מוירה
 | |
| תרבות |
מיתולוגיה יוונית  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
Narecnitsi, נורנות, Parcae |
| אב |
קרונוס |
  | |
מוֹירות (ביוונית: Μοῖραι, מילולית: "חלק" או "מנה", בהקשר של מנת הגורל) היו שלוש אחיות שייצגו את הגורל במיתולוגיה היוונית. המקבילות להן במיתולוגיה הרומית היו הפרסאות והנורנות במיתולוגיה הנורדית. נקראות גם "הגורלות", "אחיות הגורל" או "אלות הגורל".
שלוש האחיות, קְלוֹתוֹ, לָאכֶסִיס (ביוונית: Λάχεσις, המקבילה הרומית: דקימה) והמבוגרת מבין השלוש אטרופוס (ביוונית: Ἄτροπος, המקבילה הרומית: מורטה) שלטו בגורל כל חי, כאשר גורלו של האדם נקבע על ידי "חוט החיים" המייצג את מנת החיים לה הוא זכה. קלותו ("הטווה") טוותה את חוט הגורל, לאכסיס ("מטילת הגורל") קבעה את אורכו ואטרופוס החליטה על אופן מותו של האדם וגזרה את החוט המיוחד שיש לכל חי בהתאם לאורך שנקבע לו. גזירתו של החוט הביאה למותו המיידי של האדם.
המוירות תוארו כשלוש נשים זקנות, אכזריות, קרות ומאיימות המטילות מורא על כל הקיים, אפילו על האלים. למעשה הן היו הכוח האחד שמעל לאדם ומעל לאלים, הגזירה הקדומה שאיש לא יכול לשנות, בהתאם לתפיסה הפאטאליסטית. כל שיכלו האלים לעשות הוא לגלות מפעם לפעם לבני-האדם חלק מאותו הגורל או אותה גזירה קדומה, למשל על ידי נבואה (על ידי האורקל מדלפי, למשל).
במיתולוגיה יש גרסאות סותרות לגבי מוצאן של שלוש המוירות. בין היתר מסופר כי הן בנותיהם של זאוס ותמיס הטיטאנית, של אלת הלילה ניקס או של זאוס ואנאנקה.
מוירות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הטוענים[דרוש מקור] כי דמויותיהן של שלוש המכשפות השייקספיריות מהמחזה "מקבת'" מבוססות על שלוש המוירות.
האסטרואידים 97 Klotho (אנ'), 120 Lachesis (אנ') ו-273 Atropos (אנ') נקראים על שם האחיות.
בסרט המצויר הרקולס שיצא בשנת 1997 מופיעות שלוש "אלות הגורל" (אלת העבר, אלת ההווה ואלת העתיד) המבוססות על המוירות ועל ה-Graeae (אנ').
שלוש המוירות מופיעות בסדרת הטלוויזיה "אגדות המחר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המיתולוגיה היוונית - האנשת מושגים | ||
|---|---|---|
|
