אח"י תרשיש (סער 4)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י תרשיש
Isnavtarsh.jpg
Pamthudson.jpg
אח"י תרשיש עוגנת בנמל ניו יורק יולי 1976.
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה סער 4
סדרה קודמת סער 3
סדרה עוקבת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון, אח"י מולדת, אח"י קוממיות, אח"י עצמאות, אח"י ניצחון
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה 1967 במספנות ישראל ספינה חמישית מתוך 6 ספינות במסגרת פרויקט "תכלית"- סער 4.
הושקה 1975
הוכנסה לשירות 1975
מצבה כיום נגרטה ב-2008
גורלה נמכרה לצ'ילה בשנת 1997 ושירתה בשם LM PAPUDO
נתונים כלליים
הדחק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.8 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות מרבית 35 קשר
גודל הצוות 50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים
טווח שיוט 4,800 מיל ימי ב 19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר.
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v
צורת הנעה 4 מדחפים
כמות הדלק 60,000 ליטר
מתקני התפלה שני מעבים
חימוש


6 × משגרים לטילי גבריאל נגד ספינות.
2 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ 2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ
2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ

פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם דגון תוצרת אלתא מכ"ם בקרת אש אוריון תוצרת חברת סילניה באיטליה.

אח"י תרשיש הייתה ספינת טילים של חיל הים הישראלי, מסדרת סער 4. הספינה נבנתה במספנות ישראל, הושקה בשנת 1975 ושירתה רוב ימיה בבסיס חיפה.

הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים סוף תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. מועד היציאה נקבע ל-15 באוקטובר 1973, אך הפלגתן נדחתה בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שתי הספינות הראשונות מתוך הסדרה השתתפו באופן פעיל במלחמה והיוו תוספת כוח משמעותית בזירת הים התיכון.

בספינות סער 4 ובמערכותיהן הוכנסו שיפורים רבים שנלמדו בספינות הטילים מהדגמים הקודמים. באח"י תרשיש הוכנסו שיפורים שנלמדו על ידי מספנות ישראל בעת בניית הספינות הקודמות בסדרה. צוות אח"י תרשיש למד את המערכות החדשות, את נוהלי התפעול ואת תרגולת הקרב עוד כאשר הספינה הייתה בבנייה.

הפלגות ומבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שייטת ספינות הטילים

הפלגה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע פעמון החירות

זוג ספינות סער 4, "אח"י תרשיש" בפיקוד שאול חורב ו"אח"י יפו" בפיקוד בני אריאלי, הפליגו לניו יורק בקיץ 1976 וייצגו את ישראל בחגיגות 200 שנה לעצמאות ארצות הברית. אל"ם אלי רהב שסיים תפקיד מפקד שייטת הסטי"לים פיקד על המבצע ומפקד חיל הים האלוף בנימין תלם הצטרף להפלגה.

בתום הביקור המוצלח בארצות הברית וביוזמת התעשייה הביטחונית המשיכו הספינות לביקור בנמל קרטחנה בקולומביה, בו נעשתה הצגת יכולות לחיל הים של קולומביה[1]. הביקור שודר בטלוויזיה על ידי צוות שהגיע במיוחד מעיר הבירה בוגוטה. הספינות עשו רושם מצוין והאדמירל הקטור סלאזר, מפקד הצי האטלנטי של קולומביה, היה מלא התפעלות. עם זאת, החליטה קולומביה בסופו של דבר לרכוש כלי שיט מאיטליה.

ניסוי הנחתת מסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י תרשיש הייתה הראשונה לבצע ניסוי הנחתת מסוקים. בשנת 1978 הותקן בירכתי הספינה מנחת במקום תותח 76 מ"מ. נעשו ניסויי הנחתה עם מסוק בל 205 ביום ובלילה.

פעילות נגד מחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה נעשו פעולות רבות למניעת הברחות נשק מהים. אח"י תרשיש יחד עם ספינת דבור תקפו סירת מחבלים והשמידו אותה בדרכה לחופי ישראל.

מעבר בתעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י תרשיש הייתה ספינת הטילים הראשונה שעברה בתעלת סואץ. המעבר היה בדצמבר 1979, בחג החנוכה. אורח הכבוד היה מפקד חיל הים, ולהפלגה הצטרפו מפקד בסיס חיפה ומפקד שייטת ספינות הטילים. הספינה התקבלה בנמל פורט סעיד בארוח של מפקד בסיס חיל הים המצרי שם. באותו לילה הודלק בספינה נר חמישי של חנוכה שצוין בחנוכיה מוארת על תורן הספינה.

הנתב המצרי הודיע שמהירות השייט בתעלת סואץ נדרשת להיות 7 קשר. הפקת מהירות נמוכה כזאת מחייבת הפעלת מנועים לסירוגין מה שעלול לגרום לתקלות. מפקד הספינה ישעיהו פטוקה סגר את מד המהירות ועבר את התעלה במהירות ממוצעת כפולה. פרט לכך שמנוע אחד התקלקל בדרך ההפלגה עברה בלא אירועים מיוחדים.

שירות במלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

שירות נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה סיימה את תפקידיה בחיל הים בשנת 1995. היא נמכרה לצ'ילה בשנת 1997, ושירתה בשם LM PAPUDO, על שם קרב ימי שנערך בשנת 1865 בין צ'ילה לאימפריה הספרדית[2]. בשנת 2008 נגרטה.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ושם תקופת הפיקוד הערות
רס"ן אפרים אשד 1975 השקה והכנסה לשירות
רס"ן שאול חורב 1976 - 1977 מבצע פעמון החירות
רס"ן יוסי לוי
רס"ן ליאור מרגולין ניסויי הנחתת מסוקים
רס"ן ישעיהו פטוקה ספטמבר 1978 - 31 דצמבר 1979 מעבר ראשון בתעלת סואץ
רס"ן אלי רונן 1980 -
רס"ן רון גינזבורג
רס"ן עוזי טישל 1981 - 1982 מלחמת לבנון
רס"ן יצחק וינרב
רס"ן יצחק קרמונה 1985 - 1986
רס"ן אילן בן גיגי 1986 - 1987
רס"ן כוכבי אזרן 1987 - 1988
רס"ן לוי שאפט 1988 -1989

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות והסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י תרשיש בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עם מנחת מסוק בגובה הסיפון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]