אחמד פארס א-שדיאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחמד פארס א-שדיאק
أحمد فارس الشدياق
Ahmad Faris Shidyaq.png
לידה 1806?
לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1887
קדיקוי, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לבנון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Hadeth south עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אל-אזהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אחמד פארס א-שדיאקערבית: أحمد فارس الشدياق תעתיק מדויק: אחמד פארס אלשדיאק, 1805~ - 1887) היה סופר, עיתונאי, בלשן ופובליציסט בשפה הערבית, ממוצא לבנוני-מארוני. נחשב לאחד האבות המייסדים של העיתונות הערבית והספרות הערבית המודרנית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות שנת 1805 בשם פארס א-שדיאק בביירות למשפחה נוצרית מארונית. ב-1825 עבר לקהיר, ושנה לאחר מכן התחתן. בתקופת שהותו בקהיר, שנמשכה עד 1848 וכללה גם שהות ופעילות במלטה, המיר את דתו לנצרות פרוטסטנטית. ב-1848 הוזמן לקיימברידג' על ידי המזרחן סמואל לי להשתתף בפרויקט תרגום הביבליה לערבית. התרגום פורסם ב-1857 ונחשב עד היום לאחד התרגומים הטובים ביותר. א-שדיאק שהה בבריטניה עם משפחתו במשך כשבע שנים ובסופן קיבל אזרחות בריטית, אך לאחר שלא מצא משרה כמרצה בקיימברידג' ובאוקספורד עזב לפריז בסביבות שנת 1855.

שהותו בפריז ארכה שנתיים בלבד אך הייתה פורייה במיוחד, ובמהלכה כתב את עיקר יצירתו. בתקופה זו התוודע לסוציאליזם והיה לסוציאליסט, וכן הפך למעריץ נלהב של שייקספיר (בעקבות הידע המפורט שהפגין שייקספיר במחזה אותלו על החברה הערבית, לטענתו, הציע א-שדיאק תאוריה לפיה לשייקספיר רקע ערבי, ושמו המקורי הוא ״שייח' זובייר״).

בשנת 1857 עזב את פריז; באותה שנה נפטרה אשתו. מאוחר יותר התחתן עם סאפיה, אשה אנגלית שאימצה את האסלאם. בהזמנת הביי של תוניס עבר הזוג לתוניסיה, שם שימש א-שדיאק כעורך עיתון וכממונה על אגף החינוך. בזמן מגוריו בתוניסיה התאסלם ואימץ את השם ״אחמד״ כשמו הפרטי. כבר בסביבות 1860 עבר שוב לאיסטנבול, בהזמנת הסולטאן העות'מאני אבדילמג'יט הראשון. מאז ועד מותו חי באיסטנבול. בנוסף על תפקידו כמתורגמן רשמי ייסד עיתון בעריכתו, אל-ג'וואיב, שנתמך כלכלית על השלטונות העותמאניים ושליטי מצרים ותוניסיה.

א-שדיאק נפטר באיסטנבול בשנת 1887 ונקבר בלבנון. מרבית כתביו של א-שדיאק לא ראו אור וחלק מכתבי היד אבדו.

יצירה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-שדיאק נחשב לאחד ממגיני השפה ותרבות הערבית, ונאבק בתהליכי ה״טורקיזציה״ שהתחוללו באימפריה העותמאנית במהלך המאה ה-19. במקביל פעל למען מודרניזציה של השפה הערבית ושל החברה בעולם הערבי.

א-שדיאק הוא מחבר הספר "א-סאק עלא א-סאק פי מא הו אל-פריאק" (الساق على الساق فيما هو الفارياق) - בעברית: "רגל על רגל בנוגע לאל-פריאק", שעסק בביקורת והטפה לעולם הערבי המוסלמי. א-שדיאק היה בעל ידע נרחב בלשון הערבית ועסק גם בביקורת על דרכי הלימוד והמחקר של השפה הערבית.

עיקר הביקורת של א-שדיאק נסב על דרכיה של הכנסייה המארונית אליה היה שייך, בעיקר בעקבות מאסרו - עד למותו בכלא - של אחיו המומר אסעד על ידי הבישוף המארוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחמד פארס א-שדיאק בוויקישיתוף