אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י תנין
אח"י תנין
אח"י תנין
Isnavtnn.jpg
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת דולפין AIP
סדרה קודמת הצוללות מסדרת דולפין
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת דקר
אוניות בסדרה אח"י תנין, אח"י רהב, אח"י דרקון
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות HDW בקיל שבגרמניה
הושקה 3 במאי 2012
תקופת הפעילות 7 בספטמבר 2014 – הווה (8 שנים ו־10 שבועות)
גורלה בשירות מבצעי
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 2,400 טון בצלילה
אורך 68.6 מטר
מהירות 25 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה מעל 300 מטר
גודל הצוות 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-15 נוספים
טווח שיוט לא ידוע
הנעה 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה מדחף
חימוש

6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ
4 × צינורות טילים רב-תכליתיים 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון וטילים נוספים)

בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות.

אח"י תנין היא צוללת משולבת הנעת חשמל-דיזל, הראשונה מהסדרה דולפין AIP של חיל הים הישראלי. היא והצוללות הנוספות מהסדרות דולפין ודולפין AIP נבנו בגרמניה במספנות HDW. אח"י תנין התחילה את שירותה בשנת 2014.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י תנין נחשבת לצוללת מהמתקדמות בעולם, והיא כלי המלחמה היקר ביותר של צה"ל. מערכות הסונאר וההגנה של הצוללת מתקדמות ומשופרות ביחס לשל קודמותיה. הצוללות מסדרת דולפין AIP יכולות לשאת טילי שיוט בעלי טווח של אלפי קילומטרים, וניתן לציידם בראשי קרב גרעיניים.[1] אחד השיפורים המרכזיים הוא אלמנט טכנולוגי מתקדם שהוצב במרכז הצוללת – מערכת ה- AIP (Air Independent Propulsion), מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון, מערכת המבוססת בין היתר על טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת למנוע המשולב דיזל-חשמל להשתמש בחמצן ללא צורך בצריכתו ממקור שמחוץ למים. שדרוג זה הצריך את הארכתה של הצוללת בכעשרה מטרים ומטרתו לאפשר שהייה ממושכת יותר בלב ים.[2]

השלמת הרצתן של המערכות והטכנולוגיות החדשות בצוללת זו תאפשר במידה מסוימת להתקין חלק מהן גם בצוללות הוותיקות המשמשות כעת את החיל.

על-פי התוכנית המקורית, אח"י תנין הייתה אמורה להגיע לישראל במהלך 2013, אך בשל תקלות היא לא הגיעה עד ספטמבר 2014. הגעת הצוללת נדחתה כי מדובר בדגם ייחודי וראשוני שנבנה עבור חיל הים הישראלי, וכתוצאה מכך התעוררו בעיות ייצור בראשית הדרך. הצוללת משתמשת במעגן דרור – מעגן הפולינום בבסיס חיפה שנבנה במיוחד לצורך קליטת צוללת מסוג זה.[3]

עלותה של כל צוללת מסוג זה מוערכת בכ-400 מיליון אירו, שליש ממחירה ממומן בידי ממשלת גרמניה. חלק ניכר מהמערכות שמותקנות בצוללות מפותחות ומיוצרות בישראל. גורמים ביטחוניים אמרו כי בעקבות ההצטיידות בצוללות מקיימת גרמניה רכש גומלין בחברות אזרחיות וביטחוניות בישראל.[4]

הצוללת הבאה מסדרה זו אשר נקלטה בחיל הים היא אח"י רהב.

השמות אח"י "תנין" ואח"י "רהב" נבחרו על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון עבור הצוללות הראשונות בחיל. במקור השמות הללו הם של שני יצורי ים מיתולוגיים המוזכרים בספר ישעיהו:

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.

ספר ישעיהו פרק נ"א פסוק ט'

לאח"י תנין הנוכחית קדמו הצוללות אח"י תנין (צ-71) מסדרה S שהוצאה מהשירות בינואר 1968, ואח"י תנין (צוללת מסדרת גל) שהוצאה מהשירות ב-2002.

ב-23 בספטמבר 2014 התקבלה אח"י תנין בטקס ממלכתי בבסיס חיל הים בחיפה לאחר הפלגה רצופה (רובה מתחת לפני הים) ממפעל היצרנית HDW בעיר קיל בגרמניה.

מפקדי הצוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אח"י תנין
דרגה ושם תקופת כהונה
גיא לוי אוגוסט 2012 עד מאי 2015
גל פלד יוני 2015 עד ינואר 2016
יונתן דפני אפריל 2017 עד ספטמבר 2018
מתי בנארי אוקטובר 2018 עד אוקטובר 2019
אורי מאור נובמבר 2019 עד יולי 2021

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י תנין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]