אחד מאלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אחד מאלף
כריכת הספר "אחד מאלף".jpg
מידע כללי
מאת מיה קינן
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עלים
שנת הוצאה 2014
מספר עמודים 679

אחד מאלף הוא ספר מדע בדיוני שנכתב על ידי הסופרת מיה קינן, והתפרסם תחילה בהמשכים במגזין החרדי קטיפה לבית המשתייך לעיתון יתד נאמן.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר מתחילה בשנת 2108, בעולם עתידני, עתיר מיחשוב ורובוטיקה. התעופה נעשית באמצעות רחפות מהירות, והמגורים מתקיימים בצורה טכנולוגית מתקדמת בקומפלקסים אדירים או בנייה תת-קרקעית. מזון טבעי מהונדס באופן אינטנסיבי ובכל זאת יקר באופן קיצוני, המאלץ את השכבות הנמוכות באוכלוסייה להשתמש בתחליפים ובעיקר ב'סיינסטי', (ככל הנראה שם שניתן על בסיס סינתטי) קוביות אפורות שעשויות בעיקר מפטריות אליהן ניתן להוסיף חומרי טעם שונים שונים בכדי להגיע לטעם המאכל הרצוי. אנרגיה מתקדמת המכונה 'אנקרוסקופים' שנמצאת בעיקר באדמות אוסטרליה והתגלתה שנים קודם לכן משמשת תחליף לחשמל.

שלושים שנה קודם לעלילת הספר אירעה 'מלחמת העולם השלישית' בה כבשה 'המעצמה האיראנית' מחצית מן העולם ואת דרום מדינת ישראל וירושלים בכללה. במקביל, אוסטרליה הפכה למעצמה עולמית בשל ריבוי האנקרוסקופים שנמצאו בה, ובהמשך הפכה לפדרציית ענק אליה סופחה צפון ישראל. בפדרציה נהוג שלטון של עשרים וחמש שנה למנהיג, ללא יכולת היבחרות בשנית. היחסים בין הפדרציה האוסטרלית למעצמה האירנית, המהוות למעשה את מרבית העולם, מתוחים מאוד, וברור כי בעתיד תפרוץ מלחמת עולם רביעית.

בארצות הברית עלה נשיא שהכריז על עצמו כגלגול נשמתו של ישו, והנהיג בה נצרות פונדמנטליסטית, ראקציונית ורודפת את יתר הדתות, עד שבמהלך הספר מגורשים היהודים הדתיים מארצות הברית.

בצפון ישראל התקבל בשנת 2039 תיקון השולל זכות הצבעה ממי שאינו עובד ארבעים ושמונה שעות שבועיות מתוך מטרה למנוע זכות הצבעה למגזר החרדי. כך, אף על פי שהמגזר מונה שישה מיליון אזרחים המהווים כרבע מכלל האוכלוסייה הוא מאבד עם הזמן כל יכולת השפעה במדינה ומצבו הולך ומתדרדר. קופת צדקה המכונה 'הקופה' או 'קופת העיר' (ככל הנראה אמורה להוות ההמשך העתידני של 'קופת העיר בני ברק') הופכת מארגון צדקה לארגון רווחה ושתדלנות כללי, המתאמץ לסייע לבעיות המגזר.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרויקט חשאי הממומן על ידי משרד הביטחון מנסה ד"ר יוגב; ניצול מלחמת העולם השלישית שאף איבד בה את כל משפחתו, לפתח תרכיב שיהפוך אנשים לחכמים באופן קיצוני. מטרתו של יוגב היא להבטיח את ניצחון על המעצמה האיראנית ולהציל את ההרוגים העתידיים. יוגב מצליח בפיתוח אך במקביל מתברר כי מקבלי הזריקה ימותו לכל המאוחר בגילאי העשרים לחייהם. יוגב מגלה כי הוא חולה סופני ואין ביכולתו להשלים את הפיתוח, ולכן מחליט להזריק לשישה תינוקות עזובים את התרופה מתוך תפיסה מוסרית כי עדיפים חיי המיליונים העתידים למות, ותקווה כי עד שיגיעו לגילאי העשרים יימצא פתרון לבעיה. יוגב מיידע את הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל בהחלטתו, וזוכה להסכמה שבשתיקה לאחר שהוא מבטיח ליטול על עצמו את כל האחריות.

יוגב מזריק לשישה יתומים את הזריקה, ביניהם התאומים צמח ועלעל גרינברג. מיד לאחריה מפתחים התאומים תסמינים מוזרים ומאלצים את יוגב לפנות אותם לבית החולים תוך סיוע ממשלתי. בבית החולים רופא פיקח בעל מצפון מפותח בשם חלום בדיל חושד מיד בנעשה בשניים. הרופא מקבל איומים, אך במקביל משוחד לנהל מתחם בו ייחקר פשר התיאום המוחי שמתגלה בין השניים. בדיל מסכים מתוך מטרה לעקוב אחר הנעשה.

חצי שנה מאוחר יותר, לאחר שהוברר כי קיים קשר טלפתי בין התאומים בעקבות התרופה ולאחר שהם מחכימים בהתאם למצופה, מחליטה הצמרת המדינית לחסל את בדיל. התינוקות שומעים את ההחלטה ומזהירים אותו, והוא נמלט בסיועו של מיליארדר שחצן בשם קוסטאס קראגוניס, יווני יהודי הנמצא בשלבי התקרבות לדת. לפני בריחתו ממליץ בדיל לתינוקות להעמיד פני טיפשים על מנת שיימסרו להורים רגילים. התינוקות ממלאים את הוראותיו ונמסרים לאימוץ. צמח נמסר לידי זוג חרדי בשם חני ויצחק מינצברג, אשר לאחר מות התינוקת הראשונה שלהם אחד עשר שנים קודם לכן שללו הרופאים את סיכוייהם לילדים נוספים. חני ויצחק ביקשו לאמץ ילד, אלא שבהתאם לאווירה הכללית במדינה סירבו הרשויות לאפשר להם לאמץ בשל היותם חרדים, תוך תירוץ הסירוב בגובה ההכנסות שלהם. בהמלצת סבו של יצחק, גדול הדור, הגישו הזוג בקשה לאימוץ תינוקות בעלי פיגור. הבקשה התקבלה והם קיבלו את צמח.

לאחר תקופה ארוכה של מקרים מוזרים מגלים יצחק וחני את חכמתו של צמח, ועוברים לגור ב'כיפת הקרח' באנטארקטיקה, המקום בו מיוצרים המאכלים הטבעיים, מתוך מטרה להגן עליו פיזית ורוחנית.

כשצמח נעשה בן ארבע הבידוד החברתי שלו בלתי נסבל, והזוג חוזר לארץ אך נתקל בקשיים רבים ובמיוחד תאוריה כללית לפיה שינוי מוחו של צמח נעשה בעזרת השתלת מחשב בראשו. הפרסום הרב שעושה הידיעה מביאה אותו לידיעת משפחתו המאמצת של עלעל, שגידלה אותו כל השנים בסתר בישראל. הם מזמינים את צמח לבקר אצלו, אך במהלך הביקור נחטפים השניים בידיי כוחות הפדרציה של צפון ישראל, המבקשים לגייס אותם בשנית למטרה לשמה ייועדו.

בתחילה הם מושמים בישיבה פיקטיבית, כאשר השוהים האחרים בה הם למעשה רובוטים מתקדמים ביותר הזהים לבני אדם באופן מושלם ומפותחים על ידי התאגיד של קוסטאס קראגוניס. בשלב זה נאמר להם כי הם נחטפו בידיי האיראנים וניצלו על ידיי כוחות הפדרציה, וכעת עליהם להסתתר עד יעבור זעם. במקביל הולכים ומתבררים ההבדלים בין השניים, הנובעים בעיקר מן החינוך השונה שקיבלו. צמח מהוסס, רגיש וטוב לב. עלעל שחצן ובטוח בעצמו. ההבדל מקשה בתחילה על ראשיי הפרויקט לגלות כי למעשה צמח חכם בהרבה מעלעל.

עם הזמן הילדים חושדים במהות המקום ומנסים לברוח, אז מתוודע אליהם ארז מנהל הפרויקט, מסביר להם עליו ועל טבעו ומפגיש אותם עם יתר הילדים. צמח מגלה כי הוא יכול להתחבר טלפתית עם כל הילדים, ומהווה מעין המפקד שלהם שכלית. צמח מתעקש על רצונו לברוח, בניגוד לעלעל שגאה להשתייך לפרויקט. הילדים מחליטים לעזור לו כדי שלא יישאר ויהיה המוצלח שבהם. הם ממליצים לו לברוח בלילה דרך פינוי האשפה.

במקביל פונה יצחק לקוסטאס קראגוניס, שהוא ידידו משכבר הימים בבקשת עזרה. חלום בדיל מועסק בכל אותה העת אצל קוסטאס כמזכיר אישי בשם חזון זהבי, במה שנראה לו ככפייה וניצול של הכרת תודתו על הצלתו. קוסטאס מטיל על בדיל לאתר את צמח. בדיל מצליח בעזרת אדי רובוט דמוי אנוש העובד אצל קראגוניס, לגלות כי לקראגוניס עצמו היה יד ורגל בכל עניין התרופה, והוא בחר להעניק לבדיל את כל האמצעים לגלות זאת ולהימלט למדינה מבודדת ללא אפשרות הסגרה מחשש לתוצאות הגילוי ומה שתחשוף מדינת צפון ישראל עליו כנקמה על בגידתו.

בדיל יוצא ברחפת למקום החזקתם של הילדים בדיוק כשצמח נתפס בבריחתו בידי רובוט. רחפת איראנית עוקבת אחר צמח ויורה בו, אך בדיל מצליח למלט אותו ולהביא אותו לבית החולים שם מצויים הוריו המאמצים אחר לידה נגד כל הסיכויים. הרופאים חוששים כי הירי כלל חומר ביולוגי המצריך טיפול תרופתי שיפיג את השפעת האמהרה. יצחק מורה להם לתת אותו. למפרע מתברר כי הירייה כלל לא כללה חומר ביולוגי, אך צמח מאבד את יכולותיו המיוחדות.

בדיל מגלה כי קוסטאס קראגוניס הוריש לו את כל רכושו, וכי בכל הזמן הזה החשיב אותו לידידו הטוב ביותר.

באחרית הדבר סבתו המאמצת של צמח מנחמת אותו על איבוד כישוריו השכליים, ומחדירה בו את המסר המרכזי של הספר בהתבסס על המסופר בתלמוד בבלי על חנה, אמו של שמואל הנביא - עיקר המטרה בעולם היא המאמץ, ולא ההישגים או הכישורים השכליים.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

• צמח דוד גרינברג - הפרוטגניסט, יתום שקיבל את זריקת האמהרה וגדל אצל יצחק וחני מינצברג. תאומו של עלעל (אך מוחו עובד מהר יותר מעלעל).

יצחק מינצברג - עובד 'הקופה' ובעלה של חני, אביו המאמץ של צמח, חבר של המיליארדר קוסטאס קראגוניס.

• חני מינצברג - מפתחת אינטואיטיבית מוכשרת שעובדת בארגון חסד. נשואה ליצחק. אמו המאמצת של צמח.

• עלעל גרינברג - אחיו התאום של צמח, שקיבל גם הוא את זריקת האמהרה. אופיו שונה בתכלית משל תאומו.

קוסטאס קראגוניס - מיליארד יווני יהודי גחמני המתקרב לדת בעזרתו של יצחק וחש ידידו הטוב.

• חלום בדיל - רופא בעל מצפון שהתערב בעניין האמהרה והסתבך.

• גיא יוגב - ממציא (מגלה) האמהרה, ניצול מלחמת העולם השלישית, חולה במחלה סופנית.

• נתן ארליך - מנהל 'הקופה'. מידידיו של יצחק מינצברג.

•הרב סעדון - 'גדול הדור', מנהיג הציבור החרדי וסבו של יצחק.

השפעה בציבור החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר 'אחד מאלף' היה פריצת דרך בספרות החרדית בהיותו ספר מדע בדיוני, אך יותר מכך בהיותו ספרות עתידנית. בחברה שאחד מיסודותיה הוא האמונה בביאת המשיח בכל יום נמצא בספרות עתידנית טעם לפגם, מה גם שהעתיד אותו צפתה המחברת היה פסימי במיוחד למדינת ישראל בכלל ולחברה החרדית בפרט.

כשפורסם הספר בהמשכים ב'קטיפה לבית' התפרסמה בצמוד לו מדי שבוע הבהרה מאת המחברת כי 'סיפורים, גם אלו המתרחשים במקומות ובזמנים מרוחקים, לא נועדו אלא כדי לשמש כמסגרת ורקע להצגתן של דילמות... הצגתו של הסיפור 'אחד מאלף' כמתרחש בשנת ה'תתס"ח לא נועדה אלא כדי למשוך את לב המעיין.. ואני, בתוך כלל ישראל, מאמינה באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא'.

בספר עצמו לא פרסמה קינן את ההבהרה, אך טענה בפתיחה כי היא אינה מחשיבה את הספר כמדע בדיוני או עתידני, אלא ספר 'המתקיים ביקום סיפורי המיוחד לו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]