אחד בפה ואחד בלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אחד בפה ואחד בלב - הוא ביטוי, שמקורו בתלמוד ופירושו: פיו ולבו אינם שווים, אדם צבוע, שדבריו אינם תואמים את מחשבותיו הפנימיות.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי מופיע במספר מקומות בתלמוד, וביניהם מסכת פסחים: "שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן: המדבר א' [אחד] בפה ואחד בלב והיודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי".[1] שלוש העבירות האלו, מסביר המהרש"א, הן בכלל העבירות שבין אדם לחברו, אלא שבא הכתוב לומר לנו "שכל שאינו נוח לבריות, אינו נוח למקום" (כינוי לאלוהים ביהדות)[2]

מקום אחר בתלמוד המזכיר את הביטוי הוא מסכת בבא מציעא.[3] בדיון על הפסוק בויקרא[4]: "מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" שואלים חז"ל מדוע הצמיד הכתוב הין צדק לאיפת צדק, "והלא הין בכלל איפה היה". ומסבירה הגמרא: "שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק". ומוסיף אביי ואומר: "כוונתו שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב".

רש"י נעזר בביטוי זה בפירושו לפסוק בספר בראשית, המתאר את יחסיהם של בני יעקב לאחיהם, יוסף: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". אומר על כך רש"י - "מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב".[5] במילים אחרות, על אף שמעשיהם היו מגונים, לפחות הם לא היו צבועים בהתנהגותם כלפי יוסף.

שימושים בעברית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השועל הצבוע מחמיא לעורב על מראהו וקולו, רק כדי לזכות בגבינה, במשל השועל והעורב. ציור מאת וצלב הולאר, (1677-1607)
  • בעיתון "הזמן" משנת 1903 כותב מחבר הפיליטון, הצידני, שאין הוא מתרעם על צביעות בולטת כזו של הנחש, למשל, שהיא "אחת בפה ואחת בלב", אלא על הצביעות שבלב.[6]
  • בעיתון "המשקיף" משנת 1940 מספר אייזיק רמבה שזאב ז'בוטינסקי האמין למילות השבח שהרעיף לפתע בן-גוריון עליו, משום שלא האמין ש"אדם בעל שיעור קומה יהיו לו אחד בפה ואחד בלב"[7]
  • בעיתון "חרות", משנת 1962 כותב אלמוני החותם בראשי תיבות בכתבה בשם: "אחת בפה ואחת בלב", שמפלגת אחדות העבודה החמיצה הזדמנות גדולה "והוכיחה שוב הפעם לציבור, כי עמדתה היא אחד בפה ואחד בלב"[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד ב'
  2. ^ שמואל אליעזר הלוי איידלס, חידושי אגדות על פסחים, מהדורת ויליאם דוידסון, קי"ג, ע"ב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ט, עמוד א'
  4. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ו
  5. ^ רש"י על בראשית לז – ויקיטקסט, he.wikisource.org
  6. ^ צידני, פיליטון; מכתב אל החנווני, הזמן, 4 במאי 1903
  7. ^ אייזיק רמבה, "במחיצתו", המשקיף, 11 באוקטובר 1940
  8. ^ חרות, "אחד בפה ואחד בלב", חרות, 10 באוגוסט 1962