אטרופטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מדיה אטרופטנה בתוך מפת האימפריה הארמנית

אטרופָּטֶנָהיוונית Ἀτροπατηνή), ידועה גם בשם אזרבייג'ן (בפרסית: آذربایجان) או Media Atropatene, הייתה ממלכה בעת העתיקה, באזורים שנכללים היום בתחומי ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן, היא התקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס עד למאה ה-3. ממלכה זו נוצרה בעקבות התפוררותה של האימפריה של אלכסנדר הגדול וחלוקתה בין הדיאדוכים. גבולותה היו: נהר אראס בצפון ומחוז גילאן והים הכספי במזרח. במערב היא והשתרעה עד ימת אורמיה וההרי כורדיסטן. נהר Sefīd-Rūd היה כנראה גבולה הדרומי.[1]. האדמות הפוריות של אטרופנה היו לעיתים קרובות מקור לחיכוכים בין ארמניה לפרס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי הייתה ממלכה חזקה בצפון פרס ומדרום לנהר ארקסס, בינה לבין ממסופוטמיה הפרידה שרשרת ההרים של כורדיסטן ולוריסטאן. בתקופה הממלכה האחמנית הייתה מדי אטרופטנה חלק מממלכת מדי, שנחלקה לכמה פחוות. האחשדרפן של חלק זה נקרא אטרופאטס. הוא היה מצביא בצבאו של דריוש השלישי ושרתו בנאמנות עד למפלתו של השליט בידי הכוחות המקדונים[2]. .
אלכסנדר הגדול כבש את האזור בשנת 330 לפנה"ס בקרב גאוגמלה. עם ניצחונו של אלכסנדר הגדול, הוא מינה את אטרופטס, שהיה מפקד בצבאו של דריווש השלישי לשליט על מדיה אטרופטנה[3]. בשל מיקומה של העיר אחמתא בירת מדי על הנתיבים שמקשרים את מסופוטמיה לאגן הים התיכון, היה חשוב לאלכסנדר הגדול להציב שם בן ברית נאמן לו והוא הציב את אטרופאטס כאחשדרפן של צפון מדי[4].היוונים קראו לאזור בשם מדי-אטרופטנה או לעיתים רחוקות יותר מדי הקטנה. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול חולקה ממלכתו בוועידת Triparadisus. האזור של דרום מדי נתן למפקד מקדוני בשם Peithon ואחר כך עבר לשליטת הסלווקים. צפונה של ממלכת מדי הושאר בידי אטרופטס, שהצליח ליסד במקום ממלכה עצמאית ובירתה נקראה Gazaca[5]. אטרופנה הייתה למעשה עצמאית, אף על פי שבאופן רשמי הייתה שייכת לממלכה הסלאוקית.
במאה ראשונה חבר צבא אטרופטנה לצבא הפרתי במלחמתו בהדיפת כוחות הרפובליקה הרומית. הם נלחמו בשנים 40-33 לפנה"ס, כנגד מתקפה של הרומאים בראשותו של מרקוס אנטוניוס במסגרת סדרת מלחמות שנתקיימו בין רומא ופרתיה[6]

אטרופטס פוגש את אלכסנדר הגדול

רוב שטחה של אטרופנה שייך כיום לאירן אולם חלקים שהיו בצפונה של הממלכה הם כיום בשלטון ארמניה ואזרבייג'ן. פיזורה בין מדינות לאומיות שונות הקשה תמיד על מחקרים ארכאולוגיים, ולכן פרט למספר דיווחים של נוסעים לא נעשה מחקר מדעי עד לשנת 1945 וכן גם לא סקר מקיף של אתרים עתיקים באזור. לפיכך חלק גדול מהאתרים נתגלו במקרה וקשה להבחין בהם בין שרידים אחמניים, הלניסטים ופרתים. לפני תקופתו של אלכסנדר הגדול האזור לא היה מוכר כלל בעולם היווני, מעט יוונים ורומים נכנסו לאזור זה והגאוגרפיה של האזור לא הייתה ידועה.[7]. גם המידע על שליטי מדי אטרופטנה לקוי בחסר ורק קטעי ידיעות על השליטים מופיעים במקורות השונים.
תקופה סלאוקית: יורשו של אטרופטס על פי פוליביוס (5.44.8 וגם 5.55.27), הוא ארטאבאזנס (Artabazanes) ששלט במדינה בזמנו של אנטיוכוס השלישי. אנטיוכוס יצא למסע כנגד מולון שליט מדי שמרד בו, לאחר ניצחונו בקש אנטיוכוס לכבוש גם את אטרופטנה, ארטאבאזנס הסכים לכתב כניעה בתמורה להצטרפותו לממלכה הסלאוקית, עם מידה מסוימת של עצמאות[2].
התקופה הפרתית: התאריך שבו הפכה אטרופטנה למדינה ואסלית של הממלכה הפרתית אינו ידוע, אולם נראה שתחת השלטון הפרתי היא שמרה על מידה מסוימת של עצמאות שכן נזכר שצאצאיו של אטרופטס קשרו קשרי נישואים עם משפחות המלוכה הפרתיות. משערים שהיה זה תחת שלטונו של מיתרידאטס (Mithridates) הראשון. פלוטארך וסטרבו כותבים שלאחר מותו של מיתרידאטס השני כבשו כוחות ארמניים את אטרופטנה. דיו קסיוס מזכיר מלך בשם מיתרידאטס ששלט באטרופטנה והיה חתנו של טיגראנס הגדול מלך ארמניה[2].

מטבע של השליט ארטאווסדס
מטבע של השליט Vononesii

מאוחר יותר מקורות (Diodorus Siculus 12.40.4) מזכירים שהמצביא הרומי גנאיוס פומפיוס מגנוס תקף את המלך דריוס שכונה שם "שליט מדיה-אטרופטנה"[2].
תיאור מדויק על מסעו של הצבא הרומי בפיקודו של מרקוס אנטוניוס כנגד ברית כוחות של מלך אטרופטנה ארטוואסדס ופראטס מלך פרתיה, מופיע אצל היסטוריונים יוונים ורומיים, המתארים את המצור של מרקוס אנטוניוס על מדינתו של המלך ארטוואסדס. לאחר מפלתם של הרומאים נטש אנטוניוס את המצור על בירתה של אטרופטנה Phraat, שנמצאה דרומית מזרחית לאגם אורמיד[2]. שרידים של עיר זו נתגלו בחפירות של המכון הגרמני לארכאולוגיה בשנת 1959[8].
לאחר תבוסת רומי התעוררה מחלוקת בין המלך ארטאוואסדס לשליט פראטס. המלך שחשש לעצמאות מדינתו תחת שלטון הפרתים, הציע לאנטוניוס ברית במסגרתה התארסו בנו של אנטוניוס עם בתו של ארטוואסדס איוטאפ (Iotape). בשל ברית זו הצליח המלך בעזרת הכוחות הרומיים להדוף מתקפה של צבא ארמניה ופרתיה על אטרופטנה. מכאן אפשר להסיק שאטרופטנה הייתה עצמאית פחות או יותר אם כי למעשה הייתה תחת שלטון פרתיה.
יוסף בן מתתיהו (20.74) מזכיר בכתביו שמלך הפרתים מינה את אחיו Pacorus למלך על מדיה-אטרופטנה. כאשר האלאנים פלשו לאטרופטנה ברח מלך זה. בערך בשנת 20 לפנה"ס אוגוסטוס קיסר מינה את Ariobarzanes השני למלך על אטרופטנה ומאוחר יותר גם למלך ארמניה. בנו Artavasdes (השני או השלישי)ירש את כסאו אולם נרצח לאחר זמן קצר ובכך באה אל קיצה שושלתו של ארטאפאטס, והפרתים המליכו על אזור שליט מטעמם. מתקופה זו ואילך שלטו על אטרופטנה שליטים ממוצא פרתי והיא הייתה מדינה וסאלית. כנראה בשנת 226 עברה אטרופטנה לשליטת המלך הססאני ארדשיר הראשון והפכה לפרובינציה בממלכה הססנית. עדות לכך נמצאת בתבליטי סלע ליד העיר סלמאס קרוב לימת אורמיה באירן. השליטים של הפרובינציה אטרופטנה נתמנו בידי השליט הסאסני והיו בעלי סמכויות כשל אחשדרפן. במקום שנקרא היום Taḵt-e Solaymān היה אחד משלושת מקדשי האש החשובים ביותר של הדת הזורואסטרית שהייתה גם דתם של השליטים הקודמים[9]. בין השנים 639 - 643 נכבש האזור בידי המוסלמים ואטרופטנה פסקה מלהיות מדינה או מחוז עצמאיים[2].

רשימת השליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמות המופיעים ברשימה זו הם אלה הידועים מהמקורות כשליטי אטרופטנה. בהחלט ייתכן שרשימה זו אינה שלמה[10].

מס' שם המלך שנות מלכותו תיאור
1 אטרופטס מ-370 לפנה"ס עד לאחר 321 לפנה"ס מייסד השושלת. פירוש שמו "שומר האש" שהיה אחד מבניו של זרתוסטרה. משפחתו הייתה כנראה עשירה ובעלת השפעה. מלא תפקיד חשוב בהחזרת הדת הזורואסטריות לממלכה לאחר מותו של אלכסנדר הגדול[11].
2 ארטאבאזאנס במאה ה-3 לפנה"ס (221 או 220) כנראה היה נכד מצד אביו של דריוש השני[12]
3 מיתרידטס משנת 67 לפנה"ס עד לפנה"ס 65 חתנו של טיגראנס הגדול[13]
4 אריאובארזאנס[2] בין השנים 56 לפנה"ס עד 65 לפנה"ס
5 אטראואסדס משנת 56 לפנה"ס עד שנת 31 לפנה"ס 31 בא ברית נישואין עם בתו של אנטיוכוס הראשון תאוס מלך קומגנה[14]
6 דריוש 65 לפנה"ס שלט כנראה פחות משנה או רק כמה חודשים. קיומו שנוי במחלוקת והוא כנראה לא השאיר אחריו גם צאצאים[15],[14]
7 אסינאלוס משנת 30 לפנה"ס עד תאריך לא ידוע[16]
8 אריאובארזאנס השני משנת 28 או 20 לפנה"ס עד שנת 4 אוגוסטוס קיסר מינה אותו גם לשליט על ארמניה[15]
9 ארטוואסדס השני משנת 20 לפנה"ס עד שנת 6 במחצית הראשונה של מלכותו שלט רק באטרופטנה במחצית השנייה של תקופת מלוכתו היה גם מלך ארמניה ושם הוא ידוע כארטוואסדס השלישי[15].
10 ארטאבאנוס משנת 6 עד שנת 10
11 וונוסס השני כנראה משנת 11 עד שנת 51[17] שלט גם על פרתיה[14].
12 פאכורוס משנת 51 עד 78

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטרופטנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Map 90 Media
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 AZERBAIJAN iii. Pre-Islamic History
  3. ^ ATROPATES
  4. ^ Atropates
  5. ^ Media ANCIENT REGION, IRAN
  6. ^ History of Humanity: From the seventh century B.C. to the seventh century A.D. נערך על ידי Sigfried J. de Laet,Joachim Herrmann עמ' 128
  7. ^ Map 90 Media Atropatene Compiled by S.E. Kroll, 1994
  8. ^ K. Schippmann, Die iranischen Feuerheiligtümer, New York and Berlin, 1971, pp. 309ff.; H. Bengtson, Zum Parther-Feldzug des Antonius, Munich, 1974, pp. 24ff.)
  9. ^ ĀDUR GUŠNASP
  10. ^ GEN-MEDIEVAL-L Archives
  11. ^ Atropates
  12. ^ ARTABAZANES
  13. ^ Cassius Dio 36.14
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 GEN-MEDIEVAL-L Archives
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 AZERBAIJAN iii. Pre-Islamic History
  16. ^ Coin
  17. ^ Tryphaena; 13