אטליז (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אטליז
להקת אטליז בהופעה, 2012
להקת אטליז בהופעה, 2012
מוקד פעילות תל אביב, ישראל
שנות פעילות 2001 - היום
סוגה רוק אלטרנטיבי רוק מתקדם פופ
חברת תקליטים AnovA Records
www.eatliz.com
חברים
גיא בן שטרית
סיוון אבלסון
אור בהיר
הדר גרין
עומר הרשמן
עומרי הנגבי

אטליז (Eatliz) היא להקה ישראלית המנגנת רוק אלטרנטיבי ורוק מתקדם. שירי הלהקה מאופיינים בשירה נשית עוצמתית ועיבודי גיטרות עמוסים, אשר חרף מורכבותם שומרים לרוב על מבנה סטנדרטי של שיר פופ. שירי הלהקה משתייכים למגוון רחב של ז'אנרים, ביניהם אינדי, מטאל, רוק אלטרנטיבי, רוק מתקדם, פּאנק, רוק פסיכאדלי ובוסה נובה, דבר המקשה על הגדרת הלהקה בז'אנר מסוים. חברי הלהקה עצמם מגדירים את המוזיקה שלהם כ"שילוב בין ארט-רוק לפופ מתוסבך".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הלהקה: שנים 2001-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אטליז" הוקמה על חורבות להקת מטבוחה, אשר פעלה זמן קצר במהלך שנת 2001. הלהקה, שהוקמה על ידי הגיטריסט גיא בן שטרית, נועדה להוות גרסה בוגרת יותר ללהקתו המצליחה אינפקציה. ההרכב התהדר בערבוב ז'אנרים, עיבודים עמוסים ובקולה של יעל קראוס, ובכך בישר על הכיוון המוזיקלי בו תלך גם "אטליז", אך בגוון רך יותר ועם דגש מסוים על תפקידי קלידים. לאחר הקלטת דמו קצר, הלהקה התפרקה, ובן שטרית המשיך לעבוד עם חלק מנגני ההרכב - הגיטריסט אור בהיר והמתופף עומרי הנגבי. בהמשך חברו אליהם הגיטריסט עוזי פיינרמן, הבסיסט אדם שפלן והקלידן יובל סמו. סמו עזב במהלך השנה ללימודים בחו"ל, והוחלף על ידי בת זוגו של פיינרמן באותו הזמן, הזמרת והקלידנית מאיה דוניץ, אשר יחד עם טליה קליגר השתלטה גם על תפקידי השירה.

לאחר חודשי חזרות רבים, התקיימה הופעת הבכורה של ההרכב בספטמבר 2001. קליגר עזבה את הלהקה זמן קצר אחר כך ודוניץ הפכה לסולנית ההרכב. כך למעשה הושלם ההרכב הראשון של הלהקה, שקיבע את מעמדה בסצנה המקומית כסופרגרופ. לאורך 2002, ההרכב החל לזכות בהכרה במונחים של להקות שוליים, בין השאר הודות לכריזמה הבימתית של דוניץ. תרמה לכך גם העובדה שכל חברי הלהקה היו מוכרים מפרויקטים מוערכים אחרים כגון אינפקציה, רונה קינן, הבילויים, בום פם, Pezz, ערבי אלתור במועדון הגדה השמאלית ועוד. הלהקה נהגה לארח בהופעות לסירוגין את הסקסופוניסטים אורי כנרות ואייל תלמודי, ולבצע גרסאות כיסוי מיוחדות לשירים של הביטלס, סאונדגארדן, ביורק, קווין ועוד. הלהקה הקליטה דמו אשר מעולם לא הופץ. פיינרמן עזב את הלהקה ב-2003 מסיבות אישיות והוחלף לזמן קצר על ידי ירון מיטלמן. לאחר עזיבתו של מיטלמן, עבר ההרכב טלטלה נוספת כשגם דוניץ, הפנים של הלהקה, החליטה לפרוש ולהתמקד בפרויקטים ניסיוניים יותר.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרה הלהקה להופיע בנובמבר 2004 עם שני חברים חדשים: הגיטריסט עמית ארז, אשר בדיוק שב מלימודים בחו"ל, והזמרת והקלידנית שרית שצקי, בת זוגו של בן שטרית בזמנו, אשר נהגה להופיע מדי פעם כאורחת בהופעות של "אטליז" ו"אינפקציה". בכך הושלם ההרכב השני של הלהקה, אשר קיבל ביקורות מעורבות ממעריצי הלהקה. הקלטות הדמו שנעשו בתקופת דוניץ שופצו על ידי החברים החדשים בלהקה, אך נגנזו שנית. במקביל להצלחה היחסית בסצנת השוליים המקומית, הלהקה ניסתה לעניין חברות תקליטים בארץ ובחו"ל, אך ללא הצלחה.

Violently Delicate ו-Delicately Violent: שנים 2006-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 עזבה גם שצקי את ההרכב, והלהקה יצאה לפגרה נוספת. לאחר חודשים של חיפושים הצטרפה להרכב הזמרת לי טריפון, ובכך קיבעה את ההרכב השלישי של הלהקה. גם הפעם, קבלת הפנים של הקהל להרכב החדש הייתה מעורבת, אך החיבור של טריפון ללהקה הוכיח את עצמו לאורך הזמן. במהלך אוגוסט 2006 חברי "אטליז" החלו להקליט את אלבומם הראשון באולפני קיצ'ה בתל אביב, במקביל לקיום הופעות שהרגילו את הקהל לצליל החדש שלהם.

ב-2007, שש שנים לאחר שהוקמה, החלה הלהקה לזכות בהצלחה רחבה יותר. היא הוציאה סינגל ראשון, "Attractive", שזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו 106FM ו-88FM. השיר לווה בקליפ אנימציה מושקע בבימויים של יובל ומירב נתן, אשר זכה לחשיפה נאה בערוץ 24. הקליפ גם השתתף בתחרויות אנימציה בינלאומיות בברזיל וברומניה, ואף זכה בפרס הקליפ הטוב ביותר[1] בתחרות האנימציה "אסיף" בישראל. השיר נבחר להיכלל באוסף "Israel Unleashed", אשר הציג מבחר קטעים של להקות מטאל ישראליות שונות. האוסף הופץ ברחבי העולם על ידי Sony/BMG. בסוף שנת 2009 זכה הקליפ לתואר "קליפ העשור" של ערוץ 24 לצד קליפ של נינט טייב.

באוגוסט 2007 הוזמנה הלהקה להשתתף באירוע המוזיקה הגדול ביותר של אותה שנה, "ווליום כנרת", אשר כלל את גמר "כוכב נולד" והופעות של אמנים ולהקות מהשורה הראשונה.

באוקטובר 2007 יצא סינגל נוסף מתוך האלבום, "Big Fish".

ב-8 בנובמבר 2007 התקיימה במועדון הבארבי בתל אביב הופעת ההשקה לאלבום הראשון של הלהקה, "Violently Delicate". בהופעה נכח קהל של מעל ל-500 איש, מספר מרשים גם במונחים של הרכבי מיינסטרים.

במהלך 2008 עזב הבסיסט אדם שפלן את הלהקה והוחלף על ידי הדר גרין. בסוף אותה שנה הוציאה הלהקה קליפ אנימציה נוסף לשיר "Hey" בבימויו של גיא בן שטרית, אנימטור במקצועו. הקליפ השתתף בלמעלה מ-50 פסטיבלים שונים ברחבי העולם וזכה בפרסים, לרבות זכייה בפסטיבל הסרטים היוקרתי Tribeca שבניו יורק. הפרס הוענק לבן שטרית על ידי אחד השופטים בתחרות, במאי הקולנוע ספייק לי.

בנובמבר 2009 הוציאה הלהקה את אלבומה השני "Delicately Violent", מיני-אלבום שהורכב משירים שלא נכללו באלבום הבכורה, בתוספת גרסת כיסוי לשיר "Army Of Me" של ביורק. בחודש זה הופיעה הלהקה במועדון ה"בארבי". בהופעה זו התארח שלמה גרוניך, שביצע עם הלהקה את שירו "לונה פארק" ומספר שירים נוספים. ההופעה הוקלטה וצולמה בוידאו, והובטח למעריצים כי היא תצא ב-DVD בעתיד.

Teasing Nature: שנים 2010-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2009 התחילה אטליז להקליט את אלבום האולפן השני שלהם. העבודה על האלבום נמשכה גם בשנת 2010, כשתאריך היציאה שלו היה מתוכנן לדצמבר 2010.

באפריל ובמאי 2010 יצאו חברי הלהקה לסיבוב ההופעות הראשון שלהם בגרמניה, וניגנו במגוון רחב של ערים, ביניהן האמלבורג, ברמן, המבורג וברלין. לאחר סיבוב ההופעות בגרמניה, חזרו חברי הלהקה לישראל ויצאו לסיבוב הופעות בכל הארץ. ב-29 במאי, ניגנה הלהקה בפסטיבל המוזיקה Primavera Sound Festival שבברצלונה, וביולי חיממו בישראל שתי הופעות של אמנים בקנה מידה בינלאומי: את פורקיופיין טרי ב-7 ביולי, ואת דוויזל זאפה, בנו של פרנק זאפה, ב-14 ביולי.

ב-15 באוקטובר של אותה שנה, קיימה הלהקה הופעה "קלאסית" חד פעמית, בה ביצעה את השירים המוכרים שלה עם תזמורת של שלושה צ'לנים ופסנתרן, בעיבודים קלאסיים חדשים. באותה הופעה הלהקה גם ניגנה שירים מאלבומה החדש שטרם יצא אז.

חמישה ימים לאחר מכן, ב-20 באוקטובר, הוציאה הלהקה סינגל ראשון מהאלבום העתידי להורדה בחינם מאתרה הרשמי ומעמוד המייספייס שלה. השיר, שנקרא "Berlin", נכתב בצורה ביקורתית על סצנת חיי הלילה של תל אביב, דרך מסך האלכוהול.

ב-19 בדצמבר 2010 יצא לאור Teasing Nature, אלבום האולפן השני של הלהקה. האלבום הציג פן יותר נסיוני ופחות כבד שלה. סגנון ההבי מטאל, שהיה מזוהה עם חומרים קודמים שלהם, כמעט ונעלם לטובת התנסות בכלים אלקטרוניים כמו סינתיסייזרים וקלידים. האלבום יצא בשתי מהדורות: במהדורה רגילה ובה דיסק אודיו אחד של האלבום, ובמהדורה מיוחדת שכללה גם DVD, בו ההופעה המצולמת של אטליז עם גרוניך מ-2009, ובנוסף גם את כל הקליפים שהוציאה עד אז.

יציאת האלבום לוותה ב-3 הופעות השקה מיוחדות בירושלים, תל אביב וחיפה, לאורך חודש ינואר 2011. בחודשים מרץ עד אפריל 2011 יצאו חברי הלהקה לסיבוב הופעות בצפון אמריקה, שם ביקרו בערים בארצות הברית וגם בקנדה.

במרץ 2012 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בסין ובהונג קונג.[2] במהלך החודש היא הופיעה בתשע ערים גדולות בסין ובהונג קונג, וחתמה את ביקורה בהופעה בפסטיבל ג'וֹאֶה שבבייג'ינג.[3]

במהלך יולי פרסמה הלהקה מספר הודעות מעורפלות בדף הפייסבוק שלה, שהציגו רמזים לשינויים שצפויים בה. מעריצי הלהקה הדואגים ניסו להעלות ניחושים לגבי הנושא, גם מפני שהרגישו שהלהקה "נעלמה" קצת מאז סוף סיבוב ההופעות בסין.

ב-26 ביולי 2012 הודיעה אטליז על עזיבתם של הסולנית, לי טריפון, ושל הגיטריסט, עמית ארז.[4] לדברי הלהקה, טריפון החליטה לעזוב כמה חודשים קודם לכן, בגלל "חילוקי דעות אמנותיים". ארז, לעומתה, החליט להתמקד בקריירת הסולו שלו. בהודעה הרשמית מטעם הלהקה נכתב שהלהקה "בחרה להמשיך ולמצוא זמרת מופלאה חדשה" ושהיא "מוכנה לקראת פרק נוסף של המסע שלנו יחד".[5] במקום טריפון הגיעה סיוון אבלסון, זמרת בוגרת בית הספר רימון. את מקומו של ארז תפס הגיטריסט עומר הרשמן מלהקת פאניק אנסמבל.

All Of It: שנת 2014 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביוני 2014 הוציאה הלהקה עצמאית את האלבום All of it שהופק על ידי איתמר ציגלר. יותר מ-50% מעלויות האלבום מומנו באמצעות "מימון המונים" באתר IndieGoGo[6].

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשעבר:

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Israel Unleashed: The Best Rock And Metal From The Holy Land (2007), JMG

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]