אטאנאס קוסטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ד"ר אטאנאס קוסטובבולגרית: Атанас Костов‏; 1900, רסן, האימפריה העות'מאנית - 1961, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה ) היה רופא בולגרי אשר זכה לעיטור חסיד אומות העולם על שהציל רופאים יהודים ובני משפחותיהם במהלך מלחמת העולם השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסטוב נולד בעיר רסן שבאזור מקדוניה. ב-1903, לאחר מרד אילינדן היגרה משפחתו לסופיה אשר בנסיכות בולגריה. קוסטוב למד רפואה בגראץ (אוסטריה) ועבד בעיירות פרובינציאליות בבולגריה. הוא התחתן עם איואנה מרדזהנובה (Ivana Merdzhanova) בשנת 1934 ונולדו לזוג שני ילדים.

פעילות להצלת יהודים בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 הועבר ד"ר קוסטוב, כאחראי על ארגון השירותים הרפואיים, לסקופיה במקדוניה, שהייתה חלק מן השטחים הבולגרים החדשים. בין הרופאים לבין הרוקחים שפגש שם, היו גם יהודים שנפלו קורבן לחקיקה האנטי-יהודית שיישמה ממשלת בולגריה בשטחים החדשים של מקדוניה ותראקיה. ד"ר קוסטוב התנגד לחקיקה מפלה זו, והציע לעמיתיו היהודים לעבוד במקומות קטנים ומרוחקים. לאחר שעברו, ד"ר קוסטוב שמר עמם על קשר והשתדל כמיטב יכולתו להקל עליהם. אחר-כך סוכם בין קצין הס.ס. הממונה על הפתרון הסופי בבולגריה - תיאודור דנקר לבין השליח הבולגרי הפרו-נאצי לעניינים יהודיים, אלכסנדר בלב, על גירוש היהודים. בחודשים פברואר-מרץ 1943 ריכזה המשטרה הבולגרית למעלה מ -7,000 יהודים במחנה "טו-טאפו" מונופול בסקופיה (Skopje), לשם גירוש למחנות ההשמדה.[1]

ביום בו רוכזו היהודים במחנה "מונפול", פנה קוסטוב למשטרה בדרישה לשחרר את הרופאים והרוקחים. לאחר שדרישתו נדחתה, וגם בקשתו הטלגרפית מהבירה נענתה בתשובה שלילית, טס ד"ר קוסטוב לסופיה להגיש התפטרות, בטענה שללא הרופאים והרוקחים היהודים המאיישים את רוב נקודות התורפה של מערכת הבריאות במקדוניה, אי אפשר יהיה להמשיך ולהעניק שרות רפואי מינימלי. הוא הוסיף ואמר כי אם הרופאים היהודים לא ישוחררו מיד, הוא יסיר את אחריותו למערכת הבריאות לרווחת האוכלוסייה. התפטרותו לא התקבלה וד"ר קוסטוב שב בטיסה לסקופיה ובידו אישור לשחרר את הרופאים והרוקחים היהודיים. עם חזרתו, זימן את הרופאים והרוקחים לבשר על שחרורם, אך מפקד המחנה עמד על כך שהאישור אינו מתייחס לבני משפחות הרופאים והרוקחים. ד"ר אברהם נסים, הודיע מיד שלא יצא בלי משפחתו ולאחריו עשו כן גם יתר הרופאים. כאשר התברר לד"ר קוסטוב שאין לו כל סיכוי לשכנע את מפקד המחנה, הוא הפעיל גורמים שונים בדחיפות על מנת להשיג גם את שחרור המשפחות. עם זאת, מהרשימה נעדרו ד"ר ניסים ובני משפחתו. שמם הוסר מן הרשימה בלחץ המשטרה שהתנגדה לשחרורם בטענה שנסים מהווה סכנה לביטחון המדינה. הובהר לד"ר קוסטוב שאם יתעקש לשחרר את ד"ר נסים, יערערו על שחרורם של האחרים. מחמת החשש שהפעולה לשחרור ד"ר נסים תחבל בשחרור האחרים, ד"ר קוסטוב נאלץ להיכנע לדרישה ומשפחת נסים מצאה את מותה.[2]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, תחת השלטון הקומוניסטי, תמכו היהודים שהציל בד"ר קוסטוב, עד מותו ב -1961.[1] ב-14 באפריל 2002 הוא הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם, ושמו נרשם על קיר הכבוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תיק חסיד אומות העולם, יד ושם
  2. ^ חסידי אומות עולם, יד ושם