק) נבנה מתוך ציפייה שספינות סער 4.5 יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה לגדוד קשר ארצי, והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח לחפ"ק מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה. גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במבצע שלום הגליל וגם אחריה.

השתתפות במלחמות ומבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 שימשו ספינות הנושב ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים.

הספינות השתתפו בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובנוסף קבלו עדיפות לפעילות בגזרות רחוקות.

מבצע שלום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י רומח הוזנקה לים כבר בליל יום חמישי 3 ביוני 1982 יחד עם אח"י עצמאות, היא ירתה למקורות האש שכוונו לקיבוץ ראש הנקרה והעיר נהריה.

בהמשך השתתפה אח"י רומח יחד עם אחותה אח"י קשת במבצע שלום הגליל.

במשך כל המבצע נכנסה הספינה לנמל פעם אחת בלבד, וזו הייתה הוכחה נוספת ליכולת השהייה ממושכת בים.

סמוך לסיום המבצע שלום הגליל לכדה הספינה סד"ג אמל"ח של הפת"ח שניסה להיכנס לביירות, על סיפון הסד"ג היה קצין בכיר של הזרוע הימית של הפת"ח.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמה זו נמצאה אח"י רומח בפיקודו של רועי סלע, בקו הירי של הטיל שפגע באח"י חנית.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבה לספינת נצ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, לאחר מבצע צוק איתן יזם מפקד הספינה זיו רושקין פגישה של צוות הספינה מתקופת צוק איתן עם החיילים והקצינים שהפעילו את הספינה במלחמת לבנון הראשונה. המפגש נערך במוזיאון ההעפלה וחיל הים ונערך באופן שנתן ביטוי הולם לחיילים ולקציני הספינה בשתי התקופות. הצליח במיוחד פאנל של שלושה חיילים ושלושה קצינים מהצוות הראשון של הספינה מול אנשי הצוות בצוק איתן.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט רשימת מפקדי אח"י רומח שנמצא בחדר מפקד הספינה
מפקדי אח"י רומח
רב-סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
רון גינזבורג 1982 - 1981 כניסה לשירות פעיל ומלחמת שלום הגליל
RonTarshish1980.png
אודי דביר 1983 - 1982
טוביה בריליון 1984 - 1983
עודד ברייר 1985 - 1984
זאב ינובסקי 1986 - 1985
יצחק ויינרב 1987 - 1986
עופר דובנוב 1988 - 1987
ראובן דוד 1989 - 1988
יורם לקס 1991 - 1989
גיא שוהם 1992 - 1991
גיא שתקני 1994 - 1993
יוסף משיטה 1995 - 1994
גיא גיל 1997 - 1995
צחי אפלמן 1999 - 1997
מיכאל סלע 2001 - 2000
ראובן לשם 2002 - 2001
אייל הראל 2004 - 2002
זאב שחם 2005 - 2004
אורי גל 2006 - 2005
רועי סלע 2007 - 2006 השתתפות במלחמת לבנון השנייה
תמיר שמש 2008 - 2007
רונן מרקם 2010 - 2008
גיא ברק 2011 - 2010
עירא ליף 2012 - 2011
רועי דרייר 2013 - 2012
זיו רושקין 2015 - 2013 השתתפות במבצע צוק איתן
גל מלצר 2016 - 2015
רן קובל 2018 - 2016
אלון קויבסקי 2019 - 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י רומח בוויקישיתוף