אטה סמפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נא להתייחס להערות בדף השיחה..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אטה סמפל

אטה סמפל (באנגלית: Etta Semple), נולדה בשם מרטה אטה קימלר (21 בספטמבר 1854 - 11 באפריל 1914), הייתה אמריקאית אתאיסטית ופמיניסטית פעילה, עורכת, מוציאה לאור וראש הקהילה, באוטווה, קנזס. הייתה נשיאת ארגון החשיבה החופשית של קנזס ("Kansas Freethought Association") ובהמשך חייה, ייסדה בית הבראה בשם "Natural Cure" (רפואה טבעית), אשר היה מיועד ל-31 מטופלים. סמפל הייתה חלק מקבוצת אנשים מקנזס שבצורה פעילה נלחמה בהתערבות הדת בתוך ממשלת ארצות הברית, כאשר מנהיגים דתיים בולטים של אותם זמנים, דחפו לשנות את חוקת ארצות הברית ולהכריז על אמריקה אומה נוצרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמפל נולדה בקווינסי, אילינוי למשפחה בפטיסטית. סמפל הייתה עדה ל"צביעות פרועה וקנאות דתית בקרב נוצרים"[1]. בסופו של דבר סמפל החלה לראות בדת כסוג של "בורות ואמונות טפלות".

Semple ייסדה את הארגון לחשיבה חופשית של קנזס (קיצור באנגלית: KFA) על מנת להגן על ההפרדה בין הכנסייה למדינה. סמפל נבחרה לנשיאת ה-KFA בשנת 1879. [1] ה-KFA בסופו של דבר התעסק בענייני צנזורה בערים שונות ובמנהיגי כנסיות.[2] בקצרה, סמפל שירתה כסגנית נשיא האיגוד החילוני האמריקאי.

בשנת 1887, היא נישאה לבעלה השני, מתיו סמפל. שניהם היו פעילים בתנועת העבודה. סמפל כתבה שני רומנים הקשורים לתנועת העבודה: "The Strike" (השביתה) "Society" (החברה) . סמפל ובעלה התחרו פעמיים בבחירות למשרדים ממשלתיים עם מפלגת העבודה הסוציאליסטית. סמפל בסופו של דבר הייתה מסוגלת להיות מפקחת של "Public instruction" (הוראת הציבור).

באמצעות כסף וזמן פרטיים שלה, סמפל פרסמה באופן עצמאי עיתון דו-חודשים שנקרא "Freethought Ideal" (עקרונות החשיבה החופשית)[3]. סמפל קיבלה עזרה מלורה נוקס בעריכה ובפרסום. העיתון פורסם בין השנים 1898 ו-1901, ואפשר לסמפל להביע את דעתה מבלי להיות מצונזרת. בראיון כעורכת העיתון בשנת 1898, היא אמרה, "כל חושב-חופשי אמיתי מעניק לכל אדם את הזכות לחופש נפשי". חופש זה הוא לא עניינם של אחרים כל עוד זה לא פוגע בזכויותיהם. [4]בכל הוצאה של העיתון, הוצע פרס של 1000$ לכל אדם שיוכל להוכיח את קיומם של כוחות על-טבעיים, כולל אלוהים. היא גם עבדה עם הקריקטוריסט, ווטסון הסטון, שסיפק את עבודותיו לעיתון של סמפל. עבודתה על העיתון שובחה על ידי כתב העת "The Free Thought Magazine", כתב עת שקידם חשיבה חופשית. ב-1901, סמפל החליטה כי נמאס לה "ללמד את הציבור לחשוב בהגיון" ועצרה את פרסום העיתון.

היא גם הייתה מעורבת בתנועת "temperance movement" (תנועת המתינות) ונפגשה פעם אחת עם קרי ניישן בשנת 1901. "הן נראו אחוזות יד ביד, דנות בצורה רצינית אך חביבה".

עוד בשנת 1901, בעלה של סמפל חלה וכיוון שהיא כבר הפסיקה לעבוד על העיתון, היא  הייתה מסוגלת להקדיש זמן כדי לעזור לו להחלים. סמפל בסופו של דבר הפכה את ביתה הפרטי לבית הבראה, ובמשך שנים רבות זה היה בית החולים היחיד באזור. סמפל לא סירבה לטפל  באף חולה, אפילו אם הוא לא היה מסוגל לשלם עבור הטיפול. סמפל נקראה על ידי כתב העת "Evening Herald" "השומרונית הטובה" ו"אחד מהתורמים הגדולים שאוטווה ידעה" [1].בשנת 1905, אירע רצח שלא פוענח, של אחד החולים של סמפל בתוך בית ההבראה, על ידי מישהו שהגיע דרך חלון חדר השינה של סמפל עם סכין וגרזן. סמפל נתנה את חדר השינה שלה לחולה, ובאותו הלילה החולה ישן במיטתה. יש המאמינים שהכוונה הייתה לרצוח את סמפל.

סמפל מתה מ - שפעת ב-1914. כל העיר התאבלה עליה. עיתונים כתבו: "נדבן יזכר כאן למשך זמן רב" ו-"מעשים טובים של אישה טובה על לשונותיהם של אוטווה היום". בלווייתה, לא היו תפילות או מזמורים, אלא נקראו שיריה האהובים. הם שרו את שיר החילוני, "פיזור זרעים של טוב לב".

במשך שנים רבות, הקבר שלה היה לא מסומן, עד שבשנת 2002, הקהילה ההיסטוריונית של פרנקלין גייסה מספיק כסף כדי להקים מצבה עם מילים שהיא כתבה על עצמה. על המצבה נכתב: "אתאיסטית, קיצונית, סוציאליסטית, פמיניסטית, נדבנית וחושבת-חופשי. אטה הייתה עורכת עיתון, מוציאה לאור, סופרת, מעניקה ריפוי באמצעות אינטואציה, מייסדת ומפעילה של בית הבראה, אלופת המקופחים."[5]

הבניין שבו שכן בית ההבראה שלה נידון להריסה ב-2015. בעוד אנשים רבים רצו שיישמר, הרשויות לא הסכימו להשאירו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stangl, Vickie Sandell (2015). Etta Semple: Kansas Freethinker and 'Ideal' Woman (ספר באנגלית על סמפל). Adriel Publishing. ISBN 978-1892324153. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Gaylor, Annie Laurie.
  2. ^ Stangl, Vickie Sandell (April 2012).
  3. ^ American Newspaper Directory.
  4. ^ "The Free Thought Magazine" - קישור לאתר "גוגל ספרים". בקישור ניתן לראות את העיתון שספל הוציאה.
  5. ^ Denardo, Tom (27 March 2004).