עכוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אחוריים)
עכוז
עכוז אישה (למעלה) ועכוז גבר (למטה)
עכוז אישה (למעלה) ועכוז גבר (למטה)
עכוז אישה (למעלה) ועכוז גבר (למטה)
שיוך set of subdivisions of cardinal body part, particular anatomical entity עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית עורק העכוז העליון, עורק העכוז התחתון עריכת הנתון בוויקינתונים
עצבוב superior gluteal nerve, inferior gluteal nerve
תיאור ב אנציקלופדיה של אוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) nates עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A01.1.00.033 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 157 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 76446 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.378.610.100 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D002081 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0282082 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים חלקי הגב והעכוז האנושי
שרירי העכוז והירך של צד ימין במבט אחורי

העַכּוּז (ידוע גם כשֵׁת, ישבן, אחוריים, ובסלנג: תחת,[1] טוסיק או טוכעס - ההגייה היידית ל"תחת") הוא הכינוי המקובל לזוג מסות השריר והשומן המהוות את חלקו האחורי של האגן האנושי. העכוז מאפשר לאדם לשבת בנוחות כשגבו זקוף, מבלי להשעין את כובד משקלו על רגליו (כפי שעושים יונקים אחרים, כדוגמת כלבים וחתולים).

בתרבויות רבות, הישבן ממלא תפקיד במשיכה מינית.[2] תרבויות רבות השתמשו בישבן גם כמטרה עיקרית לענישה גופנית.[3]

אנטומיה ומשמעות אבולוציונית

באנטומיה אנושית, תחום העכוז (TA: Regio glutealis) מוגדר על ידי שרירי העכוז שבחלקו האחורי של האגן. הגבול העליון של תחום העכוז הוא רכס הכסל של עצם הכסל, והגבול התחתון הוא גבולו התחתון של שריר העכוז הגדול, שם נמצא קפל העכוז (Sulcus glutealis). את צורת העכוז הבולטת מרכיבים שריר העכוז הגדול המרכיב את חלקו המרכזי של העכוז ושריר העכוז האמצעי המרכיב את חלקו העליון-צידי של העכוז.

בדרך כלל, אצל בני אדם, לנקבות יש בדרך כלל ישבן עגול וחושני יותר, הנגרם על ידי אסטרוגן שמעודד את הגוף לאגור שומן בישבן ובירכיים. טסטוסטרון, לעומת זאת, מונע מאגירת שומן באזורים אלו. הישבן אצל נקבות אנושיות מכיל אפוא יותר רקמת שומן מאשר אצל גברים, במיוחד לאחר גיל ההתבגרות. פסיכולוגים אבולוציוניים מציעים שייתכן שהישבן המעוגל התפתח כתכונה רצויה מכיוון שהוא מספק אינדיקציה חזותית לצעירותה ולפוריותה של האישה. הוא מאותת על נוכחות של אסטרוגן ועל נוכחות של מאגרי שומן מספיקים להריון והנקה. בנוסף, הישבן נותן אינדיקציה לצורת וגודל האגן, מה שמשפיע על יכולת הרבייה. מכיוון שהתפתחות והגייה של הישבן מתחילה בגיל המחזור ויורדת עם הגיל, ישבן מלא הוא גם סמל לנעורים.[4]

על פי מחקר שפורסם ב-"journal Evolution and Human Behavior", גברים רבים נמשכים לישבן בולט משום שהוא מאפיין עקמומיות מותניים מסוימת, גם אם הם אינם מודעים לכך. במסגרת המחקר, שנערך באוניברסיטת בילקנט בטורקיה, 300 גברים נדרשו לדרג את האטרקטיביות של נשים לפי עקמומיות המותניים שלהן, שנעה בין 26 ל-61 מעלות.[5]

מרבית הנחקרים העידו כי עקמומיות מתונה שעומדת על 45 מעלות היא זאת שמושכת אותם. לפי החוקרים, עקמומיות זאת מעניקה יתרונות אבולוציוניים, כך שהאישה פחות סובלת מכאבי גב, פריצות דיסק וכן מצליחה להסתגל לכובד המשקל במהלך ההיריון טוב יותר.[5]

שרירים

שרירי העכוז מחולקים לשתי קבוצות. קבוצת שרירי העכוז וקבוצה של שרירים עמוקים יותר.

שרירי העכוז הם שריר העכוז הגדול, שריר העכוז האמצעי ושריר העכוז הקטן. פעולתם העיקרית היא פשיטה של הירך והרחקה של הירך.

השרירים העמוקים בעכוז הם השריר האגסי, השריר הסותם הפנימי, שרירי התאומים (שריר התאומים העליון ושריר התאומים התחתון) ושריר הירך המרובע. השרירים העמוקים של העכוז בעיקר מסובבים את הירך כלפי חוץ.

עצבים

העכוז מכיל מספר רב של עצבים. חלקם עצבים שטחיים המעצבבים את עור העכוז והירך ואחרים עצבים עמוקים המעצבבים את שרירי העכוז, את חלק משרירי הירך ואת שרירי ועור השוק וכף הרגל.

עצבים שטחיים בעכוז מגיעים ישירות משורשי העצב של מקלעת המותן ושל מקלעת העצה. מוצאם של עצבי העכוז העליונים (Nervi clunium superiores) בשורשי העצב המותניים הראשון עד השלישי. הם מעצבבים את שני השלישים העליונים של עור העכוז. עצבי העכוז האמצעיים (Nervi clunium medii) מגיעים משורשי העצב העצתיים הראשון עד השלישי ומעצבבים את העור שמכסה את עצם העצה ואת החלק התיכון של העכוז. עצבי העכוז התחתונים (Nervi clunium inferiores) הם ענפיו העכוזיים של עצב עור הירך האחורי. מקורם בשורשי העצב העצתיים הראשון עד השלישי והם מעצבבים את השליש התחתון של עור העכוז. את החלק הצידי ביותר והגבוה של אזור העכוז, הגולש לתחום החלציים, מעצבב עצב הכסל ותת הבטן (Nervus iliohypogastricus) המגיע משורש העצב המותני הראשון ומשורש העצב החזי השנים עשר.

אל אזור העכוז נכנסים מספר עצבים עמוקים היוצאים מהאגן דרך נקב השת הגדול. הגדול שבהם הוא עצב השת החולף דרך העכוז בדרכו לירך וליתר הגפה התחתונה. עוד יוצאים מהאגן עצב העכוז העליון (Nervus gluteus superior) ועצב העכוז התחתון (Nervus gluteus inferior) המעצבבים את שרירי העכוז ואת השריר מותח המחתלה הרחבה. העצב לשריר הירך המרובע (Nervus musculi quadrati femoris) והעצב לשריר הסותם הפנימי (Nervus musculi obturatorii interni) מעצבבים את השרירים שנתנו להם את שמם ואת שרירי התאומים. עצב חשוב נוסף העובר בעכוז הוא עצב הערווה (Nervus pudendus) המגיע לחיץ הנקביים ומעצבב את רוב המבנים בחיץ הנקביים.

כלי דם

כלי הדם של העכוז מגיעים מעורק הכסל הפנימי (Arteria iliaca interna) ומתנקזים אל וריד הכסל הפנימי (Vena iliaca interna).

עורקי העכוז יוצאים מהאגן דרך נקב השת הגדול. עורק העכוז העליון (Arteria glutea superior) ועורק העכוז התחתון (Arteria glutea inferior) עוברים בהתאמה מעל ומתחת לשריר האגסי ומספקים דם לשרירי העכוז ולשרירי העכוז העמוקים. עורק הערווה הפנימי (Arteria pudenda interna) יוצא מהאגן סמוך לעורק העכוז התחתון ומספק דם למבנים באזור חיץ הנקביים.

ורידי העכוז (Venae gluteales superiores, Venae gluteales inferiores) ווריד הערווה הפנימי (Vena pudenda interna) אוספים דם מאזור העכוז ומאזור חיץ הנקביים ונעים בצמוד לעורקים המקבילים להם עד וריד הכסל הפנימי.

ענישה גופנית

בתרבויות רבות היה העכוז מוקד לענישה גופנית. במיוחד אמורים הדברים לגבי עבירות קלות או טיפול בבעיות משמעת של ילדים (ובתרבויות אחדות - נשים). מספר השערות הועלו על מנת להסביר תופעה זו, ביניהן:

  • כיוון שהעכוז אינו חשוף ברבים, זרים יתקשו לגלות את דבר הענישה הגופנית (ולנקוט צעדים נגד המעניש אם הנזק שנגרם חמור מדי)
  • חשיפת העכוז היא עניין מביך כשלעצמו; הכאתו, בתרבויות מסוימות, נועדה להעצים את ההשפלה שחש העבריין
  • אף שהעכוז מכיל מספר רב של קצות עצבים (וכך הכאתו מבטיחה הסבת די כאב, למרות ריכוזי השומן הגדולים), סיכויו של הקורבן לחוות פציעה ארוכת-טווח קטנים יחסית, כיוון שלא סבירה פגיעה באיברים פנימיים
  • המתנגדים לענישה גופנית רואים בהכאת העכוז ביטוי של פטישיזם מיני ותו לא, בהסתמכם על היות העכוז איבר מוצנע

צניעות וארוטיקה

העכוז נחשב לאיבר מוצנע ואף ארוטי. בתרבויות רבות, הישבן ממלא תפקיד במשיכה מינית.[2] חשיפתו המכונת בפומבי, "מונינג" (באנגלית: Mooning, מלשון Moon, ירח), נעשית על מנת להביע מחאה או סתם לשם הנאה. זאת משום שהיא נחשבת כפעולה גסה ומעליבה וכן מכיוון שישנו טאבו בנוגע לישבן. עם זאת, רבים רואים בצפייה בעכוזו או בעכוזה של בן/בת המין הנחשק גורם מעורר מבחינה מינית. החפצה מינית של הישבן, במיוחד של המין הנשי, התרחשה לאורך ההיסטוריה.[4]

בעוד ישבן של נקבה לרוב מורגש בארוטיקה הטרוסקסואלית, ישבן של גברים נחשב גם הוא לאזור ארוגני על ידי נשים רבות, וגם מורגש בהומוסקסואליות גברית שלעיתים קרובות מתמקדת בקיום יחסי מין אנאליים.[4]

הודות לעיצוב של אמוג'י האפרסק, לעיתים הוא משמש כסמל מרמז לישבן, בעיקר בהקשרים מיניים.[6][7][8]

קיים שוני היסטורי ותרבותי רב באשר לממדיו וצורתו של העכוז האידיאלי; בעוד שבתרבויות אחדות, כמו גם באירופה במאות ה-18 וה-19, הועדף עכוז דשן וגדול-ממדים (בין היתר, כסמל לפוריות), בעולם המערבי המודרני נתפס בדרך כלל עכוז בולט וחטוב כמעורר מינית.

לקריאה נוספת

  • Heather Radke, Butts: A Backstory, Avid Reader Press / Simon & Schuster, 2022.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילה זו מופיעה, כמילה המשמשת את המון העם, במילון מאת אליהו בחור, "התשבי", מהמאה ה-16, ועוד קודם לכן בכתבי רבנו חננאל בן המאה ה-11.
  2. ^ 1 2 הניג, ז'אן-לוק, The rear view: A brief and elegant history of bottoms through the ages, לונדון: Souvenir Press, 1995
  3. ^ Caning in UK schools, 1894 - CORPUN ARCHIVE uksc1894, web.archive.org, ‏2014-07-01
  4. ^ 1 2 3 ויקטוריה פיטס-טיילור, Cultural Encyclopedia of the Body, Greenwood, 2008
  5. ^ 1 2 למה גברים אוהבים נשים עם ישבן גדול?, באתר וואלה!‏, 10 במרץ 2015
  6. ^ Heather Schwedel, Does the Peach Emoji Still Mean Butt, or Is It a Rallying Cry for Democracy?, Slate, ‏4 באוגוסט 2019
  7. ^ Sexting With Emoji: A Beginner's Guide to the Hottest Emoji Combinations, The Daily Dot, ‏2 בנובמבר 2016
  8. ^ Hafeezah Nazim, It’s Confirmed: The Eggplant Emoji Symbolizes A Penis, Nylon, ‏3 בפברואר 2018
  9. ^ אתר למנויים בלבד אופיר חובב, "אפשר לראות דרך הישבן איך התרבות המערבית מתעצבת", באתר הארץ, 6 בפברואר 2023