אטיליו פראריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטיליו פראריס
Attilio Ferraris
פראריס בשנת 1930
פראריס בשנת 1930
פראריס בשנת 1930
מידע אישי
לידה 26 במרץ 1904
רומא, איטליה
פטירה 8 במאי 1947 (בגיל 43)
מונטקטיני טרמה, איטליה
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1922–1927
1927–1934
1934–1936
1936–1938
1938–1939
1939–1940
1943–1944
פורטיטודו רומא
רומא
לאציו
בארי
רומא
קאטניה
אלטרוניסה רומא
61 (3)
198 (2)
39 (0)
54 (0)
12 (0)
15 (0)
4 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1926–1935 איטליה 28 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אטיליו פראריסאיטלקית: Attilio Ferraris;‏ 26 במרץ 19048 במאי 1947) היה כדורגלן איטלקי, ששיחק בעמדת הקשר אחורי. זכה עם נבחרת איטליה במונדיאל 1934.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פראריס נולד וגדל ברומא שבאיטליה בשנת 1904. אביו עסק בתחום תיקון בובות. לאורך כל הקריירה היה ידוע באורך חיים לא טיפוסי עבור כדורגלן מוביל. פראריס היה מעשן, משחק פוקר ויצא עם נשים רבות.

במדי נבחרת איטליה פראריס ערך את הופעת הבכורה ב-1 בינואר 1928 בניצחון 2–3 על שווייץ בגנואה. הוא היה לכדורגלן הראשון מרומא ששיחק אי פעם בנבחרת ובאותה שנה לקח חלק בזכייה במדליית ארד באולימפיאדת 1928. הוא זכה עימה במונדיאל 1934 אותו אירחה ושיחק בשלושה משחקים כולל הניצחון
1–2 בהארכה בגמר נגד צ'כוסלובקיה. פראריס נבחר להיות בנבחרת המצטיינת של הטורניר עם כמה מחבריו. ב-14 בנובמבר 1934 שיחק בקרב הייבורי המפורסם נגד אנגליה והופעתו האחרונה במדיה הייתה ב-1935 נגד צרפת, הופעה שסגרה 28 בסך הכל. בשנת 1938 הבטיח למאמן נבחרת איטליה ויטוריו פוצו שיפסיק לעשן בתנאי שיתן לו לשחק במונדיאל 1938 אך בקשתו נדחתה. בסופו של דבר הם זכו בפעם השנייה ברציפות בלעדיו.

פראריס החל את הקריירה בשנת 1922 עם פורטיטודו רומא שנהפכה ב-1927 למועדון המוכר רומא. כינויו היה "הילד הבלונדיני מבורגו פיו" ובסך הכל ערך 198 משחקים עימה בליגה במשך שבע שנים. כמו דמות רומאית טיפוסית פראריס היה לוחם במגרש ורק ניצחון עמד לנגד עיניו, אך עם זאת הוא תמיד נשאר ספורטאי הגון. המשחקים שלו נגד יובנטוס וריימונדו אורסי נחשבים לאגדיים עד היום. לאחר מכן שיחק בקבוצות לאציו, בארי, רומא בקדנציה שנייה וקאטניה. קבוצתו האחרונה בקריירה הייתה אלטרוניסה רומא בה פרש מכדורגל בגיל 40 לאחר שהכה שופט ונכנס למאסר.

פראריס נפטר ב-8 במאי 1947 בגיל 43 במונטקטיני טרמה, לאחר שלקה בדום לב במהלך משחק כדורגל
של כוכבים וותיקים. הוא נקבר בקמפו די ורנו שברומא ומצבתו נושאת את הכיתוב "אטיליו פראריס-אלוף עולם".

מצבתו של פראריס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטיליו פראריס בוויקישיתוף


נבחרת איטליהמונדיאל 1934 (מקום ראשון)

1 קבנה • 2 קומבי • 3 מסטי • 4 אלמנדי • 5 קליגריס • 6 מונצליו • 7 רוזטה • 8 ברטוליני • 9 קסטלזי • 10 פראריס • 11 מונטי • 12 פיזיאולו • 13 ורגליאן • 14 ארקרי • 15 בוראל • 16 דמריה • 17 פרארי • 18 גואיטה • 19 גואריסי • 20 מאצה • 21 אורסי • 22 סקיאביו • מאמן: פוצו

איטליהאיטליה