אחוזת מגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אחוזת מגד הוקמה בשנת 1928 על גבעה ממזרח לחדרה והחליפה לאורך שנות קיומה שמות רבים וייעודים רבים. היא נקראה בין השאר - "חוות ברין", "חוות מגד", "תל מגדים", "משק ילדים", "גבעת נאה" ועוד שמות שונים אשר התחלפו בהתאם ליעודה המשתנה. בין תפקידיה, חווה זו הייתה מבנה החברה שהקימה את היישוב מגד (שהתמזג עם פרדס חנה), בית ספר חקלאי, מוסד לקליטת ילדים שעולים לישראל בלא הוריהם ובית חולים לחולי נפש.

הקמת האחוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחוזה הוקמה על ידי ד"ר זאב ברין בכספי משקיעים יהודים, בשנת 1929 על גבעה ממזרח לחדרה. האחוזה שימשה כבסיס לניהול מטעי הדר על שטח של כ-700 דונם. היא תוכננה על ידי האדריכל יוחנן רטנר מהטכניון, אשר דאג להקיפה בגדר בטון לצורך הגנה מהתקפות ערביי האזור.

בכניסה לאחוזה הוקמה בריכת השקיה לפרדסים. באחוזה עצמה התגוררו הזוג ברין וילדיהם, אלפרד קאופמן אשר ניהל את החברה, גדעון מיכלזון – המנהל בפועל, והפועלים. בשנת 1933, ערב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הגיעו לארץ ישראל רבים מן המשקיעים היהודים בעלי המניות, על מנת לממש את זכותם על הקרקע.

המשקיעים הקימו את היישוב מגד, ששכן למרגלות גבעת האחוזה מצפון. את השם "מגד" הציע ש"י עגנון – גיסו של ד"ר ברין. ד"ר ברין יזם את הקמת בית האריזה לפרי הדר אפא"י (אגודת פירות ארץ ישראל) שמוקם מדרום לפרדסים. בשנת 1939, היישוב התמזג עם פרדס חנה ומאז הוא מהווה את "שכונת מגד" בעיר[1].

בשנים 1934–1936, שכן באחוזה, באופן זמני, בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה[2] עד השלמת מבני הקבע שלו בפרדס חנה. ד"ר ברין חזר לחדרה והקים בה את "אחוזת עמיר" – משק חקלאי מגוון. ברין חדל לתחזק את אחוזת מגד ומכר אותו.

משק ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות ברין הנטושה הוצאה למכירה ונקנתה על ידי גב' קלר ורסהיימר[3] – אלמנה עם שלושה ילדים. כאשר הגיעה קלר לפרדס חנה ושמעה שבית האחוזה במגד עומד למכירה החליטה לקנות את האחוזה ולהשמישה כמוסד לילדים חוסים שנקרא "משק ילדים". ורסהיימר ניהלה מוסד דומה עוד בגרמניה, טרם עלייתם לארץ. היא לא ניהלה בפועל את משק הילדים אך פקחה על הנעשה והתגוררה באחוזה עם שלושת ילדיה.

לקראת סוף שנות ה-30 גבר הלחץ להעלות ילדים יהודיים מגרמניה לארץ. ורסהיימר פנתה לממשלת המנדט עם רשימת ילדים יהודים שביקשה להביא למשק הילדים וקיבלה 12 סרטיפיקטים להעלאת ילדים יהודיים מגרמניה, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. המוסד המשיך בפעילותו עד שעבר לנהריה בתחילת ספטמבר 1944[4]. האחוזה נמכרה אז לויצ"ו ונפתח בו בית ילדים לילדים בגילאי 3-10[5]. מוסד זה המשיך לפעול עד תחילת שנות החמישים.

בעת האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 הקים אברהם נאה באחוזה בית חולים ל"חולי נפש וחולי עצבים" אשר נקרא "גבעת נאה"[6]. בית החולים קיבל תקציבים ממשרד הבריאות[7]. בית החולים נסגר בשנת 1973[8]. לאחר שנסגר בית החולים, השם "גבעת נאה" נותר שמה של תחנת האוטובוס הקרובה למקום[9].

בשנת 1990 נרכש השטח על ידי משפחת אייפנברג אשר מקיימת מאז גן אירועים במקום[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]