לדלג לתוכן

אחוות תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחוות תורה
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד ראשי בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מטה הארגון בני ברק
מקום פעילות ישראל
מייסדים הרב דוד לייבל
חברים 7 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הרב מנחם מנדל שפרן[1]
עובדים 11 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2011–הווה (כ־15 שנים)
https://achvat.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אחוות תורה היא תנועה של חרדים בעולם המעשה, בראשות הרב דוד לייבל. התנועה מקיימת בתי מדרש קהילתיים, מסגרות לימוד תורה והלכה, מסגרות חינוך ונוער ופעילויות חברתיות, ומבקשת להציע לחרדי העובד בית קהילתי ותורני המאפשר לו לקיים חיי תורה ויראת שמים לצד השתתפות פעילה בכלכלה, בחברה ובביטחון המדינה. ברקע התנועה עומדת תפיסה לפיה היציאה לעבודה אינה דרך של בדיעבד אלא דרך לכתחילה, וכי החרדי העובד הוא חלק לגיטימי בעם ישראל לצד עולם הישיבות והכוללים.

מייסד התנועה ונשיאה הוא הרב דוד לייבל, מירושלים, שעמדותיו בשאלות העבודה והגיוס עוררו דיונים רבים במגזר החרדי. לצדו מכהן כנשיא הרב מנחם מנדל שפרן, העומד גם בראש בית ההוראה לדיני ממונות של התנועה.

הקמה והתפתחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה בבני ברק בשנת 2011 בידי הרב דוד לייבל, בתחילה כרשת כוללי ערב בשם "רבי שלמה אייגר", לאחר התייעצות עם הרב אהרן לייב שטיינמן. הרשת נועדה לתת מענה לתופעה שבה בוגרי ישיבות שיצאו ללימודים מקצועיים ולשוק העבודה התנתקו מלימוד הגמרא ומחיי בית המדרש. עם השנים התרחבה היוזמה, ובמקום רשת לימוד בלבד החלה לקום רשת של קהילות מקומיות המותאמות לאורח חייו של החרדי העובד, ובמרכזן בית מדרש קהילתי, פעילויות קהילתיות ושכבת הנהגה והובלה. בשלב זה שינתה הרשת את שמה ל"אחוות תורה".

התפיסה הרעיונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשתית הרעיונית של התנועה נקשרת לנאום שנשא הרב לייבל בוועידה בבנייני האומה בירושלים בשנת תשע"ח (2018), שכונה בתקשורת החרדית "נאום השבטים". בנאום הציג הרב לייבל את החרדי העובד כשבט לגיטימי בעם ישראל לצד "שבט לוי" המתמסר ללימוד תורה, וטען כי לעם ישראל דרכים אחדות המשלימות זו את זו. בהקשר זה משתמשת התנועה בדמותו של "יהודי של השולחן ערוך", המבסס את הלגיטימציה של החרדי העובד על ההלכה הקובעת לקבוע עתים לתורה לצד עיסוק בפרנסה, ועל העיקרון שלפיו השילוב בין עבודה ללימוד תורה הוא דרך חיים לכתחילה.

בעקבות התפתחותה של תנועת אחוות תורה ובעקבות הצורך שהעלתה לחרדיות בעולם המעשה קמו בהמשך מסגרות נוספות הנותנות מענים לקבוצות מגוונות של חרדים בעולם המעשה. בין המסגרות ניתן למנות את ארגון "חלקי בקהילתי" ואת "עיתים".

ליבת הפעילות היא רשת קהילות מקומיות המהוות בית למשפחות מכל העדות והחוגים. נכון לשנת 2025 מונה הרשת כ-65 קהילות ב-16 ערים, כ-3,000 משפחות וכ-15,000 משתתפים בפעילויות. במרכז כל קהילה עומד בית מדרש, ולצידו פעילויות ושיעורים לכל המשפחה. כל קהילה מלווה בידי "ראש קהילה" מטעם הרשת, ולהכשרת מובילי הקהילות פועל מערך בשם "ראש הקהל".

תורה והלכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-50 שיעורי תורה שבועיים מתקיימים בקהילות התנועה ברחבי הארץ. לצידם מפעילה התנועה מסגרת הלכה יומית בהכוונת הרב עמרם פריד, המופצת בקבוצות דיגיטליות, וכן בית הוראה לדיני חושן משפט בראשות הרב מנחם מנדל שפרן, הנותן מענה הלכתי בדיני ממונות הנוגעים לחיי המסחר והעבודה.

קהילת הנשים "אחת"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה מפעילה מעגל ארצי לנשים בשם "אחת", המקיים מעגלי שיח חודשיים, הרצאות וסדנאות, קבוצת הלכה יומית ותוכנית הכשרה למובילות. נכון לשנת 2025 פועלים במסגרתו כ-40 מעגלי תוכן בפריסה ארצית.

חינוך ונוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשפ"ג הקימה התנועה מחלקה חינוכית, תחתה פועלת תנועת הנוער "אחווה". נכון לשנת 2025, התנועה מפעילה כ-25 סניפים ברחבי הארץ ומונה למעלה מ-1,000 חניכים וחניכות המשתתפים בפעילויות שבועיות, שבתות, מסעות ומחנות. בנוסף, הוקמו ישיבות לתלמידי ישיבה המבקשים לשלב לימוד תורני עם שירות צבאי: "משמר התורה", ישיבת הסדר המשלבת לימוד תורני עם שירות קרבי במסגרת חטיבת חשמונאים, ו"המתיבתא – תורה עם דרך ארץ", המשלבת לימודי קודש, לימודים אקדמיים ושירות טכנולוגי ביחידות עילית.

תוכן ומדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת התוכן של התנועה מפיקה חומרי לימוד סביב מעגל השנה, פודקאסטים ותכני וידאו. התנועה מוציאה עלון שבועי בשם "אחוותא", הכולל טורים בנושאי השקפה, פרשת השבוע, היסטוריה, חינוך והלכה, ומופץ בבתי כנסת בידי מתנדבים.

אירועים ציבוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה עורכת התנועה ועידה שנתית ואירועים ארציים, ובהם "ירחי כלה", מעמדי אבות ובנים וערבי סליחות. הוועידה הבולטת ביותר נערכה בשנת תשע"ח (2018) בבנייני האומה, ובה השתתפו רבנים ואדמו"רים מחוגים שונים, ובהם נשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן והראשון לציון הרב יצחק יוסף. לקראת חג השבועות מקיימת התנועה את מעמדי "ובאו כולם". לאבות ובנים

ביקורת ומחלוקת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו של הרב לייבל ועמדותיו עוררו ויכוח במגזר החרדי, ובמיוחד בקרב ההנהגה הליטאית. ההתנגדות התעצמה סביב סוגיית גיוס בני הישיבות, שבה הביע הרב לייבל עמדות שונות מאלה של רוב ראשי הישיבות וקרא לאפשר למי שאינו לומד כל היום להתגייס למסגרות מותאמות. בשנת תשפ"ד (2024) פורסם בעיתון "יתד נאמן" מכתב של הרב דוב לנדו נגד פועלו, ובו תוארו השקפותיו כסכנה לעולם התורה. גם במקרה זה, לא יצא גינוי או מכתב כנגד תנועת אחוות תורה שבנשיאותו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]