אחיאא עלום א-דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחיאא עלום א-דין
Ihya 'Ulumuddin jilid 1 Imam Khairul Annas.JPG
מידע כללי
מאת אל-ע'זאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אִחְיַאא עֻלוּם א-דִּיןערבית: احياء علوم الدين), בעברית: "תחיית מדעי הדת" הוא ספר שנכתב על ידי האימאם אל-ע'זאלי. הוא נכתב בשפה הערבית, והוא היה לאבן הפינה של האסכולה המחשבתית ושילב תאולוגיה, ספקנות, מיסטיקה, אסלאם ותפיסות אחרות, ובו הוא דן לעומק בפילוסופיה המוסלמית. מחשבתו היוותה את הבסיס לאימפריה העֹת'מאנית, ובסופה, כאשר מוסטפא כמאל הפריד את המחשבה הדתית ב-1922 מחוק המדינה, הוא אסר על תרגומי עבודותיו של אל-ע'זאלי לטורקית, ובתוך כך גם אסר על תרגומו של הספר לטורקית[1].

הספר הזה נחשב על ידי רבים כיצירת המופת האולטימטיבית של הרוחניות האסלאמית[2].

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לארבעה חלקים, שכל אחד מהם מכיל 10 פרקים. הספר מסביר את הדוקטרינה ואת הפרקטיקה של האסלאם, ומטרתו ללמד כיצד ניתן להפוך אותם לבסיס הרחב של חיים רוחניים, אשר אמורים להוביל את האדם להתפתחותו המנטלית, המיסטית, והרוחנית[3].

  • החלק הראשון של הספר עוסק בידע ובתנאים המקדימים לאמונה.
  • החלק השני של הספר דן באנשים ובחברה.
  • החלק השלישי והחלק הרביעי מוקדשים לחיים הפנימיים של הנשמה, ומסביר את המידות הרעות הראשונות שאנשים צריכים להתגבר עליהן בתוך עולמם הפנימי, ואת המידות הטובות שהם צריכים לשאוף להשיג.

השפעת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הפך לטקסט האסלאמי הנקרא ביותר אחרי הקוראן וספרי החדית'.[4] הוא הצליח, לשלב בין, לחבר בין ולאחד את התאולוגיה האסלאמית האורתודוקסית עם המיסטיקה הסופית, באופן יעיל, ובכך הוא מהווה מדריך מעמיק לכל תחומי החיים של המוסלמי.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ghazali, Imam. "Ihya Ulum al-Din {إحياء علوم الدين} by Imam Ghazali - Maktabah Mujaddidiyah" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018. 
  2. ^ Encyclopedia Iranica, Columbia_University
  3. ^ "Al-Ghazālī | Muslim jurist, theologian, and mystic". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2018. 
  4. ^ J. Hunt, The Pursuit of Learning in the Islamic World, 610-2003, McFarland, 2005, p. 83.
  5. ^ Joseph E. B. Lumbard, Islam, Fundamentalism, and the Betrayal of Tradition: Essays by Western Muslim Scholars, World Wisdom, Inc, 2004, p. 291.