אחוזת בילטמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחוזת בילטמור
Biltmore Estate
Biltmore Estate 14-2.jpg
מידע על המבנה
סוג בית מגורים, אחוזה, מחוז היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר קרוליינה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סגנון אדריכלי נאו-רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 35°32′23″N 82°33′03″W / 35.53965°N 82.55095°W / 35.53965; -82.55095 קואורדינטות: 35°32′23″N 82°33′03″W / 35.53965°N 82.55095°W / 35.53965; -82.55095 
www.biltmore.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אחוזת בילטמור היא אחוזה בסגנון רנסאנס צרפתי הממוקמת ליד אשוויל, שבקרוליינה הצפונית. האחוזה אשר נבנתה על ידי ג'ורג' ו. ואנדרבילט השני (George Washington Vanderbilt II) בין השנים 1896 עד 1902 היא הבית הגדול ביותר בארצות הברית, אשר נמצא בבעלות פרטית. האחוזה ששטחה הבנוי עומד על 16,200 מ"ר נמצאת עדיין בבעלות המשפחה והיא משמשת כמוזיאון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים של המאה התשע עשרה, ג'ורג' וושינגטון ואנדרבילט השני, בנו של ויליאם הנרי ואנדרבילט, החל לפקוד לעיתים קרובות את אזור אשוויל שבצפון קרוליינה יחד עם אמו. הוא אהב מאוד את הנופים ואת האקלים באזור ובחר בו כמיקום המושלם לבניית אחוזה לימי החורף. ואנדרבילט הפקיד את המשימה בידיו האדריכל הידוע ריצ'רד מוריס האנט. האנט, שתכנן בעבר בתים עבור אחדים מבני משפחת ואנדרבילט, התבקש ליצור חיקוי של אחוזות צרפתיות בסגנון "עמק הלואר". ואנדרבילט שרצה את הטוב ביותר, שכר גם את אדריכל הנוף הידוע פרדריק לו אולמסטד, עליו הופקד תכנון שטח האחוזה. ואנדרבילט דאג אף להקמת חוות לחיות משק, מחלבה ועוד, על מנת שהאחוזה תוכל לקיים את עצמה. האחוזה כללה גם כפר קטן ואף כנסייה.

בני משפחה וחברים מרחבי ארצות הברית ואף מחוץ לה, הוזמנו ליהנות מהשפע הרב שהציעה האחוזה, ארוחות הפאר שהוגשו על שולחן ומסביבו 64 כיסאות, ומגניה היפהפיים שתוכננו על ידי הולמסטד.

אחוזת בילטמור העסיקה רבות את ואנדרבילט אשר הקדיש פחות מזמנו לעסקים המשפחתיים ולהשקעותיו שלו. עלות בנייתה ואחזקתה של האחוזה כילתה את מרבית כספו. לאחר מותו של ואנדרבילט ב-1914 מסיבוכים של ניתוח לכריתת התוספתן שעבר, מכרה אלמנתו את מרבית שטח האחוזה. האחוזה אשר השתרעה במקור על שטח של 500,000 דונם בקירוב, הצטמקה לשטח של 32,000 דונם בלבד. השטחים הנותרים נרכשו על ידי הממשל המקומי שהפכם ליער לאומי. האחוזה אשר נחצית לשניים על ידי נהר "פרנץ' ברוד" נמצאת היום בבעלותה של חברת בילטמור, אשר נשלטת על ידי נכדו של ג'ורג' ואנדרבילט.

בשנת 1963 היא הוגדרה כאתר היסטורי לאומי.

חזית האחוזה

האחוזה כאתר תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעליה של האחוזה השתמשו בה פחות ופחות עד 1956, השנה בה היא נפתחה לציבור כמוזיאון. באחוזה מבקרים כיום יותר ממיליון תיירים בשנה. מבקרים מכל העולם מגיעים להתרשם מבריכת השחייה הענקית, מהספרייה, מאוסף חפצי האמנות ומהגנים המדהימים ביופיים.

האחוזה בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוזת בילטמור שימשה כאתר צילומים לסרטים רבים, ביניהם: להיות שם, ריצ'י ריץ', חניבעל, המוהיקני האחרון, פורסט גאמפ, אוצר לאומי ופאץ' אדמס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחוזת בילטמור בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אחוזת בילטמור