אחמד פארס א-שדיאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחמד פארס א-שדיאק
أحمد فارس الشدياق
Ahmad Faris Shidyaq.png
לידה 1806?
לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1887
קדיקוי, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לבנון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אל-אזהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אחמד פארס א-שדיאקערבית: أحمد فارس الشدياق תעתיק מדויק: אחמד פארס אלשדיאק, 1805~ - 1887) היה סופר, עיתונאי, בלשן ופובליציסט בשפה הערבית, ממוצא לבנוני-מארוני. נחשב לאחד האבות המייסדים של העיתונות הערבית והספרות הערבית המודרנית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות שנת 1805 בשם פארס א-שדיאק בביירות למשפחה נוצרית מארונית. ב-1825 עבר לקהיר, ושנה לאחר מכן התחתן. בתקופת שהותו בקהיר, שנמשכה עד 1848 וכללה גם שהות ופעילות במלטה, המיר את דתו לנצרות פרוטסטנטית. ב-1848 הוזמן לקיימברידג' על ידי המזרחן סמואל לי להשתתף בפרויקט תרגום הביבליה לערבית. התרגום פורסם ב-1857 ונחשב עד היום לאחד התרגומים הטובים ביותר. א-שדיאק שהה בבריטניה עם משפחתו במשך כשבע שנים, ובסופן קיבל אזרחות בריטית, אך לאחר שלא מצא משרה כמרצה בקיימברידג' ובאוקספורד עזב לפריז בסביבות שנת 1855.

שהותו בפריז ארכה שנתיים בלבד אך הייתה פורייה במיוחד, ובמהלכה כתב את עיקר יצירתו. בתקופה זו התוודע לסוציאליזם והיה לסוציאליסט, וכן הפך למעריץ נלהב של שייקספיר (בעקבות הידע המפורט שהפגין שייקספיר במחזה אותלו על החברה הערבית, לטענתו, הציע א-שדיאק תאוריה לפיה לשייקספיר רקע ערבי, ושמו המקורי הוא ״שייח' זובייר״). בשנת 1857 עזב את פריז; באותה שנה נפטרה אשתו. מאוחר יותר התחתן עם סאפיה, אשה אנגלית שאימצה את האסלאם. בהזמנת הביי של תוניס עבר הזוג לתוניסיה, שם שימש א-שדיאק כעורך עיתון וכממונה על אגף החינוך. בזמן מגוריו בתוניסיה התאסלם ואימץ את השם ״אחמד״ כשמו הפרטי. כבר בסביבות 1860 עבר שוב לאיסטנבול, בהזמנת הסולטאן העות'מאני אבדילמג'יט הראשון. מאז ועד מותו חי באיסטנבול, בה בנוסף על תפקידו כמתורגמן רשמי ייסד עיתון בעריכתו, אל-ג'וואיב, שנתמך כלכלית על השלטונות העותמאניים ושליטי מצרים ותוניסיה.

נפטר באיסנבול בשנת 1887 ונקבר בלבנון. מרבית כתביו של א-שדיאק לא ראו אור, וחלק מכתבי היד אבדו.

יצירה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-שדיאק היה ממגיני השפה ותרבות הערבית, ונאבק בתהליכי ה״טורקיזציה״ שהתחוללו באימפריה העותמאנית במהלך המאה ה-19. במקביל קידם ופעל למען מודרניזציה של השפה הערבית ושל החברה בעולם הערבי.

א-שדיאק הוא מחבר הספר "א-סאק עלא א-סאק פי מא הו אל-פריאק" (الساق على الساق فيما هو الفارياق) - בעברית: "רגל על רגל בנוגע לאל-פריאק", שעסק בביקורת והטפה לעולם הערבי המוסלמי. כמו כן היה בעל ידע נרחב בלשון הערבית והיה בעל ביקורת על דרכי הלימוד ומחקר על השפה הערבית. עיקר הביקורת של א-שדיאק היה על דרכיה של הכנסייה המארונית אליה היה שייך, בעיקר בעקבות מעצרו של אחיו, אסעד, על ידי הבישוף המארוני לאחר שהמיר את דתו, מעצר שנמשך שש שנים והוביל למותו של אסעד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחמד פארס א-שדיאק בוויקישיתוף