אטלוס (בן אנדרומנס)
לידה | המאה ה־4 לפנה״ס |
---|---|
פטירה | 316 לפנה״ס |
מדינה | מוקדון |
בן או בת זוג | אטלנטי |
פעולות ומבצעים | |
מלחמות הדיאדוכים | |
אַטָּלוֹס (ביוונית: Ἄτταλος; ?–316 לפנה"ס) היה מצביא מוקדוני בצבאו של אלכסנדר הגדול, ולאחר מכן דמות שולית במלחמות הדיאדוכים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת לידתו המדויקת אינה ידועה. הוא היה בנו של אציל מוקדוני בשם אנדרומנס, וידוע על שלושה אחים שהיו לו, אשר כולם שירתו בצבא המוקדוני, סימיאס, פולמון ואמינטס. הוא שירת בצבאו של פיליפוס השני, מלך מוקדון, והגיע לדרגה של סומאטופילקס בצבאו. כאשר פיליפוס נרצח בשנת 336 לפנה"ס, הוא היה אחד מהחיילים שדלקו אחרי הרוצח פאוסניאס והרגו אותו.[1] לאחר מכן המשיך לשרת בצבאו של אלכסנדר הגדול. בשנת 330 לפנה"ס, במהלך קשר פילוטאס, נחשדו הוא ושלושת אחיו במעורבות בקשר על סמך ידידותם הקרובה עם פילוטאס. פולמון נמלט אל הפרסים ולאחר מכן נרצח, אולם שלושת האחרים נותרו להמתין למשפטם. הם זוכו, הודות להתגוננותו העיקשת של אמינטס שהוכיח את חפותם.[2] בתחילת שנת 328 לפנה"ס, במהלך כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה, הוא פיקד על טקסיס (מקביל בערך לחטיבה) שהיה תחת פיקודו העליון של קרטרוס,[3] והשתתף בדיכוי מרידות בבאקטריה.[4] אריאנוס מספר שבשנת 323 לפנה"ס הוא ושישה קצינים נוספים ישנו לילה במקדש סראפיס כדי לבקש רחמים מהאל עבור אלכסנדר החולה.[5] מקטע שהשתמר מחיבורו האבוד של אריאנוס, "אירועים לאחר מותו של אלכסנדר", ניתן ללמוד שהיה לו חלק בהבאת גופתו של אלכסנדר לקבורה, אולם הטקסט בקטע זה קטוע עד מאוד.[6]
במהלך הסכמי בבל, צידד אטלוס בפרדיקס, ואף נשא לאשה את אטלנטה, אחותו של זה. עם פרוץ מלחמת הדיאדוכים הראשונה בשנת 322 לפנה"ס, התייצב לימינו של פרדיקס והתלווה אליו במסעו כנגד תלמי. הוא קיבל ממנו פיקוד על הצי העוגן בפלוסיום, ולא נכח כאשר פרדיקס נרצח בידי חייליו בשנת 320 לפנה"ס. במסגרת הסכם טריפרדיסוס שנערך בין המנצחים, הוצא גזר דין מוות על כל תומכיו לשעבר של פרדיקס, ואשתו של אטלוס, אטלנטה, נרצחה. אטלוס הפליג אל העיר צור בפיניקיה, והמושל המוקדוני של העיר, ארכלאוס, קיבל את פניו בברכה והחזיר לו 800 טלנטים כסף שהופקדו בידיו על ידי פרדיקס. אטלוס נשאר זמן מה בצור, וקיבץ סביבו את תומכיו של פרדיקס שנמלטו ממצרים.[7] הצבא שלו כלל בסופו של דבר 10,000 חי"ר ו־800 פרשים. עם כוח זה הוא תקף את רודוס, אולם הרודים בהנהגת האדמירל דמרטוס, הדפו אותו.[8]
אטלוס הפליג לפסידיה, במטרה לאחד כוחות עם שאר תומכיו לשעבר של פרדיקס. הוא התאחד עם צבאו של אלקטס, ומלאכת השמדתם הופקדה בידי אנטיגונוס מונופתלמוס.[9] אנטיגונוס הביס אותם בקרב, ובעוד אלקטס הצליח להימלט (ומאוחר יותר נתפס בטרמסוס), נפלו אטלוס וקצינים נוספים בשבי.[10] הם נכלאו בטירה מבודדת בתחומי ממלכתו של אנטיגונוס יחד עם אסירים נוספים. בשנת 317 לפנה"ס מרדו הוא ושאר האסירים, והצליחו להכריע את שומריהם. הם השתלטו על הטירה, ואנשיו של אנטיגונוס, בהנהגתה של המלכה סטרטוניקה בעצמה, הטילו עליהם מצור שנמשך שנה וארבעה חודשים, שלאחריו נהרג אטלוס.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דיודורוס, ספר שישה עשר, 94.
- ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר שלישי, 27.
- ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר רביעי, 16.
- ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר רביעי, 22.
- ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר שביעי, 26.
- ^ אריאנוס, "אירועים אחרי מותו של אלכסנדר". בתוך: יעקובי, פרגמנטים, 156, 10.
- ^ דיודורוס, ספר שמונה עשר, 37.
- ^ אריאנוס, "אירועים אחרי מותו של אלכסנדר". בתוך: יעקובי, פרגמנטים, 156, 11.
- ^ דיודורוס, ספר שמונה עשר, 44.
- ^ פוליאנוס, "סטראטגמטה", ספר רביעי, 6, 7.