אחי גיבורי התהילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחי גיבורי התהילה
My Glorious Brothers
עטיפת הספר במהדורתו הראשונה. 1948
עטיפת הספר במהדורתו הראשונה. 1948
מידע כללי
מאת הווארד פאסט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא מכבים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ שריד, 1951

אחי גיבורי התהילהאנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הסופר היהודי-אמריקני הווארד פאסט, שפורסם בשנת 1948.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מספר על מרד החשמונאים מנקודת מבטו של שמעון הנשיא. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט שמעון החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי.[1] מלבד הפרטים ההיסטוריים הוסיף הסופר לעלילה מתיחות אישית בין החשמונאים.

מתכונתו של הספר הוא כמגילה אוטוביוגרפית אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר הסנאט הרומי לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על ארץ ישראל ועל העם היהודי היושב בה עבור הסנאט. בסוף הספר מופיע המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר החופש, הנגזרת מזיכרון יציאת מצרים, זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על מעמד עבדים רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט.

הספר העוסק בעצמאות היהודים פורסם בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. הוא מוקדש ”לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו”.

פרסום הספר יצר חילוקי דעות בין פאסט למפלגה הקומוניסטית בה היה חבר, שלא ראתה את השאיפות הלאומיות הציוניות בעין יפה.

הספר תורגם על ידי רות לבנית ויצא בהוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים וזכה לפופולריות רבה בארץ. ב-1953, בחגיגות יובל 25 שנה לגבעת ברנר, הספר הומחז והוצג בהצגת ענק. שנתיים קודם לכן הוא הוצג בקיבוץ שריד (אז תורגם על ידי שולמית בתדורי ומרדכי אמיתי והלחין אורי גבעון).

רפרנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר היווה השראה לשמואל גונן (גורודיש), שבתום הקרבות במלחמת ששת הימים, התפרסם בזכות נאומו שכונה "אחי גיבורי התהילה". בעקבות מלחמת יום הכיפורים כתב דודו ברק את השיר "אחי גיבורי התהילה" על בני מתתיהו החשמונאי, שבוצע על ידי הזמרת אילנית. בנאום הניצחון של מנחם בגין לאחר הבחירות ב-1977, הודה לחבריו ממחתרות האצ"ל והלח"י, שאותם כינה גם כן "אחי גיבורי התהילה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]