אטומסטרויאקספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אטומסטרויאקספורט
Atomstroiexport logo.svg
תאריך הקמה 25 במרץ 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם רוסאטום עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Nukem Technologies עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כורים גרעיניים
הכנסות 105,919,304,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח -1,066,713,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
הון עצמי 39,263,007,000 רובל רוסי (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.atomstroyexport.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אטומסטרויאקספורט היא יצואנית אנרגיה גרעינית של הפדרציה הרוסית. זוהי חברה בת בבעלות מלאה של רוסאטום. פעילויותיה נתמכות על ידי ממשלת רוסיה. נשיא החברה: אלכסנדר לוקשין.[1] החברה פועלת מאז 1973 כמפעילת פרויקטים בינלאומיים בתחום האנרגיה הגרעינית עבור ברית המועצות ומשרד ההגנה הסובייטי. במרץ 1998 אורגנה מחדש כחברה ממשלתית.

החברה בנתה את יחידת הכור הראשונה בכור הגרעיני האיראני בושהר שנמצא 400 קילומטרים (250 מיל) דרום-מערבית לטהראן בסכום של מיליארד דולרים, על פי חוזה שנחתם בשנת 1995. בשנת 2007, החברה חתמה על מזכר הבנות עם חברת Ciner Insaat Ticaret ve Sanayi כדי לקדם את בניית כור בטורקיה ובבנגלדש ואף שקלה לשתף פעולה בבניית תחנת כוח גרעינית בבריטניה.[2] במרוקו החבכרה הייתה מעורבת בתכנון בניית תחנת כוח גרעינית בסידי בולברה.[3] בסוף אוקטובר 2006 אושרה הצעתה של החברה להקמת תחנת הכוח הגרעינית בלנה בבולגריה, באמצעות כורים מהדור השלישי VVER-1000 / V-446B.[4] עם זאת, ב-28 במרץ 2012 הודיעה ממשלת בולגריה על נסיגה מפרויקט בלנה עקב דיווח שלילי בדבר הכדאיות של תחנת הכוח העתידית והיעדר משקיע גדול אחר באירופה או ארצות הברית.

בשנים 1999–2007, הקימה החברה את תחנת הכוח הגרעינית טיאנוואן בסין, המורכבת משני כורים של VVER בהספק של 1,060 מגה וואט כל אחד, וחתמה על הסכם להקמת יחידות 3 ו-4.[5]

ב-19 בפברואר 2008, אטומסטרויאקספורט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Technopromexport, יצואנית רוסית של חשמל, על הקמה וניהול של פרויקטים חשמליים ברוסיה ומחוצה לה.[6] החברה חתמה על חוזה לבניית כור גרעיני בוייטנאם.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Russian push for new business continues". World Nuclear News. 3 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-2008-05-09. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2008. 
  2. ^ "Russian push for new business continues". World Nuclear News. 3 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-2008-05-09. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2008. 
  3. ^ "Emerging Nuclear Energy Countries. Briefing Paper 102". World Nuclear Association. 27 בספטמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2010. 
  4. ^ Цанев, Белчо (31 באוקטובר 2006). "Дадоха “Белене” на руснаците" (בבולגרית). Standart News. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2006. 
  5. ^ "Russia and China deal on uranium, enrichment and power". World Nuclear News. 9 בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-2007-11-16. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2008. 
  6. ^ "Russian power giants join forces". World Nuclear News. 21 בפברואר 2008. בדיקה אחרונה ב-23 בפברואר 2008. 
  7. ^ "Russia to grant $8 bln loan to Vietnam to build first nuke plant". RIA Novosti. 23 בנובמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-3 בדצמבר 2011.