אטה סמפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אטה סמפל

אטה סמפלאנגלית: Etta Semple), (21 בספטמבר 1854 - 11 באפריל 1914), הייתה אתאיסטית פעילה פמיניסטית, עורכת, מוציאה לאור ומנהיגה קהילתית, באוטווה, קנזס שבארצות הברית. הייתה נשיאת ארגון ההחשיבה החופשית של קנזס (Kansas Freethought Association) ובהמשך חייה, ייסדה בית הבראה בשם "Natural Cure" (רפואה טבעית). סמפל הייתה חלק מקבוצת אנשים מקנזס שנאבקו בהתערבות הדת בממשלת ארצות הברית, כאשר מנהיגים דתיים בולטים של אותם זמנים פעלו לשנות את חוקת ארצות הברית ולהכריז על אמריקה כאומה נוצרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם מרתה אטה קימלר בקווינסי, אילינוי, למשפחה בפטיסטית. היא הייתה עדה ל"צביעות פרועה וקנאות דתית בקרב נוצרים"[1]. בסופו של דבר קימלר החלה לראות בדת סוג של "בורות ואמונה טפלה".

קימלר ייסדה את הארגון לחשיבה חופשית של קנזס (KFA) על מנת להגן על ההפרדה בין הכנסייה למדינה. היא נבחרה לנשיאת ה-KFA בשנת 1879.[1] ה-KFA בסופו של דבר התעסק בענייני צנזורה בערים שונות ובמנהיגי כנסיות.[2] כעבור זמן קצר, היא הייתה לסגנית נשיא האיגוד החילוני האמריקאי.

בשנת 1887, היא נישאה לבעלה השני, מתיו סמפל. שניהם היו פעילים בתנועת העבודה. סמפל כתבה שני רומנים הקשורים לתנועת העבודה: "The Strike" (השביתה), ו-"Society" (החברה). סמפל ובעלה רצו פעמיים בבחירות למשרות ממשלתיות כמועמדי מפלגת העבודה הסוציאליסטית. בסופו של דבר סמפל נמנתה למפקחת בתי ספר של משרד החינוך של קנזס.

סמפל פרסמה באופן עצמאי עיתון דו-חודשי שנקרא "Freethought Ideal" (אידאל החשיבה החופשית)[3]. לורה נוקס סייעה בעריכה ובפרסום. העיתון פורסם בין השנים 1898 ל-1901, ואיפשר לסמפל להביע את דעתה ללא צנזורה. בראיון כעורכת העיתון בשנת 1898, היא אמרה, "כל חושב-חופשי אמיתי מקנה לכל אדם את הזכות לחופש מחשבה לזולת. לאן חופש זה מוביל הוא לא עניינם של אחרים כל עוד זה לא פוגע בזכויותיהם.[4]בכל גליון של העיתון הוצע פרס של 1000$ לכל אדם שיוכל להוכיח את קיומם של כוחות על-טבעיים, כולל אלוהים. היא גם עבדה עם הקריקטוריסט, וטסון הסטון, שסיפק את עבודותיו לעיתון של סמפל. עבודתה על העיתון שובחה על ידי כתב העת "The Free Thought Magazine", כתב עת שקידם חשיבה חופשית. ב-1901, סמפל החליטה כי נמאס לה "ללמד את הציבור לחשוב בהגיון" והפסיקה לפרסם את העיתון.

היא גם הייתה מעורבת בתנועת ה-temperance (תנועת הימנעות מאלכוהול) ונפגשה פעם אחת עם קרי ניישן בשנת 1901. "הן נראו אחוזות יד ביד, דנות בצורה רצינית אך חביבה".

עוד בשנת 1901, בעלה של סמפל חלה, והיא השקיעה זמנה בטיפולו. סמפל בסופו של דבר הפכה את ביתה הפרטי לבית הבראה, עם מקום ל-31 מטופלים, ואשר במשך שנים רבות היה בית החולים היחיד באזור. סמפל לא סירבה לטפל באף חולה, אפילו אם הוא לא היה מסוגל לשלם עבור הטיפול. סמפל כונתה בעיתון "Evening Herald" "השומרונית הטובה" ו"אחד מהתורמים הגדולים שאוטווה ידעה".[1] בשנת 1905, אירע רצח שלא פוענח, של אחד החולים בבית ההבראתה של סמפל. הרוצח נכנס דרך חלון חדר השינה של סמפל עם סכין וגרזן, ורצח את המטופל עמו סמפל החליפה מקומות באותו לילה. רבים סברו שהכוונה הייתה לרצוח את סמפל.

סמפל נפטרה משפעת ב-1914. כל העיר התאבלה עליה. בלווייתה, לא היו תפילות או מזמורים, אלא נקראו שיריה האהובים. הם שרו את השיר החילוני, "פיזור זרעים של טוב לב".

קברה נשאר בלתי מסומן שנים רבות, עד שבשנת 2002 האגודה ההיסטורית של פרנקלין גייסה מספיק כסף כדי להקים מצבה שעוטרה במילים שכתבה על עצמה. על המצבה נחרט: "אתאיסטית, קיצונית, סוציאליסטית, פמיניסטית, נדבנית וחושבת-חופשית. אטה הייתה עורכת עיתון, מוציאה לאור, סופרת, מרפאת באינטואיציה, מייסדת ומפעילה של בית הבראה, ואלופת המקופחים."[5]

הבניין שבו שכן בית ההבראה שלה נידון להריסה ב-2015. בעוד אנשים רבים רצו שיישמר, הרשויות לא הסכימו להשאירו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stangl, Vickie Sandell (2015). Etta Semple: Kansas Freethinker and 'Ideal' Woman (ספר באנגלית על סמפל). Adriel Publishing. ISBN 978-1892324153. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Gaylor, Annie Laurie.
  2. ^ Stangl, Vickie Sandell (April 2012).
  3. ^ American Newspaper Directory
  4. ^ "The Free Thought Magazine" - קישור לאתר "גוגל ספרים". בקישור ניתן לראות את העיתון שספל הוציאה.
  5. ^ Denardo, Tom (27 March 2004).